שתיל - שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי

קואליציית יחדיו מרכזת פעילות מגוונת לטובת עולים יוצאי אתיופיה.

 מטרות קואליציית "יחדיו"
1.להשפיע על הקצאת המשאבים וניתובם באופן יעיל, אשר ייתן מענה לצמצום תופעת האלימות.

2.לעודד ולתרום לתיאום ושיתוף פעולה בין הגורמים המטפלים בבעיה, בתוך הקהילה ומחוצה לה:

בתחילת הדרך (2006) היו 3 עובדים סוציאליים דוברי השפה האמהרית בחצי משרה ברמה הארצית ,בתחילת הדרך הגדלנו בעוד 3 תקנים ארציים +2 מקומיים (סוף 2007 8 תקנים) בהמשך הפרויקט הלאומי תיקצב עוד 10 תקנים מתקציב מוגבל ל –שנה- בסוף מרץ אמור להסתיים התקציב לאחרונה התקבלה החלטה לתקצב 2 מליון ₪ ממשרד הקליטה וממשרד הרווחה ולשלב את העובדים בתקנים קבועים החל מאפריל 09 עם סיום התקציב של הפרויקט הלאומי  כלומר 18 עובדים סוציאליים במרכזים למניעת אלימות במשפחה דוברי השפה האמהרית .

בשיתוף מנהלת המרכזים למניעת אלימות במשרד הרווחה –ציפי נחשון נעשות השתלמויות לצוות העובדים בלשכות הרווחה להיכרות עם מבנה המשפחה והתרבות האתיופית (בכל ישוב השתנו המשתתפים ונוספו עובדי ממוסדות חינוך, בריאות, משטרה,נוער וכווו) בישובים בהם היה ריכוז של עולים מאתיופיה.

נעשה קמפיין מקיף ורחב הכולל תשדירים ,פילרים ,ראיונות ודיונים באולפן ,פרסומות קצרות, ראיונות בשטח עם בני הקהילה באמצעי התקשורת –רדיו וטלוויזיה שעלה לאוויר ב25-נובמבר 08 וימשך 6 חודשים וחודש בהתאמה. בשיתוף מקצועי של משרד הרווחה ,משרד לביטחון פנים ,ויצו ,סוכנות יהודית ובמימון משרד הקליטה ,משרד רה"מ-הרשות לקידום מעמד האישה ,והפרויקט הלאומי. כמובן הקואליציה שהביא את התוצאה עד הלום.

העלנו את המודעות לעובדה שגברים מורחקים בגלל אלימות במשפחה חוזרים לביתם ללא קבלת טיפול ומענה ומסכנים את האישה ואת המשפחה , משרד הרווחה קיבל ואישר הקמת 10 דירות מעבר לגברים מורחקים ברחבי הארץ -2 כבר פועלים והשאר ב2009.

מאחר שלרוב משרדי ממשלה (קליטה) לא מפעילים תוכניות ופרויקטים מבלי שיהיה מחקר על מגובה נתונים (ככה הם לפחות הסבירו לנו תחלה) ומאחר ולא היה מחקר בנושא הכולל היקף,טיפול ונתונים על תופעת האלימות ביקשנו שיהיה מחקר ונעשה מחקר ( בעיקר בשביל הפרוטוקול שלא יהיה תירוץ) בהובלה של דר' שלווה וויל מאוניברסיטה העברית.

משרד הקליטה מפיץ בחינם הרבה מאוד תקליטורים  D.V.Dעל מרכזי הטיפול הקיימים, על דרכי ההתמודדות במצבי אלימות כולל הסברה מהן ההגדרות לאלימות בשפה האמהרית ואנו עוזרים להם לחלק בישובים.

מל"ב -מחלקת חקירות באלימות במשפחה של משטרת ישראל הכניסה בתחומה בהשתלמויות של חוקרים חדשים נושא אוריינטציה על מבנה משפחה אתיופית והתרבות האתיופית ( חברי קואליציה מקיימים את ההרצאות)

3.להשפיע על מדניות הקליטה תוך כדי התייחסות לשלבי השונים:

הסוכנות היהודית שאחראית על העולים בשנים הראשונות שלהם בארץ (העולים מתגוררים במרכזי הקליטה בממוצע 2-4 שנים) לא הפעילה תוכניות מיוחדות שמיועדות למנוע או לצמצם את מקרי האלימות וזאת למרות שכמעט כל מקרי האלימות התרחשו בקרב העולים בתוך הסוכנות ומיד עם העזיבה שלהם לדיור קבע , כיום הסוכנות היהודית מפעילה תוכנית מקיפה לטיפול בתופעה הכוללת סדנאות לבני הזוג ,עבודה עם שמגלות- מיישבי סכסוכים,ישנה מדניות מאוד ברורה במקרה של תלונה על אלימות עבודה רבה יש לעשות מכוון שהעולים כל הזמן מתחלפים אך ניתן לראות את השיפור בנתונים ובמודעות.

4.להעצים את המנהיגות המסורתית של יוצאי אתיופיה ולעודדה לקחת חלק פעיל בטיפול בבעיה בתוך  הקהילה:

חברות הקואליציה קידמו ישיבות עם רבנים וקסים מהקהילה ( ההישג הוא לעשות ישיבות משותפות עם ה -2 הפונקציות ולהביא תוצר) והתוצאה היא חיבור תפילה הקוראת לא להשתמש באלימות כלפי נשים, לכבוד בזוגיות והילדים , את התפילה הפצנו ב 10000 עותקים שגייסנו על כך תקציב ממשרד הבריאות והקסים מציינים את התפילה בבתי כנסת ובמקומות ציבוריים נוספים.

הוכשרו והוכרה עבודתם של 44 שמגלות-מיישבי סכסוכים מבני הקהילה כפי שהיה נהוג באתיופיה  ברחבי הארץ.

5. להעלות את מורכבות הבעיה לתודעה הציבורים בתוך קהילת יוצאי אתיופיה בפרט ובקרב החברה הישראלית בכלל:
הקואליציה קימה 2 כנסים ארציים בנושא דרכי התמודדות בתופעת האלימות במשפחה , האחד היה מיועד לאנשי מקצוע והתקיים באוני' בר אילן והשתתפו בו 300 איש(האפקט שלו הביא לקיום כנסים דומים בישובים ברחבי הארץ) הכנס השני התקיים ברחובות בשפה האמהרית ופנה לקהל במבוגרים השתתפו כ-250 איש וגם הכנס הזה הביא לאפקא דומה שבו מקיימים כנסים לבני הקהילה בשפה האמהרית ( העלות של 2 הכנסים כ25-35 אלף ₪ כאשר שתיל השתתף בפחות מ10 אלף והשאר גייסנו ממשרדים ממשלתיים.
הפקנו חומרי הסברה על השירותים הקיימים לטיפול בתופעה וכן סטיקרים-מגנטים חולצות באמהרית ובעברית להעלאת המודעות  גייסנו על כך תקציב מתורמים פרטיים וממשרדי ממשלה.
השתתפנו בתוכניות טלויזיה ,רדיו, כנסים והרצאות בפני סטודנטים על התופעה ודרכי הטיפול בה .
השתתפנו בוועדות בכנסת ביוזמה שלנו וכן וישיבות שאני הצטרפנו אליהם בגלל הנושא (כגון וועדה לחוק חוקה ומשפט שדנה על גברים מורחקים)
ועדכון אחרון : בתאריך 08 /25/11  (יום המאבק הבינלאומי נגד אלימות נשים) התפרסמו ב -YNET, WALLA ובאתר הארץ כתבות המבשרות על ירידה בנתוני האלימות כלפי נשים בקרב הקהילה האתיופית.