מה המשמעות של היותה של חיפה עיר בה חיים אנשים החברים בקהילות שונות – קהילות דת, לאום, או מוצא אתני? איזו מדיניות עירונית יכולה לקדם את העיר כעיר משותפת לכל תושביה? כיצד צריך הדבר לבוא לידי ביטוי במדיניות החינוך, התכנון העירוני, בחיי התרבות? מי אחראי לבניית היחסים בין הקהילות? כיצד יוצרים מרחבים משותפים?

"חברות משותפות אינן נוצרות מעצמן – צריך לבנות אותן"

             קאסם אוטין, לשעבר נשיא מאוריציוס, יו"ר פרוייקט חברות משותפות במועדון מדריד

הצורך בבניית ערים משותפות עולה כיום במדינות רבות בעולם: בעקבות גלי הגירה, תהליכי גלובליזציה ונסיבות אחרות הפכו הערים למקום בו מתגוררים בסמיכות יוצאי מדינות ולאומים שונים, בני דתות שונות ותרבויות שונות, הצריכים להסכים על כללים משותפים לניהול החיים בעיר. נושא זה מעסיק גם את תושבי חיפה, אשר 25% מתושביה הגיעו בעשרים השנים האחרונות ממדינות חבר העמים, 10% נוספים הם ערבים, וכן חיים בה יוצאי אתיופיה, מהגרי עבודה, חילונים, דתיים, מוסלמים, נוצרים, יהודים ועוד. תכנית חיפה עיר משותפת החלה לפעול בינואר 2008, כיוזמה של שתיל. מטרות התכנית היתה:

• לחקור לעומק את משמעות היותה של חיפה עיר הטרוגנית ומרובת-תרבויות
• ללמוד כיצד עובדה זו צריכה להשפיע על החיים בעיר, בנושאים כגון תכנון עירוני, מערכת החינוך, היצע התרבות בעיר, התעסוקה, הכלכלה וכו'
• לחקור את המצב בחיפה בתחומים אלו
• לגבש המלצות לקידום חיפה כעיר משותפת לכל תושביה.

במהלך עבודתה, גיבשה הקבוצה חזון לעיר:

• חיפה עיר סובלנית, תושביה, ערבים ויהודים, בעלי הזהויות התרבותיות, האתניות והדתיות השונות מנהלים יחסי שותפות המבוססים על אימון ודיאלוג אמיתיים.
• מוסדותיה ערים לחשיבותה של חלוקה הוגנת ושוויונית של המשאבים ופועלים למימוש שוויון הזדמנויות ולצמצומם של יחסי ניצול וקיפוח של קבוצות מוחלשות.
• תושביה מרגישים שייכות, שותפות ובעלות מנטאלית ופיזית על המרחב המשותף.

התכנית כללה עד כה מספר שלבים:

גיבוש ועדת היגוי של פעילים, אקדמאים וראשי ארגוני החברה האזרחית בעיר, וכן גיבוש חזון משותף, תכנית עבודה והגדרת תחומי המחקר הנושאים בהם הוחלט להתמקד היו תחומי התרבות, התעסוקה, החינוך, התכנון ומערך היחסים הבין-קהילתיים בעיר. (2008)

למידה של פעילים על הנעשה בעולם בתחומים אלו, וכן עריכת סדרה של מחקרים על המצב בעיר בתחומים השונים, וגיבוש המלצות לקידום חיפה כעיר משותפת. (2009)

ארגון כנס בינלאומי שבו הוצגו הממצאים, ליצירת מודעות ציבורית ועירונית לנושא. בכנס השתתפו מומחים מהארץ ומחו"ל, והוא זכה לעניין רב בקרב המשתתפים והתקשורת המקומית והארצית. הכנס נערך בשיתוף פעולה עם המרכז לחקר העיר והאזור בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, וכן עם גורמים חיפאיים נוספים הפועלים לקידום העיר כעיר משותפת, כגון פסטיבל הסיפור החיפאי ואירועי רחוב מסדה.  (2010).

הצגת הממצאים בסדרת מפגשים תחת הכותרת: 'במה נודדת: חיפה אחרת אפשרית'. הסדרה נערכה בשיתוף פעולה עם המכללה החברתית כלכלית בחיפה, ודנה בנושאים כגון תעסוקה, תרבות, צעירים בחיפה, התחדשות עירונית, וחג החגים. המפגשים התקיימו בשיתוף פעולה עם מוסדות שונים בעיר, כגון מרכז הצעירים, בית הגפן, פסטיבל הסיפור החיפאי ועוד. 

המשך העבודה בתכנית

לאחר שלב המחקר, מתמקד הפרויקט בפרסום הממצאים ובהפצתם לקהל הרחב במטרה לעודד דיון ציבורי.  המטרה היא למצב את התכנית כמוקד ידע על יחסים בין קהילות, רב-תרבותיות ובין-תרבותיות בעיר, כדי לקדם ישום הרעיונות. תכנית הפעולה כוללת מספר מרכיבים:

הוצאת הספר 'חיפה עיר משותפת'

הפרוייקט יפעל להוצאת ספר 'חיפה עיר משותפת'. הספר יכלול:

• הצגת התפיסה של חיפה כעיר משותפת
• הצגת מודלים מחו"ל לקידום ערים משותפות
• יצוג למגוון 'קולות חיפאיים' וזויות הסתכלות על העיר
• הצגת מתווים והמלצות לקידום חיפה כעיר משותפת בתחומי החינוך, התעסוקה, התרבות, התכנון העירוני ומערך היחסים הבין-קהילתיים.

הספר יתבסס על המחקרים והעבודה שנעשתה עד כה, אך גם על חומרים וכיווני פעולה חדשים.

הספר יצא לאור במהלך שנת 2012.

הצגת הממצאים בפורומים עירוניים

התכנית הוצגה במספר פורומים חיפאיים, בכנסים אקדמיים וכן בפני מבקרים בעיר מהארץ ומחו"ל. דיונים על התכנית נערכו גם במאהלי המחאה שהוקמו בעיר במהלך קייץ 2011.

פסטיבל 'סיפור חיפאי'

בספטמבר 2011 חברה תכנית חיפה עיר משותפת לקבוצת עט לשינוי חיפה' ולגורמים רבים נוספים בארגון פסטיבל סיפור חיפאי'. במהלך פסטיבל זה נערכו אירועים ספרותיים שונים בקהילות, ספריות ומרכזים קהילתיים שונים ברחבי העיר שבהם סיפרו אנשים את ה'סיפור החיפאי' שלהם.

קבוצת יוצרים סיפור חיפאי

תכנית חיפה עיר משותפת חברה לקבוצת עט לשינוי חיפה ולמרכז הקהילתי טבריה 15, כדי לכנס קבוצת אנשים כותבים מחיפה. הקבוצה כוללת יוצרות ויוצרים מחיפה, אשר משתתפים בסדרת מפגשים, במטרה ליצור מרחב שבו אפשר להשמיע את הנרטיבים השונים הקיימים בעיר, להקשיב למגוון, לקדם דיאלוג ולפתח הבנה מעמיקה יותר של משמעות הסיפור החיפאי, על שלל קולותיו. מפגשי הקבוצה החלו בשנת 2011, וימשכו עד קייץ 2012.