שלום עכשיו

שלום עכשיו היא התנועה החוץ-פרלמנטארית הגדולה והותיקה בישראל, ותנועת השלום היחידה המבוססת היטב בציבור הישראלי. התנועה קמה בשנת 1978 על רקע שיחות השלום עם מצרים. בשעתו, כשעלו השיחות על שרטון ונדמה היה שהצדדים לא יגיעו להסכמה, פרסמה קבוצה של חיילים וקצינים קרביים את מכתב הקצינים, מכתב פתוח לראש הממשלה דאז, מנחם בגין, בקריאה לנצל את חלון ההזדמנויות שנפתח. התמיכה שהתקבלה מעשרות אלפי ישראלים, הביאה להקמת התנועה.

העקרונות הבסיסיים של התנועה היו זכותה של ישראל לגבולות בטוחים וכן, זכותם של שכנינו לכך, כולל זכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית. במשך הזמן השתכנעו בתנועה כי הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל בשטחים שנכבשו ב- 1967 הוא הפתרון היחיד לסכסוך. ב-1988, כאשר קיבלה אש"פ את החלטת האו"ם 242 ואת עקרון הפתרון של שתי מדינות לשני עמים, הובילה שלום עכשיו הפגנת ענק של 100,000 איש בדרישה מהממשלה להיכנס למשא ומתן עם אש"פ. שלום עכשיו, אשר תמכה תמיכה מלאה בפריצת הדרך של הסכם אוסלו ב-1993, תמכה גם בכל צעד שנעשה לקידום קץ הסכסוך. כמו כן, היא תמיד לחצה על כל המפלגות שהיו בשלטון לאורך השנים ליזום צעדים לסיום הכיבוש ולכניסה למשא ומתן לשלום.

שלום עכשיו פועלת ע"י קמפיינים ציבוריים, פרסום, עצומות, חלוקת חומר הסברה, כנסים והרצאות, מחקרים, קבוצות דיאלוג, פעילויות רחובות, משמרות מחאה והפגנות. התנועה ארגנה ב- 1982 את הגדולה שבהפגנות ישראל, כאשר כ- 400,000 איש (מתוך אוכלוסיה של 5.5 מיליון איש) קראו להקמת ועדת חקירה לאירועי הטבח בסברה ושתילה. (אחת מהמלצות ועדת החקירה היתה שאריאל שרון לא יוכל לכהן יותר בתפקיד שר הבטחון).
אחד הפרוייקטים הנמשכים של שלום עכשיו הוא צוות מעקב ההתנחלויות אשר עוקב אחר בניית ההתנחלויות, כולל בניית מאחזים, הפקעת אדמות, חריגות תקציבים וכד', לצד מחקרים לגבי עמדות מתנחלים לפינוי אפשרי (ופיצוי) בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. הנתונים והמפות המופקים במסגרת פרוייקט זה ידועים באמינותם ומהימנותם והם מפנים את תשומת ליבו של הציבור הישראלי למחיר הכבד אותו משלמת ישראל למיכשולים אלה לשלום. ואכן, אחת ממטרות שלום עכשיו היא להעלות את המודעות לנזק הנגרם לישראל בשל הכיבוש המתמשך, לא רק במישורים הכלכלי והמדיני, אלא גם הנזק המוסרי הנגרם לערכים ולמרקם החברה בישראל – בנוסף לנזק הנגרם לעם אחר – הפלסטינים.

בעוד שלום עכשיו היא תנועה ישראלית, הפועלת בעיקר בקרב הציבור הישראלי, היא עסקה במרוצת השנים גם בדיאלוגים ואירועים משותפים עם פלסטינים בשטחים הכבושים. הפעילות הגדולה ביותר מסוג זה היתה שרשרת אנושית המונית מסביב לירושלים בשנת 1989 בה השתתפו כ-15,000 ישראלים ומספר דומה של פלסטינים בקריאה לשלום. זמן קצר לאחר פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה, השתתפה שלום עכשיו בהקמת קואליציית השלום הישראלית אשר התפתחה לקואליציות השלום הישראלית-פלסטינית והיתה מורכבת מאישי ציבור ופוליטיקאים ישראלים כמו גם מפעילי שטח ישראלים ופלסטינים מן הזרם המרכזי. כמו כן מקיימת התנועה פעילויות משותפות ויוצאת בהצהרות משותפות עם התנועה הפלסטינית: People's Peace Campaign.