יום המאבק בגזענות

בחודש מרץ 2008 שתיל שיתף פעולה עם מספר ארגונים לשינוי חברתי להפצת המסר נגד הגזענות.

כחלק מהפעילות נערכה סקירה (דגימה תקשורתית קלה) של מקרי אדישות, התעלמות, גזענות, הפלייה והסתה עם קישור למשרדי הממשלה. והרי היא לפניכם.

ב-21 בחודש מרץ בשנת 1960, בעיירה שרפוויל שבדרום אפריקה, פתחה המשטרה באש על קבוצת אנשים שהפגינו כנגד חוקי האפרטהייד ומהירי נהרגו 69 מפגינים. בעקבות זאת, הכריז ארגון האומות המאוחדות על ה-21 במרץ כיום המאבק הבינלאומי באפליה גזעית, וקרא לקהילה הבינלאומית לציין יום הזה במטרה לזכור את הטרגדיה.

ה-21 במרץ הוא גם היממה שבה היום והלילה שווים באורכם ולכן אין ספק שזהו היום המתאים ביותר בשנה להתחייב למאבק בגזענות ולהתחיל להגשים את השוויון. יום זה נועד להזכיר כי כל בני האדם נבראו בצלם וכי הכרה זו ראויה להיות יסוד היסודות של חיינו ויחסנו לזולת.

האבולוציה של הגזענות

הגזענות היא תוצר של הליך חברתי עקיף ולעיתים אף ישיר. בהליך זה, מתגבשות דעותיו של האדם ואמונותיו על פי החוויות להן הוא שותף. ברוב המקרים מובאות חוויות אלה באופן מכוון על ידי אישי ציבור, תקשורת, אנשי חינוך ועוד.

שוֹנות בין בני אדם מתבקשת ואף הכרחית להתנהלותה של חברה מתוקנת, אך מרגע שלובשת שונות זאת השוואה ערכית, הופכת היא לגזענות. הגזענות מתחילה בגיבוש דעת קהל ומתרגמת בשטח למעשי אלימות. החברה הישראלית עשירה בתרבויות וכלפי כל אחת מאלה נוכל למצוא אמרות גזעניות: "אם תעבור לגור ביישוב שלי, ערך הדירות ירד", "הוא כוח עבודה זול", "המנטאליות שלהם בעייתית", "הוא לא יכול לשחק בקבוצה הזאת" ועוד... כלפי מי נאמרים דברים אלה? מהגרים? דור ראשון, או שני למהגרים? ערבים? עניים? אתיופים? רוסים?

חברנו מספר ארגונים על מנת להעלות לסדר היום את המודעות לנגע הגזענות בישראל כפי שזו באה לידי ביטוי כלפי קבוצות שונות באוכלוסייה, זאת כדי שנוכל לחיות בחברה מתוקנת המאפשרת לכל אדם לחיות בכבוד, ללא חשש מאלימות נגדו בשל מוצאו וצבע עורו, ללא חשש מראיונות עבודה בשל מבטאו או מראהו וללא חשש מלחלום... למען כל הורה יוכל לדעת שחינוך ילדיו לא ייחסם בשל מעמדו, אזור מגוריו או מוצאו. למען כל אדם יוכל לדעת בוודאות ששאיפותיו יכולות להתגשם בהתאם ליכולותיו האישיות.

"גזענות ללא פנים"
האיסור על הגזענות מעוגן באמנה הבינלאומית בדבר ביעורן של כל צורות האפליה הגזעית, 1966, אשר ישראל היא צד לה. סעיף 1 לאמנה מגדיר "גזענות" באופן הבא: "כל הבחנה, הוצאה מן הכלל, הגבלה או העדפה, המיוסדת על נימוקי גזע, צבע, ייחוס משפחתי, מוצא לאומי או אתני, שמגמתן או תוצאתן יש בהן כדי לסכל את ההכרה, ההנאה והשימוש או לפגום בהכרה, בהנאה או בשימוש על בסיס שווה של זכויות האדם וחירויות היסוד בחיים המדיניים, הכלכליים, החברתיים, התרבותיים או בכל תחום אחר בחיי הציבור".

ומתוך מגילת העצמאות: "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין"

ברוח מגילת העצמאות, אנו מבקשים ליישם את המשאלה של אלה שביקשו לבנות חברה מתקדמת ומתוקנת, בה יש מקום לכל אדם באשר הוא אדם.

זהו אינו מסמך "מאשים", כוונתו להדגיש את המקומות המשוועים לנגיעה מתקנת.
לצורך כך, ערכנו סקירה (דגימה תקשורתית קלה) של מקרי אדישות, התעלמות, גזענות, הפלייה והסתה עם קישור למשרדי הממשלה, לתשומת לבנו ולתשומת לבם של מקבלי ההחלטות כי בכוחם לקדם חוקים ולתקן תקנות ויותר מכל, בכוחם למדוד את המילים הנאמרות על ידם ביתר קפידה. מילים הן השלב שבין מחשבה למעשה. . .

משרד החינוך

75% מהתלמידים היהודים חושבים שהערבים אינם משכילים, אינם תרבותיים ואינם נקיים. אותו שיעור תלמידים חושב שהערבים אלימים, ויותר משליש מהם פוחד מערבים; כך קובע מחקר בנושא "תפיסת האחר בקרב בני נוער יהודים וערבים בישראל", שהוצג השבוע בכנס לחינוך דו-לשוני באוניברסיטת חיפה.
(פאדי עיאדאת, הארץ, 10.1.2007)

לא אמרתי שפנים, אמרתי סדום ועמורה
ח"כ נסים זאב מש"ס טוען שמעולם לא אמר כי בגלגול הבא הומואים יהיו שפנים (או ארנבות), אבל בה בעת הוא "נחוש שלא לתת להם להדיח את הנוער". כיו"ר הוועדה למלחמה בסמים, הוא מאשים את הממשלה בהזנחה פושעת של המכורים
(גדעון אלון, הארץ, 20.2.2007)

סקר: מחצית מהיהודים תומכים בעידוד הגירת ערבים מישראל
מחצית מהציבור היהודי סבור שעל המדינה לעודד הגירת אזרחים ערבים מישראל - כך עולה מסקר שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה בעבור המרכז למאבק בגזענות, שהוצג אתמול. זהו גידול של 28% ביחס לסקר דומה מ-2005. הסקר, שנערך בדצמבר 2006 באמצעות ראיונות טלפוניים, מצביע על עלייה ביחס הגזעני של הציבור היהודי כלפי הערבים בישראל, לעומת שנת 2005.
(יואב שטרן, הארץ, 28.3.2007)

גזענות ערב יום השואה: כרוזים המכילים ביטויי גנאי נגד ערבים התגלו הבוקר בקמפוס של אוניברסיטת תל-אביב. במודעות מופיעות בין היתר הקריאות "להכות באויב הנאצו-ערבי", ולבצע טרנספר לאוכלוסייה הערבית. מפיץ הכרוז, עודד קורל, לא רואה טעם לפגם בהפצת הפלאייר ערב יום השואה, והסביר ל-nrg מעריב כי "עומדים לעשות בנו טבח, האנטישמים הערבים". חברי כנסת כבר הספיקו למחות על הכרוז, והוגשה דרישה ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה לבירור הנושא.
(איתמר ענברי, nrg, 15.4.2007)

נמשכת הגזענות בבתי הספר הדתיים בפתח-תקווה. שני בתי ספר, חלקו עד כה חצר משותפת. עכשיו הוקמו שם, גדר סורגים וקיר לבנים, האתיופים מרגישים מנודים. ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי החלוקה נעשתה מכיוון ששני הצדדים לא הסכימו להתחלף בין המבנים.
(יובל לידור, nrg, 3.9.2007)

תושבי הקטמונים נגד בית הספר היהודי-ערבי
(אפרת זמר, מעריב, 18.9.2007)

מפעל ההזנה מגיע לגנים, מזרח י-ם: שני גנים ל-15 אלף ילדים
(ידיעות ירושלים 16 בנובמבר)

החברה הישראלית רושמת שיאים חדשים של גזענות - כך אמר נשיא האגודה לזכויות האזרח, הסופר סמי מיכאל, עם פרסום הדו"ח השנתי של האגודה לרגל שבוע זכויות האדם המתחיל היום. מהדו"ח עולה כי בשנה שעברה חלה עלייה של 26% באירועים גזעניים כלפי ערבים ועלייה של 100% בתחושות השנאה כלפיהם. כמו כן, לדברי מיכאל, "הפכנו לחברה במעקב, תחת שלטון דמוקרטי שיסודותיו מתערערים, והמעניקה מעמד שונה לאזרחים במרכז ובפריפריה".
(יובל יועז, הארץ, 9.12.2007)

ח"כ זאב: לטפל בהומואים כמו בשפעת עופות
בדיון בכנסת בהצעה לתיקון בחוק יסוד: י-ם, שימנע קיום מצעדי גאווה בעיר הציע הח"כ מש"ס להפנות הומואים ולסביות לרופא. יו"ר אגודת ההומואים והלסביות: "הדברים מביישים ומפחידים"
(שני מזרחי, nrg, 29.1.2008)

משרד הדתות

הכותל: אין כניסה לערבים משלחת נוער מגרמניה הגיעה לביקור במקום הקדוש, מלווה בנערים יהודים וערבים המארחים אותה בארץ. בכניסה לכותל הותירו המאבטחים את הערבים בחוץ. משטרת ירושלים, האחראית על המאבטחים: "הקבוצה סירבה לבדיקה מדגמית".
(חיים לוינסון, ידיעות אחרונות, 11.4.2007)

יריד בהשתתפות ח"כ חילו מכעיס רבנים ביום שישי הקרוב יתקיים בראש העין יריד נשות עסקים יהודיות וערביות לרגל יום האישה הבינלאומי אחת המשתתפות היא ח"כ חילו שקיבלה מכתב מרבנים בראש העין המוחים בחריפות על קיום האירוע חילו: "לא יפחידו אותי"
(רונן ליבוביץ, Nfc, 8.5.2007)

שמונה בעלי עסקים מהעיר המעורבת, שעומדים לדין על פתיחת עסקיהם בשבת, עתרו לבג"ץ בדרישה שיבטל את החוק העירוני האוסר לפתוח עסקים ביום המנוחה: "החוק פוגע בעיקרון השוויון, בזכות לחופש העיסוק, חופש הדת והמצפון"
(אבירם זינו, ynet, 16.05.2007)

כיוון שהרבנות הראשית הסמיכה רב אחד, בן הקהילה, לאשר את יהדותם של בני הקהילה האתיופית, גם הליכים פורמליים ופשוטים, כמו אישור יהדות בני הזוג לקראת החתונה, הופכים לעניין מסובך. הרבנות הראשית אטמה את אוזניה לזעקות של הקהילה, המבקשת להיות שוות זכויות גם ברבנות הראשית ולקבל יותר סמכויות".
(איינאו פרדה סנבטו, הארץ, 20.7.2007)

לא רק במערכת החינוך זוכים העולים מאתיופיה ליחס משפיל. אחרי שהם מסיימים ללמוד ומתחילים לעבוד הם מגלים כי גם בשוק העבודה הם חשופים לביטויים של גזענות. כך גילה גם ג' מנתניה, שעזב לפני כחודשיים את עבודתו במפעל "המשביע" בעיר, לאחר ששליח הציבור, שאחראי על התפילות במפעל, סירב באופן קבוע לאפשר לו להתפלל עם שאר העובדים.
(מרב דוד, nrg, 10.12.2007)

חקלאים ערבים נדרשים למכור קרקעותיהם "בגלל השמיטה"
הרבנות הראשית תובעת מהם לחתום על שטר למכירת הקרקע לנוכרי, אחרת תישלל תעודת הכשרות מסיטונאים המשווקים את תוצרתם
(יאיר אטינגר, הארץ, 29.8.2007)

הרב עובדיה: "הגויים פוסטמות", היהודים עם חכם ונבון"
(אבישי בן חיים, nrg, 8.10.2007)

אישום: הרב דוד בצרי ובנו הסיתו נגד ערבים
השניים מואשמים כי בכנס שהתקיים לפני שנתיים נגד הקמת בית ספר דו-לשוני בירושלים, אמרו: הערבים הם חמורים ובהמות
(אבירם זינו, ynet, 10.01.2008)

חשד: הברסלבים הציתו את גן הילדים החילוני הוויכוחים המילוליים בין הציבור החילוני וחסידי ברסלב בשכונת רוממה שבחיפה הידרדרו...
(אלי לוי, מעריב, 23.9.2007)

כך ניצלה בת ישראל מאיימת הערבי
(אלון נוריאל, יום ליום, 27.12.2007)

אז מי באמת אחראי לרעידות האדמה?
ח"כ בניזרי שב לחיינו באמצעות האמירה שההומואים גרמו לרעידות האדמה. אבל את התגובה המוחצת ביותר השמיע הרב הרפורמי, גלעד קריב, שאמר כי "האיבר היחידי שהזדעזע בכנסת הוא לשונו חסרת הרסן של בניזרי".
(אריק בנדר, nrg, 22.2.2008)

משרד הפנים

גביזון טוענת שיש לבחון הטלת מגבלות על עליית יהודים "מתרבות שונה". "יש להקדיש מחשבה גדולה יותר להגירה של קבוצות גדולות של אנשים מתרבות שונה", היא קובעת, "הדבר הודגם בצורה דרמטית בקשיים שנלוו לקליטתם של עולי אתיופיה בישראל". לדבריה, יש להביא בחשבון בקליטת עולים גם את "האינטרס של המדינה לשמור על רמת הרווחה של כל תושביה".
(שחר אילן, הארץ, 11.1.2007)

מספר תושבי מז' ירושלים שמעמדם האזרחי נשלל זינק השנה ב-500%
מנתוני משרד הפנים עולה, כי ב-2006 עמד מספר שלילות התושבות על 1,363; מדובר במספר השלילות הגבוה ביותר מאז החלה מדיניות שלילת התושבות ב-1995
(שחר אילן, הארץ, 24.6.2007)

מדירים את הערבים ממוסדות התכנון
נשאלת השאלה: מדוע יש בכלל צורך בייצוג הולם ושוויוני של ערבים במוסדות התכנון בישראל? בניסיון לענות על כך, כדאי לציין שלוש עובדות בולטות. ראשית, ברוב היישובים היהודיים, המועצה המקומית הנבחרת מהווה גם את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, אשר לה הסמכות לתכנן את היישוב. לעומת זאת, 66 רשויות מקומיות ערביות (מתוך 73) כפופות לוועדה מרחבית, שבה לרשות המקומית יש סמכויות מצומצמות בהרבה. שנית, מתוך סך התקצוב של משרד הפנים המיועד לתכנון, רק 10% מיועדים לרשויות מקומיות ערביות. עובדה חשובה נוספת היא שעד 2002 רק ל-14% מהיישובים הערביים היו תוכנית מיתאר תקפות, לעומת 67% מהיישובים היהודיים. מאז החלה הכנתן של תוכניות נוספות, אך עדיין ללא התקדמות ממשית בשטח.
(אמיר פז-פוקס, הארץ, 18.7.2007)

"משרד הפנים מחמיר הקריטריון לעליית גרים"
המשרד מגבש בימים אלה הנחיות שיקשו על גרים מחו"ל לעלות לישראל, כך נודע ל-ynet יהדות. יו"ר מכון עתים, הרב ד"ר שאול פרבר: "בישראל 2007 גם רות המואביה לא הייתה מקבלת אזרחות". משרד הפנים בתגובה: "הנהלים טרם נקבעו"
(קובי נחשוני, ynet, 6.9.2007)

ח"כ אפי איתם מציע לשנות את חוק השבות בעקבות תפיסת הקבוצה הניאו הנאצית לדבריו, "יש לערוך בדיקות רקע לעולים החדשים" ח"כ זחאלקה: "החבורה הגזענית הניאו נאצית משתלבת היטב באווירת גזענות המרימה ראש בחברה הישראלית"
(רונן ליבוביץ, Nfc, 9.9.2007)

כשמיטיקו וורקו עלה לארץ מאתיופיה, הובטח לו שבתו טקלה תעלה כמה שבועות אחריו. זה לקח שש שנים עד שהגיעה - אבל במקום להפוך לאזרחית ישראלית, נעשתה מועמדת לגירוש. "מבחינתה היא יהודיה. היא רוצה להתגייס לצה"ל, לעבוד ולהקים כאן משפחה". משרד הפנים: מחפשים פיתרון לסוגיה הסבוכה
(תני גולדשטיין, ynet, 6.2.2008)

בשם הרצון לחסום את שערי הארץ לפני לא יהודים, מתעלמים פקידי המינהל מהוראות החוק, מהנהלים שלהם עצמם ומשיקולים הומניטריים, ויוצרים אינספור טרגדיות אנושיות קשות. כך הפך עצמו המינהל למנגנון שממסד את הרוע. העובדה שאנחנו משלימים עם כך מעידה עד כמה קהה לבנו ונאטם.
(מאמר מערכת, הארץ, 10.12.2007)

דרך הייסורים של רחל-עמנואלה מהגיור באיטליה עד משרד הפנים
המדינה ממשיכה להתעלם מפסיקת בג"ץ: מסרבת להכיר ב"גיורי קפיצה"
(תמר רותם, הארץ, 28.12.2007)

משרד לביטחון פנים

דיכטר: השוטרים אלימים בממדים מדאיגים
(ידידיה הכהן, ערוץ 7, 2.1.2007)

'המדינה אשמה בכך שבדואים הידרדרו לפשע'
ההנהגה תולה את האשם בהידרדרות הנוער בהזנחה ממושכת, ובכנסת קרא ח"כ טיבי למזוז לנהוג כאילו מדובר בהרוג יהודי
(איתמר ענברי, אורי בינדר ומשה פריאל, nrg, 15.1.2007)

לא רק שהמדינה לא הגנה על העולים מפני הרמאים, היא לא מנעה גזל של מיליוני שקלים מכספי משלם המסים, שהועברו לעולים בלי לפקח על השימוש בהם.
(רותי סיני, הארץ, 20.4.2007)

גזענות או התגוננות? בניר צבי מקימים גדר הפרדה מלוד
הגדר המוקמת בין המושב ניר צבי לשכונת פרדס שניר בלוד, בשבוע שעבר. נציג השכונה, עארף מוחארב: "אי אפשר בכלל להסתיר את הגזענות פה. צריך להיות עיוור כדי לא לראות אותה"
(יואב שטרן ורוני זינגר-חירותי, 25.6.2007)

הלל וייס: התנצלתי על דבריי למח"ט עקב "לחץ מפא"יניקי טרוריסטי"
הפרופ' מבר-אילן אמנם התנצל על דבריו לקצין מהם השתמע כי ייחל למותו, אך טען כי נשיא האוניברסיטה אילץ אותו לעשות זאת
(תמרה טראובמן ונדב שרגאי, 13.8.2007)

פקחים ברשות החניה: "התבקשנו לא לתת דו"חות בשכונות חרדיות"
(ענת פרוז, העיר כל העיר, 24.8.2007)
"כל הקורבנות - בגלל השמאל"

השר לעניינים אסטרטגיים אביגדור ליברמן יוצא במתקפה חריפה על השמאל. "אין לי שום טענה לערבים, אלא לאנשי השמאל שכל הצרות שלנו וכל הבעיות שלנו, זה בגלל האנשים המתייוונים האלו"
(מערכת msn, 2.10.2007)

"איך ייתכן לרצוח ולהגיד 'כבוד המשפחה'?"
(רענן בן צור, ynet, 22.10.2007)

הרוקח הערבי קיבל איומים על חייו - ועזב
מי מאיים על הרוקח הערבי במרפאה בקרני שומרון. מקורות של nrg יהדות מספרים כי הוא נאלץ לעזוב את עבודתו
(עינת ברזילי, nrg, 22.10.2007)

בת-ים נגד הערבים של יפו: "לא רוצים שהם יגיעו לטיילת"
(זהבית גולדהמר, מעריב, 6.12.2007)
גזענות או התגוננות? בניר צבי מקימים גדר הפרדה מלוד

מאבטח אתיופי הוכה בגלל צבע עורו
שני תושבי בת ים, בני 25, נעצרו לאחר שתקפו מאבטח אתיופי בקניון בעיר בגלל צבע עורו. מעצרם הוארך בשלושה ימים. בחקירתם הסבירו כי הם "לא אוהבים כושים".
(רוני זינגר-חרותי, הארץ, 5.2.2008)
משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

מחקר: 80% אבטלה בכפרים הלא-מוכרים
(רותי סיני, הארץ, 15.1.2007)

המובטלים שלא סופרים בסטטיסטיקה
המספרים המעודדים כביכול המצביעים על ירידה בשיעור האבטלה מסתירים מאחוריהם רבבות עובדי קבלן שמפוטרים, כדי שלא יקבלו פיצויי פיטורים. צבי קליימן, בן 30 מבאר שבע, פוטר לפני כשנה ומאז הוא בבית: "המקומות היחידים שמוכנים לקבל אותי מציעים לי לעבוד ב'שחור' ואני לא מסכים"
(יעל ברנובסקי, Ynet, 2.3.2007)

50% מיוצאי אתיופיה משתכרים עד 22 שקל לשעה; חצי מהמשפחות בעדה עניות. דו"ח של בנק ישראל מציג תמונה קשה של קליטת יהודי אתיופיה; ההכנסה לנפש בקרב יוצאי אתיופיה נמוכה אף מההכנסה לנפש במגזר הערבי; הישגים לימודיים נמוכים עלולים לפגוע בדור העתיד; ההכנסה לנפש בקרב היהודים יוצאי אתיופיה בישראל היתה כ-2,000 שקלים בחודש לעומת כ-4,000 שקלים בכלל משקי הבית היהודים - כך עולה מדו"ח בנק ישראל ל-2006, שיפורסם במלואו בעוד שבוע. מהשוואה עם נתוני מוסאווא עולה, כי ההכנסה לנפש בקרב האתיופים נמוכה עוד יותר מההכנסה לנפש בציבור הערבי, הנאמדת ב-640 דולר בחודש (כ-2,700 שקל בחודש). מהנתונים עולה עוד, כי בשנת 2005 היו 52% מהמשפחות האתיופיות בישראל עניות, לעומת 16% מהמשפחות היהודיות.
(מוטי בסוק, הארץ, 4.4.2007)

יותר עולים חדשים עובדים בחברות כוח אדם שיעור העולים החדשים המועסקים על ידי חברות כוח אדם, כפול מזה של שאר האוכלוסייה בישראל, כך עולה מנתונים שמפרסם שירות התעסוקה.
(ערוץ 7, 24.6.2007)

במולדתם הם היו מדענים בעלי שם ופרופסורים מכובדים. בישראל הם עובדים בעיקר בשמירה ובאבטחה. ממחקר חדש עולה כי יותר משליש מהעולים מחבר העמים, המחזיקים בתואר שלישי, אינם מועסקים על פי הכשרתם ועובדים בעבודות לא מקצועיות שונות - פועלים בתעשייה, בחקלאות, בבניין וכנותני שירותים. אם מצרפים לנתונים גם את שיעור בעלי התואר השני, הרי שהמספרים מגיעים עד לכ-50% מהעולים.
(אלי ברנשטיין, nrg, 9.8.2007)

10% מבוגרי החוגים להנדסה באוניברסיטאות הם ערבים. "היו מראיינות ששאלו אותי בראיונות העבודה: ברור לך שאתה שייך למיעוט? איך אתה חושב שיקבלו את זה בסביבת העבודה שלך?", הוא מספר, "אני חושב שהעניין הערבי משפיע. אבל אני לא מתייאש. אם אחפש ואחפש, בסוף אמצא". מנתונים שאסף המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי עולה כי רק 2% מאנשי הפיתוח בתעשיית ההיי-טק הם ערבים. זאת, בשעה שקרוב לרבע מאוכלוסיית ישראל, וכ-10% מבוגרי החוגים להנדסה באוניברסיאות, הם ערבים.
(תני גולדשטיין, ynet, 07.09.2007)

העסקת עובד באמצעות קבלן כוח אדם היא פתרון שהישראלים אוהבים , יש לי עובד אבל הוא לא שלי. 25 שנה אפשר להעביר כך, אז למה לשנות? ב-1 בינואר 2008 דומה היה שהבלוף מסתיים ושעובדי כוח האדם ייקלטו סוף סוף במקומם הטבעי אצל המעביד. או אז, ההסתדרות, המתיימרת לייצג את עובדי כוח האדם, החליטה לקבל את שיטת הבלוף.
(ערן גולן, הארץ, 27.12.2007)

למה ערביות לא עובדות לא משום שהן לא רוצות, אלא משום שההיצע נמוך והתנאים מחפירים
(תמר גוז'נסקי, מאמר אורח, הארץ, 8.2.2007)

אין מנוצלות יותר מעובדות ערביות: בתלוש 19 שקל לשעה, בארנק - 8
(רותי סיני, הארץ, 1.2.2008)

משרד הבינוי והשיכון

מיכל צעדה ברגל מאתיופיה, אך כשהמים לא זורמים, הדירה צפופה וקוראים לה "כושית" - התסכול מכרסם. והיא לא לבד.

בחוץ נושבות רוחות עזות, הגשמים ניתכים וכולם מסביב לא מפסיקים לדבר על השלג, אך מיכל מליאנקר, אם בת 38 לשישה ילדים מבאר-שבע, עסוקה בלנסות ולהשיג את חברת "עמידר", כדי שיתקנו לה את בעיית הצנרת בבית. הצרות הקיומיות שלה נדחקות הצידה, וכל מה שמעסיק אותה כרגע הוא זרימת המים בברז. באותם רגעים היא חוזרת במחשבות יותר מ-20 שנה אחורה, לתקופה שצעדה במשך חודשיים ברגל מאתיופיה לסודאן, עם אמה ושתי אחיותיה שאחת מהן, ממיט, נפטרה בדרך. אז הן עשו הכל כדי להגיע לצוות אנשי הסוכנות היהודית שיעלו אותם ל"ירושלים".
(אמיר בוחבוט, nrg, 28.12.2006)

המדינה הרסה שבעה בתים בנגב - 70 בדווים נשארו ללא קורת גג
לדברי פעילים במקום, חלק מהמשפחות שביתן נהרס צפויות היו לעבור לבתים במסגרת הרחבת היישוב רהט, אך בנייתם של אלה טרם הושלמה. בינתיים הן נותרו ללא מקום מגורים
(מיכל גרינברג, הארץ, 8.2.2007)

שכנים חדשים לבדואים? הממשלה צפויה לאשר בשבוע הבא את הקמתה של העיר החרדית "כסיף" בנגב, סמוך ליישוב הבדואי תל- ערד. משרד השיכון: העיר תתרום לפיתוחו של הנגב
(אורי יבלונקה, nrg, 13.4.2007)

כמה עשרות מתושבי שכונת נווה זית בעיר הפגינו נגד כוונתו של אחד משכניהם למכור את ביתו למשפחה ערבית. "אין לנו בעיה עם ערבים שגרים בשכונות שלהם, אבל שלא ייכנסו לשכונה שלנו", סיפר אחד המפגינים
(אלי סניור, ynet, 13.5.2007)

אריאל: ההשתלטות הערבית מסכנת את לוד
תופעת רכישת נכסים ע"י ערבים בשכונות יהודיות בעיר לוד, תעמוד מחר במרכז סיורו בעיר של יו"ר סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל.
(ערוץ 7, 28.6.2007)

היום: פעילי פורום "ערים מעורבות" נאבקים באפליה ובהזנחה השיטתית של התושבים הערבים ברמלה, יפו, לוד, עכו וחיפה. "הרשויות יוצרות 'גטואיזציה' בערים", הם מוחים
(יעל עברי, ynet, 20.7.2007)

ללא התראה: 50% מתקציב שיקום שכונות קוצץ
(יעל עברי-דראל, ynet, 21.8.2007)

"אין לי דבר נגד ערבים, ולקרוא לי גזען זה יותר ממעליב. אבל הכנסת משפחות ערביות למרקם של ההתיישבות היהודית במשגב זה קעקוע של מפעל ההתיישבות הציוני, וזה מה שהם מתכוונים לעשות"
(צבי גרינגולד, מועמד לראשות המועצה האזורית משגב, ערוץ 2, 30.9.2007)

אנדרומדה מאז ולתמיד הם עמדו במקום שבו לא דרכה מעולם כף רגלו של ערבי...
תגובת התושבים הראשונית: "מותר לכם רק לעבור, אבל לא לעצור"
(צחי כהן, ידיעות אחרונות, 1.11.2007)

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אוטובוס לגהינום
אשה שחורה שסרבה לשבת בירכתי האוטובוס הביאה למרד הסטודנטים בארצות הברית בשנות ה 60. בירושלים, אשה שהתנגדה לפנות את מקומה, הותקפה קשות על ידי גברים חרדים.
nrg) 27.12.2006)

דו"ח "כיאן": תחבורה ציבורית? לא לנשים ערביות
הפזמון "לאוטובוס נכנסת גברת עם סלים" מוכר לרובנו, אך נשים במגזר הערבי יכולות רק לחלום לממש אותו. מדו"ח שמפרסם היום הארגון הפמיניסטי "כיאן", עולה כי תחבורה ציבורית כמעט לא פועלת ביישובים ערביים. "ניידות היא מצרך יסוד שעל המדינה לספק לכל אזרחיה בתנאים ובעלות סבירים", אומרות המחברות
(אורלי פופר, ynet, 13.3.2007)

האם אפליית הערבים אינה נעצרת בשערי הרכבת? לדברי הסטודנטים, חבריהם היהודים נכנסו לתחנה למרות שלא היו ברשותם תעודות זהות. "המאבטחים אמרו לנו שכניסתנו לתחנה אינה אפשרית בגלל היתנו 'בני מיעוטים'", טענו. ברכבת ישראל אומרים בתגובה כי "המאבטחים פועלים לפי הכללים של משטרת ישראל ודורשים מהנבדקים להציג תעודות זהות בלבד".
(איתמר ענברי, nrg, 19.6.2007)

מופז לא יגזור הסרט בשל המחלוקת בין רהט ולהבים
שר התחבורה, שאול מופז, ביטל את השתתפותו בחנוכת תחנת הרכבת החדשה ביישוב להבים שבנגב. הסיבה לביטול: המחלוקת בין עיריית רהט למועצת להבים בנוגע לשמה של התחנה - האם תיקרא תחנת 'להבים' או תחנת 'רהט-להבים'.
(איציק וולף, Nfc, 25.6.2007)

מופז: בדיקות זהות ליהודים וללא יהודים בנתב"ג
שאול מופז הודיע על התקנת מערכת חדשה שצפוייה לחסוך, במקרים מסויימים, את הבדיקה המקיפה יותר של הנוסעים הערבים
(זוהר בלומנקרנץ ויואב שטרן, הארץ, 7.8.2007)

במקום בצבעים - יסומנו מזוודות הערבים במספרים
משרד התחבורה: הסימון ימנע תחושת אפליה ולא יהיה מזוהה; נוסע ערבי: מזוודות הערבים מסומנות בספרה 5
(זוהר בלומנקרנץ ויואב שטרן, הארץ, 8.8.2007)

ילדים ערבים משחקים ליד הפסים - עלון האזהרה הופץ בעברית
(אודי עציון ומאיר תורג'מן, ידיעות אחרונות, 21.8.2007)

ח"כ נדיה חילו: "בנותיי הושפלו בשדה התעופה"
במכתב לרה"מ טוענת חילו, שבנותיה עברו בדיקות משפילות רק משום שהן ערביות; שוקלת נקיטת צעדים משפטיים נגד הרשויות
(יואב שטרן, הארץ, 1.10.2007)

ח"כ זכור: הפעילו ברכבת כריזה בערבית
בפנייה לשר התחבורה, שאול מופז, מבקש ח"כ עבאס זכור מרע"מ-תע"ל להורות לרכבת ישראל להכריז על שמות התחנות גם בערבית
(שרון רופא-אופיר, ynet, 9.10.2007)

ב-74% תאונות במגזר הערבי מעורבים ילדים
"ב-74% מתאונות הדרכים במגזר הערבי מעורבים ילדים, 60% מהם בני פחות מתשע" - כך עולה ממחקר של אנשי הטכניון בחיפה.
(עוזי ברוך, ערוץ 7, 21.1.2008)
משרד לקליטת עלייה

כמו פרות ברפת
העולים במרכזי הקליטה של איילת השחר מתלוננים על הזנחה, מחסור ורעב, אבל המחאה לא מעוררת עניין בקיבוץ. החברים מתפרנסים יפה מהשכרת החדרים לסוכנות, ולא מתלהבים מ"התרבות השונה" של הדיירים. ואנשי הסוכנות? נעלבים וטוענים שמדובר במניפולציה
(אסתי אהרונוביץ', הארץ, 26.1.2007)

התאבדות נוער אתיופי - גבוהה בהרבה מהממוצע
שיעור המתאבדים בקרב בני נוער אתיופי גבוה בהרבה מהממוצע באוכלוסייה - כך עולה מנייר של משרד הקליטה שהוכן לדיון שהתקיים בוועדת העלייה והקליטה בכנסת. לפי נתוני משרד הבריאות, בשנים 1990-2000 היה חלקם של יוצאי אתיופיה שהתאבדו בקרב תלמידים עד גיל 17 2.56%, בעוד חלקם באוכלוסייה הכללית של בני הגיל זה הוא 1.3%.
מנייר העמדה עולה עוד כי באותן שנים, בקבוצת הגיל של 15-24, שיעור ההתאבדות בקרב יוצאי אתיופיה היה 5.2%, בעוד שיעורם באוכלוסייה הוא 1.75%. בקרב יוצאי חבר המדינות, שיעור ההתאבדות היה 14.2%, בעוד שיעורם באוכלוסייה הוא 21.4%.
(איינאו פרדה סנבטו, הארץ, 15.3.2007)

רוב ה'צברים': "העולים אחראים לגידול בפשיעה"
סקר חדש מגלה נתונים עגומים על שילוב העולים מחבר העמים בחברה הישראלית. 68 אחוזים מילידי הארץ סבורים שהעולים אחראים להחרפת הפשיעה בישראל. רק 12 אחוז מהעולים חשים שהשתלבו לגמרי בחברה. עורכי הסקר: "צעירים משתלבים טוב יותר. המבוגרים מסתגרים בתרבות של עצמם"
(יעל ברנובסקי, ynet, 25.6.2007)

צ'רלי ביטון, ממקימי "הפנתרים השחורים", מבטיח בתנועה החדשה שלו "תבערה חברתית ממדרגה ראשונה". הפעם יהיו גם רוסים ואתיופים. המשימה היא אותה משימה, מבטיח ביטון: צדק חברתי. רק ההרכב האנושי יהיה שונה; הפעם המאבק נגד הממסד חוצה עדות ויכלול לא רק יוצאי צפון-אפריקה - בצד "מזרחים" אחרים, יש לתנועה כבר יותר מ-200 פעילים יוצאי ברית המועצות לשעבר וכמה יוצאי אתיופיה. דלתם תהיה פתוחה בפני כל דופק, כולל ערבים ונשים, וביטון מבטיח "תבערה חברתית ממדרגה ראשונה".
(עקיבא אלדר, הארץ, 30.8.2007)

האם הקליטה נכשלה?
"הילדים האלה בכלל לא מבינים מה זה נאציזם או היטלר", אמר אתמול מנכ"ל "האגודה הישראלית למען ילדים עולים", אלי זרחין, בתגובה למעצר התא הניאו-נאצי שלשום. החיבור של הצעירים העולים לאידיאולוגיה הנאצית, לטענת זרחין, קשור בתחושת הניכור שהם חשים כתוצאה מהגירתם לישראל.
(רוני זינגר-חרותי, הארץ, 10.9.2007)

ח"כ מיכאל מלכיאור: המסר של אפליית יוצאי אתיופיה מגיע מלמעלה
ועדת החינוך דנה בנושא הפרדת התלמידות האתיופיות בפתח תקווה ויצאה בדרישה למשרד החינוך לשנות את מדיניות הקליטה של עולי אתיופיה בישראל.
(עמי שרון, דתילי, 12.12.2007)

כשהגבר האתיופי הגיע לישראל, הבהירו לו שאסור להרביץ. הוא גם לא מצא עבודה משום שהיה חסר השכלה, מקצוע ושפה, ולכן כבר לא יכול לפרנס את משפחתו. הנשים, לעומת זאת, הסתגלו יותר בקלות, מצאו עבודה, וחלוקת התפקידים בין הבעל לאשה התהפכה. הנשים הפכו למפרנסות, למקשרות בין המשפחה לרשויות. מעמדם של הגברים התרסק ועמו הסמכות, הדימוי העצמי והכבוד.
מערכות הקליטה והרווחה טיפחו את הנשים. אבל ככל שהרעיפו עליהן יותר תוכניות העצמה, כך דעך מעמדו של הגבר במשפחה. "במקום להעצים את הנשים, צריך להעצים את המשפחה", אומרת ליפשיץ.
(רותי סיני, הארץ, 27.12.2007)

משרד המשפטים

"אם לא נגן על הדמוקרטיה - היא לא תגן עלינו"
נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אהרון ברק, מזהיר כי אין להתייחס לדמוקרטיה כדבר מובן מאליו.
(יעל ברנובסקי, Ynet, 16.1.2007)

זה לא רק קיר אקוסטי
האם בניית חומת הפרדה בתחומי מדינת ישראל היא מעשה תכנוני לגיטימי, או אפליה בין יהודים לערבים?
(חיים יעקובי, הארץ, 7.3.2007)

כמה גזעני זה גזעני?
היועצת המשפטית לכנסת קובעת שעל נשיאות הכנסת לפסול רק חוקים שגזענותם "זועקת לשמים". האמת היא שהנשיאות נהגה כך גם קודם
(שחר אילן, הארץ, 5.7.2007)

שנתיים מאסר לבדווי שנורה ע"י שי דרומי
(מיכל גרינברג, הארץ, 18.7.2007)

מוסאווא: האישום נגד השוטר שהרג גנב רכב - קל מדי.
לפי כתב האישום, השוטר שחר מזרחי ירה בראשו של מחמוד גנאים מבקה אל-גרביה בעת שזה ניסה לגנוב מכונית
(ג'קי חורי, הארץ, 18.7.2007)

מש' המשפטים בוחן בקשת ש"ס לחון רוצחי ערבים
(יובל יועז, הארץ, 7.11.2007)

אשם בגלל השם? כתב אישום הוגש נגד חבר עיריית עכו, לאחר שתלה בכניסה לעיר שלט עם שמה בערבית ללא אישור
(איתמר ענברי, nrg, 6.9.2007)

"רוצח נהג המונית סובל מסכיזופרניה פרנואידית". חוות דעת שלישית בעניינו של ז'וליאן סופיר, שדקר למוות נהג ערבי, הוגשה לבית המשפט. הפרקליטות קבעה כי מחלתו של סופיר נמצאת כיום בנסיגה ולכן הוא כשיר לעמוד לדין, אולם לא נקבע מה היה מצבו בעת ביצוע הרצח. סופיר אמר בבית המשפט: "אז הייתי משוגע"
(ורד לוביץ', ynet, 6.9.2007)

הרב מלמד: נשיאי העליון מתייוונים. רב היישוב בית אל טוען בפני תושבי היישוב כי נשיאי בית המשפט העליון וגורמים השולטים בתקשורת הם המתייוונים של היום "המיעוט המתבולל הזה מזהם את הטהרה היהודית"
(איציק וולף, Nfc, 9.12.2007)

שבע שנים אחרי המהומות, שבהן נהרגו 13 מפגינים ערבים, החליט היועץ המשפטי לממשלה שלא להתערב בהחלטת מח"ש - ולא לפתוח בהליכים פליליים נגד המעורבים. עם זאת, הוא קבע כי בשני מקרים ייתכן שתיפתח חקירה - אולם הדבר תלוי בהסכמת המשפחות להוציא את הגופות מהקבר
(אבירם זינו, ynet רפ"ק רייף: ועדת אור הוקמה לרצות ערבים (nrg) 28.1.2008)

חוק המערב הפרוע
ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה שלשום שתי גרסאות חלופיות ל"חוק שי דרומי". כדי לתקן בעיה שאינה קיימת כמעט, של העמדת אזרחים לדין בגין פגיעה בפורצים, מקדמת הכנסת חוק שיעודד אזרחים להתעמת עם פורצים, לפגוע בהם ולהיפגע מהם.
(מאמר מערכת, הארץ, 15.2.2008)
משרד התקשורת

מראה ערבי? לא לאירוויזיון
מנחת הטלוויזיה אנסטסיה מיכאלי הצליחה להרגיז את חברי ועדת האירוויזיון כשאמרה כי אסור לבחור בזמר בעל מראה ערבי. "בבחירת מועמד לאירוויזיון אסור לשכוח את הפן הפוליטי. צריך לבחור אנשים שיכולים לייצג אותנו לא רק ברמה האמנותית"
(מרב יודילוביץ', ynet, 7.1.2007)

כך פועלת גזענות ממוסדת. עיתונאים יקרים, די עם התירוצים. מפרידים פה במתכוון בין יהודים לערבים
בשעות שלפני הסרת צו איסור הפרסום מעל פרשת עזמי בשארה, עמדה משטרת ישראל לקיים שני תדרוכים לעיתונאים: תדרוך לעיתונאים יהודים ואחריו תדרוך לעיתונאים ערבים. 12 שעות לפני התדרוך המתוכנן, תחת איום בבג"ץ ולאחר שנשיאת מועצת העיתונות הודיעה על כוונתה לפנות למפכ"ל - התעשתה המשטרה וביטלה את ההפרדה בין הגזעים. כמה וכמה מעמיתיי העיתונאים סירבו להתרגש מההפרדה המתוכננת בתדרוך המשטרתי. הם קיבלו את ההסבר של דוברי המשטרה, לפיו סיבת ההפרדה היא אילוצי מקום, שבגללם הוחלט לקיים את התדרוך בשתי קבוצות: תחילה לחברי תא כתבי הפלילים הארצי, ומיד אחר-כך לכלי התקשורת המקומיים. מדובר, הדגישו במשטרה, באותו תדרוך בדיוק. במקרה, תא הכתבים הארצי מורכב כולו מכתבים יהודים (חוץ מכתב דרוזי אחד, מקול ישראל בערבית), ואילו הכתבים של כלי התקשורת המקומיים כולם ערבים. מקרה.
(אבי וינברג, ynet, 2.5.2007)

התקשורת אימצה את החד-צדדיות. המאבק של צה"ל והממשלה להוכיח שלא מדובר בפשעי מלחמה, סחף גם את העיתונאים, שהציגו בהתמדה תמונת מציאות מעוותת. דו"ח מרכז "קשב" חושף איך זה נעשה. בדיקת הכותרות, הדיווחים והכתבות בפרספקטיבה, מבליטה את העובדה שתמונת המציאות שהציגו כלי התקשורת לאזרחים היתה מעוותת ברובה. התקשורת המרכזית הסתמכה בעיקר על המידע שצה"ל סיפק, והציגה את גרסאותיו כעובדות חד משמעיות ואמינות, למרות שינויי גרסאות תכופים. התקשורת לא הציבה שאלות נוקבות והצניעה קולות בתוך צה"ל, שטענו כי מדיניות הפעלת הכוח ברצועה נכשלה.
(הארון תחאוכו, נענע, 18.5.2007)

שוכחים את העיקר
אני מתכוון ללא מעט עיתונאים. אני מתכוון ללא מעט מעצבי דעת קהל ויועצים אסטרטגיים, שמשתיקים ומסתירים את הלקוח הכל כך רגיש שלהם ולא נותנים לי להתקרב ולשמוע, אולי בכל אופן יש לו דבר מה להגיד או לעשות. שום כלום, מעכשיו אתה לא עונה, הם פקדו על המפקד.
אני מתכוון לאותם עיתונאים, מעצבים וממרקים, שאומרים שאין פה שום דבר אישי והכל למען תקינותה של מדינת ישראל והדמוקרטיה ולמען חייו הטובים של האזרח האבוד, שמזמן עף קיבינימט מזירת המעשים. אז אני האזרח שעף, ואני אומר לכם בולשיט! הכל אישי ורק אישי. שום דבר לא למען, ולאף אחד מכם אין את היושר המקצועי להסתכל לעצמו בעיניים, כי שם בתוכו עמוק נמצאת האמת.
(אייל גפן, nrg, 18.5.2007)

התקשורת איבדה עניין בדוח העוני. מזה יותר משנתיים חל כרסום ב"מעמד" של סיקור בעיית העוני בעמודי החדשות של העיתונים היומיים. "אין חדש" אומרים חלק מהכתבים, "זה שיש 1.6 מיליון עניים כבר שמענו בשנה שעברה". אך מי זוכר שזה מספר שיא של עניים בישראל? שלא כל-כך מזמן היו פה פחות ממיליון עניים? התקשורת, ואני לא מוציאה את עצמי מהכלל, מטבעה מחפשת דרמה, ומה כל-כך דרמטי במספר עניים שלא עולה ולא יורד? מה גם ש"האיש הרע" בסיפור הזה, שר האוצר לשעבר ויושב ראש האופוזיציה כיום בנימין נתניהו, פינה את הבמה לראש ממשלה ושרי אוצר שמדברים כביכול על ניסיון לצמצם את העוני.
(מרב דוד, nrg, 1.10.2007)

מליאת רשות השידור קוראת לממשלה להקצות תקציבים שיאפשרו "שידור הולם בערבית"
(אסף כרמל, הארץ, 25.10.2007)

נחלת הבדואים. הדימוי הציבורי והתקשורתי של תושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב כעבריינים המשתלטים על אדמות לאום הוא שגוי וחסר בסיס, ותורם להמשך האפליה של הבדואים
(אמיר פז-פוקס, ynet, 19.11.2007)

משרד הביטחון

הרב בצרי: רוצה עידכונים ביטחוניים הרב המקובל ביקש להתעדכן במצב הביטחוני "כמו בזמן שרון" כדי שיידע על מה להתפלל
(עידן יוסף, Nfc, 5.1.2007)

האלטרנטיבה להרצליה: כנס "ביטחון וחוסן למי?"
"לא רק שההשקעה בצבא באה על חשבון הביטחון התעסוקתי, הבריאותי והסביבתי שלנו, אלא שקובעי המדיניות מתכננים לנו עוד מלחמות"
Ynet), 22.1.2007)

בצבת הביטחוניסטים
כשהמערכת מסתפקת ביוצאי מודיעין מקובעים ושרת החוץ משננת את משנת הביטחון, פלא שנסראללה צוחק כל הדרך לשלטון?
(פרופ' זאב מעוז, Ynet, 29.1.2007)

אף חוקר לא נחקר שר המשפטים מודה: 129 תלונות שהוגשו נגד אנשי שב"כ בשנתיים החולפות הסתיימו באפס חקירות
(שחר אילן, הארץ, 29.3.2007)

"המדינה סיכנה את אזרחיה הערבים"
צה"ל הציב במהלך מלחמת לבנון השנייה מוצבים זמניים בסמוך לכפרים ערביים בצפון, וסיכן את חיי תושביהם
(איתמר ענברי, nrg, 14.8.2007)

זה לא ביטול החרם טמבל, זה המשך הכיבוש
שרת החינוך צריכה להיות יותר מודאגת מהעדר איום בחרם בריטי מאשר מהסרתו. החרם לא מזיק לישראל, זה המשך הכיבוש שרע לנו
(אורי רם, ynet, 2.10.2007)

תפתחו, זה אנחנו
כל כמה ימים "נכבש" זמנית בית פלשתיני בשטחים על ידי צה"ל. אפילו התקשורת הפלשתינית כמעט כבר לא מדווחת על כך, אבל דיירי הבתים מסתובבים זמן רב עם עלבון הפלישה לחדרי השינה שלהם
(עמירה הס, הארץ, 15.11.2007)

רק 3% מצווי ההריסה בהתנחלויות בוצעו
דו"ח שלום עכשיו, המבוסס על נתוני המינהל האזרחי: מ-1997 נפתחו כ-3,500 תיקי בנייה בלתי חוקית בהתנחלויות ובמאחזים, רק 107 בוצעו
(נדב שרגאי, הארץ, 4.12.2007)

"החברה הישראלית נושאת באחריות לכיעור בניהּ"
חברי כנסת הגיבו למעצרם של לוחמי צה"ל בחשד שהתעללו בעצורים פלסטיניים, כפי שנחשף ב-ynet. יוסי ביילין: "מדובר בבעיה מערכתית ולא נקודתית". דב חנין: "כבר אמרו בעבר שהכיבוש משחית, והנה ההוכחה"
(אמנון מרנדה ושרון רופא-אופיר, ynet, 8.2.2008)

די בחצי העם
הצעירים שלא משרתים בצה"ל אינם "משתמטים"; צה"ל והמדינה בחרו שלא לגייסם. להוציא מיעוט מבוטל של נוכלים, שמצליח להתל במערכת, מרביתם שוחררו כדת וכדין. את העובדה שמספרם עלה צריך לייחס לקלות הרבה שבה ניתן כיום להשתחרר מהשירות, ולא לשום "ערכים".
(גדעון לוי, הארץ, 5.8.2007)

המשתמטים מצה"ל משיבים מלחמה "ישראלי אמיתי לא שואל שאלות"
(דור גליק, הארץ, 8.2.2008)
משרד החוץ

המאבטחים של אל-על כסמל הפאשיזם הישראלי המתוחכם
הנה חזרתי מצרפת. שם לא חשבתי על כל זה. הסתובבתי במוזיאונים ובחוצות ומוחי היה מלא במחשבות על יופי. כאן אני רק רואה את הרע, כי הגרעין של קיומנו כאן הוא סגידה למדינה וזלזול בחיי הפרט. וזה רע.
(בני ציפר, הארץ, 30.3.2007)

צוות של ועדת החוץ והביטחון יפקח על נושאי ההתנחלויות והשטחים
בראש הצוות, שיעסוק בנושאי המאחזים, גדר ההפרדה ורחוב השוהדא בחברון, יעמוד ח"כ שנלר (קדימה), מזכ"ל מועצת יש"ע לשעבר
(שחר אילן, הארץ, 20.5.2007)

במסיבות אצל השגריר מגישים פררו רושה בשרי
"עובדי משרד החוץ 'המתנגדים' לאוכל כשר אינם כשירים לייצג את מדינת היהודים". כעס באגף הדתי במערכת הפוליטית
nrg), 4.6.2007)

דו"ח שהוגש לווינוגרד: אנשי משרד החוץ לא מוכשרים למשימותיהם
דו"ח מיוחד שהוגש לוועדת וינוגרד קובע שיש לבצע "ארגון מחדש" במשרד החוץ, כדי להפוך אותו לגוף המשפיע על קבלת החלטות בתחום מדיניות החוץ של ישראל. את הדו"ח חיבר מכון "ראות", והוא הופץ גם לעיונם של ראש הממשלה, שרת החוץ, שר הביטחון, יו"ר הכנסת ויו"ר ועדת החוץ והביטחון. לפי מסקנה בולטת העולה מהדו"ח, "במשרד החוץ אין הכשרות, הסמכות או דרישות סף לעיסוק בנושאי ביטחון לאומי".
בדו"ח, שנכתב לאחר סדרת ראיונות עם בכירים בהווה ובעבר במשרד החוץ ובמערכת הביטחון, מוצגת תמונה עגומה על מקומו של משרד החוץ בקבלת ההחלטות בישראל. כמו כן, מודגש בו כי ללא שינויים משמעותיים במשרד, יכולתו לקחת חלק בתהליך שכזה בעתיד תהיה מוגבלת מאוד.
(ברק רביד, הארץ, 13.8.2007)

משרד החוץ האמריקאי: ישראל מתנכלת לאזרחים ממוצא ערבי ופלשתיני במעברי הגבול
ישראל מתנכלת לאזרחים אמריקאים ממוצא ערבי או פלשתיני במעברי הגבול - כך מחו באחרונה גורמים בממשל האמריקאי בפני ישראל. בפגישה שהתקיימה בעת האחרונה בין בכירים בשירות החוץ האמריקאי לבכירים במשרד החוץ בישראל, ציינו האמריקאים כי בחודשים האחרונים חלה עלייה מדאיגה במספר התלונות של אמריקאים ממוצא ערבי או פלשתיני, לגבי היחס שקיבלו בנמלי התעופה ובמעברי הגבול היבשתיים. האמריקאים התלוננו על עיכובים, יחס חשדני ובדיקות ביטחוניות מבזות.
(ברק רביד, הארץ, 18.9.2007)

שילמדו מהילדים
באולם היו תלמידים מעשרה בתי ספר בירושלים, יהודים וערבים, דתיים וחילונים, אבל שרת החוץ לא הקשיבה להם. היא באה לדבר על המוסר הכפול של מדינות העולם, וגילתה את המוסר הכפול שלה ושל מדינת ישראל.
(דפנה גולן, הארץ, 14.2.2008)

תת מזכיר האו"ם: שר הביטחון ושרת החוץ סירבו לפגוש אותי
תת מזכיר האו"ם לעניינים הומניטריים, סר ג'ון הולמס, מזהיר את ישראל מפני פלישה לעזה וטוען כי אין למשבר בדרום פתרון צבאי אלא הסדר מדיני. בראיון ל"הארץ", לאחר ביקור בשדרות, אמר הולמס כי התגובה לירי הקסאמים חייבת להיות פרופורציונלית מבחינה הומניטרית.
(עקיבא אלדר, הארץ, 18.2.2008)

משרד לענייני גמלאים

חיים יותר, בריאים יותר - אז למה לפרוש בגיל 67?
(רותי סיני, הארץ, 13.12.2006)

שיפסיקו לבלבל את המוח
משה שרוני ממפלגת הגמלאים, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, לא ניחן בסבלנות יתרה. את מובארק צריך להעמיד במקום, את מני מזוז צריך להחליף והחשב הכללי הוא קוץ. סוריה? אחמד טיבי? פלשתינאים? למה צריך להקדיש להם כל כך הרבה מחשבה
(גדעון אלון, הארץ, 15.1.2007)

חרפת הזיקנה- חרפתנו
הרי, מהו קיצוץ דרסטי בקצבת זקנה אם לא מעשה אלים הנעשה בידי מי שיש לו הכוח כלפי מי שאין לו כוחות להילחם על זכויותיו?! כמה ציניות יש בבחירה לפגוע בקשישים בכל פעם שנדרש להדק את החגורה מתוך הבנה כי מדובר באוכלוסייה חלשה, נטולת כלים להיאבק בהחלטה?!
(חילי טרופר, nrg, 26.2.2007)

דווקא בגיל שרוצים קצת לנוח
אחד מכל 50 קשישים בישראל סובל מאלימות פיזית ומינית, אחד מכל 30 - מהגבלת חופש מצד בן הזוג, ואחד משבעה - מהתעללות מילולית. מחקר ארצי ראשון חושף את ממדי האלימות במשפחה בקרב אנשים בגיל מבוגר
(ורד לי, הארץ, 15.3.2007)

"הרצוג מונע מקשישים לקבל קצבה ישירה"
ביוני, לפי החוק, היה צריך להתחיל ניסוי בהעברת קצבה למטפלים ישירות לקשישים. שר הרווחה מעכב אותו, והארגונים החברתיים זועמים
( רותי סיני, הארץ, 6.7.2007)

קשישים בישראל - סטיגמות ואפליה חברתית
ביום הקשיש הבינלאומי, מתלוננים קשישים בישראל על יחס משפיל ודעות קדומות. לטענתם, אחרי גיל 60 החברה לא מחשיבה אותם יותר כאזרחים שווים: "לא בודקים אם אתה טוב או לא, פשוט מסתכלים על תעודת הזהות, זאת שערוריה". רק 16 אחוז מבין בני ה-65 בישראל סובלים מבעיות תפקוד, אך הסטיגמות מנצחות את המציאות
(יעל ברנובסקי, ynet, 2.10.2007)

הממשלה מנעה הצבעה להגדלת קצבאות זקנה
יום הקשיש הבינלאומי: 10% מתושבי מדינת ישראל הם בני 65 ומעלה
(צבי זרחיה, הארץ, 10.10.2007)

מחקר: ככל שהערבים הישראלים יותר מודרניים, כך פוחת הטיפול בקשישים בקרבם
עורך המחקר, רביע חלאילה, אמר כי בכל העולם חלה ירידה ברמת המסירות והמחויבות לטיפול בקשישים, והממצאים בחברה הערבית מראים כי השינוי אינו פוסח גם עליה. "תהליכי המודרניזציה והמעבר מחברה חקלאית מסורתית לחברה עירונית מודרנית שהחברה עוברת בשלושה העשורים האחרונים גרמו לירידה במעמדם של הקשישים בתוך המשפחה ובחברה בכלל", הוא אמר
(יואב שטרן, הארץ, 4.2.2008)

'זקני העדה הדרוזית הם זקנים ישראלים'
השר לענייני גמלאים רפי איתן ומנכ"ל משרדו ד"ר אבי ביצור סיירו היום בעיר הכרמל והחליטו להקצות תקציבים לטיפול בקשישי העדה הדרוזית.
(אליה שילה, ערוץ 7, 27.2.2008)

משרד האוצר

קבלני המשנה של המצוקה
בידה האחת קיצצה המדינה במשך שנים בתקציבים החברתיים והעמיסה אחריות על העמותות, ובידה השנייה היא מקצצת גם בהקצבות לאותן עמותות ומתחרה בהן על כספי הקרנות והנדבנים. ... המגזר השלישי נאלץ לספק הרבה יותר שירותים עם הרבה פחות משאבים.
הרב גלעד קריב: ארגוני חסד יכולים להיות גורם משלים בשולי העשייה הממשלתית, אבל אם מישהו חושב שהם יכולים לתת מענה גורף, הוא טועה ומטעה.
(רותי סיני, The Marker, המוסף השנתי 2006)

ירון זליכה הורה לבחון אם עמותות ערביות מופלות בקריטריונים לתמיכה
(ג'קי חורי, הארץ, 26.1.2007)

צה"ל 2007: יקר, מנופח, בזבזן ועדת ברודט הגישה את הדו"ח המקיף אי פעם על תפקודו של צה"ל.
ביקורת קשה על תפקוד הצבא לפני מלחמת לבנון השנייה: נכשל בהבנת המשמעות הכלכלית של פעולותיו - ובהן צמצום ההצטיידות והאימונים; הציג לממשלה נתונים מניפולטיוויים כדי להגדיל תקציבו
(מירב ארלוזורוב, הארץ, 30.5.2007)

האפליה מתחילה בתקציב החינוך
עתירת ארגון עדאללה לבג"ץ נגד העדיפות הניתנת ליהודים בחינוך מתגלגלת כבר מ-98'. מאז ועד היום עשתה המדינה כל מניפולציה ומעקף אפשריים כדי להתחמק מחלוקה שוויונית של התקציבים, עד שבג"ץ אמר די. השבוע ישביתו הרשויות היהודיות בפריפריה את הלימודים בבתי הספר התיכוניים, ומשרד החינוך, מצדו, יעלה בבג"ץ בקשה להקלה בגזירת השוויון בין תלמידים יהודים וערבים שכפה בג"ץ. יש לקוות שבג"ץ לא ישעה למחאת הנהנים מן השמנת של קופת החינוך, ויחייב את המדינה לנהוג משפט אחד ליהודים ולערבים בהקצאותיו הלכה למעשה.
(שלום (שולי) דיכטר, הארץ, 13.6.2007)

כשצריך להצביע נגד הבנקים, פתאום הח"כים מתנהגים יפה. בהתבטאויות של חברי ועדת הכלכלה קל לזהות את קולם של הלוביסטים ששכרו הבנקים, אבל בבנק ישראל בטוחים שהוועדה תאשר מחר את החוק לפיקוח על העמלות - ותשלח את הבנקים להתמודד עם המליאה
(רם דגן, הארץ, 24.6.2007)

ח"כ ברכה: רק 4% מתקציב הפיתוח - לערבים
בדיון בכנסת יציג יו"ר תנועת חד"ש נתונים מפורטים על פיהם ממשיך מעגל האפלייה - והמגזר אינו זוכה למשקל הראוי בתקציבי הרווחה, החינוך והתשתיות, למרות מצבם הקשה של האזרחים. "אולי מישהו בממשלה יתעורר", אמרו אוספי הנתונים ממרכז מוסאוא
(שרון רופא אופיר, ynet, 17.12.2007)

פרץ: אסור להציג טנקים מול קשישים
בוועדת הכספים ביקש היום שר הביטחון עמיר פרץ על תקציב הביטחון
ידידיה הכהן, ערוץ 7, 19.12.2007)

קודם נדאג לאברכים, אחר כך לרעבים
בשקט תקשורתי השיגה ש"ס סיכום על ביטול כל גזירות האוצר על תקציב הישיבות: תוספת של 515 מיליון שקלים והפחתה במס על הישיבות - לטובת אברכיה ובחוריה
(יאיר אטינגר, הארץ, 26.12.2007)

חצי מבני הנוער שעלו לארץ בחמש השנים האחרונות לא מסיימים את כתה י"ב. הצעת חוק שנועדה לצמצם את הפערים זכתה תחילה לתמיכת השרים, אך זו בוטלה עקב התנגדות משרד האוצר. ח"כ מלכיאור: "זו סטירת לחי לעולים"
(יעל ברנובסקי, ynet, 1.2.2008)
משרד הבריאות

שכונות בלי תינוקות
נשים עולות מאתיופיה קיבלו זריקות למניעת פוריות. לא תמיד בהסכמתן המלאה והחופשית.
*אין אפליה במתן הזריקה - קופ"ח כללית, *ניחוח גזעני - פרופ' יוסי יונה, *הזריקה מתנגשת עם המסורת - עו"ס.
(דני אדינו אבבה, ידיעות אחרונות, 6.1.2008)

המדינה מתנערת מאחריותה המוסרית. מתי באחרונה שמעתם את שר הבריאות יעקב בן יזרי, מראשי המפלגה שחרתה על דגלה את סיסמת העזרה לזקנים ולחולים, מקים קול צעקה על כך שהשנה המדינה לא הקציבה תוספת תקציבית לעדכון סל שירותי הבריאות? מתי זכיתם לראות את מנכ"ל משרד הבריאות, הפרופ' אבי ישראלי, נאבק למען מערכת בריאות ציבורית צודקת, הוגנת ושוויונית יותר?
(רן רזניק, הארץ, 26.2.2007)

בן-יזרי: מש' הבריאות מקבל עדכון יומי על החיידק; רופא בכיר: הוא לא יודע על מה הוא מדבר
לדבריו (בן יזרי), במשרד הוקם צוות שיבחן את התופעה בראשותו של פרופ' יהודה כרמלי, מנהל היחידה לאפידמיולוגיה באיכילוב. המשרד יקבל ממנו עדכון יומי מכל בתי החולים בארץ. אולם מבדיקת "הארץ" עולה, שהצוות לא קיבל עד אתמול בערב עדכונים מבתי החולים. רופא בכיר שנכח אתמול בכנס בו דיבר בן-יזרי, אמר אתמול ל"הארץ" שנראה ש"השר לא תמיד יודע על מה הוא מדבר". מנהל איכילוב, גבי ברבש, אמר שהטיפול התקשורתי של משרד הבריאות בפרשה "היה אומלל".
(רן רזניק, הארץ, 9.3.2007)

מד"א שינה נוהלי תרומות דם; גם אתיופים ילידי ישראל יוכלו לתרום
עולי אתיופיה מוחים על כך שמשרד הבריאות אינו מתיר להשתמש בתרומות הדם של כל הקהילה, אלא רק באלה של בני עולים. לדברי דוברת מטה המאבק למען שוויון ליהודי אתיופיה, פנינה טמנו, "אנחנו תובעים ממשרד הבריאות לקבוע כללים שאינם מפלים בין ילידי הארץ לבין עולים מאתיופיה". מד"א עדיין לא מעוניין בתרומות הדם של הומוסקסואלים.
(יובל אזולאי ואיינאו פרדה סנבטו, הארץ, 16.4.2007)

ימותו העניים
למרות חוק ביטוח בריאות ממלכתי וההשקעה הגדלה בסל התרופות, נאלצים עניי ישראל לוותר על טיפולים רפואיים וביטוחי בריאות משלימים. העמקת ההפרטה של שירותי הבריאות מבטיחה הרחבה מהירה של הפער בין עניים לעשירים
(רוני לינדר-גנץ, הארץ, 27.4.2007)

דו-קיום נוסח נהריה: הפרדה בין יולדות יהודיות לערביות
(מורן כץ, מעריב, 20.5.2007)

ח"כ טיבי דורש: ערבי בוועדת סל התרופות
(יובל אזולאי, הארץ, 15.11.2007)

הבדיקה אסורה, אלא בהסכמה
הוראות מפורשות של משרד הבריאות היו אמורות למנוע מצב שבו סטודנטים לרפואה בדקו חולות מורדמות ללא ידיעתן. "פרשת הבדיקה הגינקולוגית" מוכיחה כי המערכת עדיין לא הפנימה את חובתה לנקוט זהירות יתר בכל הקשור לכבוד החולים, פרטיותם והאוטונומיה שלהם על גופם
(אבינעם רכס, הארץ, 27.1.2008)

משרד הרווחה והשירותים החברתיים

בלי דיון, המדינה הפריטה רוב שירותי הרווחה
רוב התקציב הממשלתי לטיפול בזקנים, מפגרים ונכים מועבר לעמותות
(רותי סיני, הארץ, 28.1.2007)

מגזר מובטל ועני
המגזר הערבי מונה כ-1.4 מיליון נפש, המהווים כ-20% מהאוכלוסייה בישראל. מדובר באוכלוסייה גדולה מאוד של אזרחים שמצוקתם הכלכלית-חברתית בכלל, ובתחום התעסוקה בפרט, משפיעה לרעה לא רק על איכות חייהם, אלא גם על אורח החיים הכללי במדינה.
(שגיא ינקו וג'יהאד עקל, הארץ, 28.2.2007)

כשהכסף הולך לשחורים
מחקרים מראים כי התמיכה הממשלתית ברווחה יורדת כל שהגיוון האתני עולה
(אדוארדו פורטר, ניו יורק טיימס, הארץ, 4.6.2007)

טעוני טיפוח ערבים
משרד הרווחה רוצה להעתיק למגזר הערבי תוכנית לטיפול בנוער, שנכשלה במגזר היהודי. כך יטופח דור חדש של צעירים עם אות קלון
(אסתר הרצוג, nrg, 5.8.2007)

שני שלישים מיוצאי אתיופיה בישראל מוכרים לשירותי הרווחה, וביישובים מסוימים מגיע שיעור המוכרים ל-90%. זאת, לעומת כ-20% מכלל האוכלוסייה בישראל. מקרב העולים המוכרים לשירותי הרווחה, 60% חיים במשפחות שיש בהן בעיות בין בני הזוג וילדיהן נחשבים בסיכון
לפגיעה או הזנחה. כמעט 75% מהמשפחות יוצאות אתיופיה חיות מתחת לקו העוני.
(רותי סיני, הארץ, 8.10.2007)

לחם ועבודה
1 הדוקטורנט מוטי בן שבת יתייצב בשירות למען העיוור במשרד הרווחה ויאמר שיסכים לקבל כל עבודה שימצאו בעבורו לאחר שלא הצליח להתקבל לעבודה בתחומו 2 רבע מהמועסקים בכנסת הם עובדי קבלן. 3 עובדים סוציאלים פיברקו דו"חות
(רותי סיני, הארץ, 26.10.2007)

לקייה: 700 מטופלים נותרו ללא מחלקת רווחה
ראש המועצה ביישוב הדרומי, המסוכסך עם משרד הרווחה ועם מנהלת מחלקת הרווחה, החליט לנעול את שערי המחלקה, לנתק את הטלפונים והחשמל ולשלוח את העובדים לחופשה ללא תשלום. כל צד מאשים את הצד שכנגד, אך בינתיים נותרו מאות תושבים, בהם ילדים בסיכון ונשים מוכות - ללא מענה
(שרון רופא-אופיר, ynet, 6.1.2008)

אלי ישי: אישור האימוץ לחד-מיניים "מבחיל"
סגן ראש הממשלה מש"ס זועם על החלטת היועץ המשפטי לממשלה המקדמת את שוויון הזוגות החד מיניים, ובטוח שזו תבוטל: "התא המשפחתי לא יהפוך לסדום ועמורה". ח"כ רביץ כינה את מזוז "מטומטם" והסביר: "אנשים בדור שלנו איבדו את הצפון"
(נטע סלע, ynet, 10.2.2008)

דו"ח: יותר ממחצית הערבים - מתחת לקו העוני
מרכז "מוסאוא" הציג פילוח של דו"ח העוני שפורסם השבוע, ומציג תמונה עגומה בקרב המגזר הערבי: 54.8% חיים מתחת לקו העוני, בהם 400 אלף ילדים. "האוכלוסייה הערבית היא פריפריה בתוך פריפריה. ללא השקעות מאסיביות עוד נראה נתונים קשים יותר", טענו במרכז
(שרון רופא-אופיר, ynet , 17.2.2008)

משרד המדע, התרבות והספורט

המראיינת: “מתוך השאיפה שלכם למדינה ערכית, יהודית, ומתוך כיבוד ערכי היהדות, אתם מן הסתם מכבדים את נוכחותו של שר ערבי בממשלה יחד אתכם”.
אסתרינה טרטמן: “… מדינת ישראל היא מדינה ציונית. המעשה שעשה עמיר פרץ הבוקר זה הנפת גרזן ענק על הגזע שנקרא ציונות ומדינה יהודית… אנחנו צריכים להבריח ולבער את הנגע הרע מקרבנו.”
המראיינת: “מה זה להבריח את הנגע הרע?”
אסתרינה טרטמן: “אני קוראת לראש ממשלת ישראל, פה עכשיו, שלא לאשר את המינוי הזה, לא מסיבות אישיות כאלה או אחרות, אלא מתוך חובתו לשמור על האינטרס של מדינת ישראל כמדינה יהודית וציונית… “
המראיינת: “אבל אתם יושבים עכשיו בממשלה שיושב בה שר שלשיטתך, עצם נוכחותו בממשלה הזאת פוגע במדינה הציונית, איך קראת לזה - גרזן על קיומה של הציונות - קומו ותלכו משם”.
אסתרינה טרטמן: “תודה על השאלה שלך… כשיש בעיה, יש שני סוגי אנשים: יש את הפחדנים שקמים ובורחים ומשאירים את הזירה לנגע. ויש את הלוחמים שמאמינים בעקרונות ונלחמים כדי לבער את הנגע. ישראל-ביתנו שייכת לזן השני. אנחנו איננו פחדנים, איננו משחררים זירה ומשאירים אותה הפקר להשתוללות ולהרס. אנחנו נהיה בפנים, נמשיך להיות בפנים, ומתוך הבפנים נבער את הנגע הזה”.
(אסתרינה טרטמן, 11 בינואר, 2007 , ראיון עם ליאת רגב בתכנית “עניין אחר”, רשת ב’)

"לא ראוי שיהודים יכתיבו לערבים את התרבות שלהם"
ראלב מג'אדלה, השר הערבי הראשון בתולדות מדינת ישראל, בכלל ביקש מאופיר פינס להישאר בממשלה, והתלבט ארוכות לפני שהסכים לתפוס את מקומו. אבל עכשיו, כשר המדע, התרבות והספורט, הוא בטוח שהוא יכול לשנות את העולם.
(עקיבא אלדר, הארץ, 1.2.2007)

"הטיפול בגזענות - לא במישור הפלילי"
הפרקליטות גיבשה הסכמה עם התאחדות הכדורגל לפיה יינקטו צעדים משמעתיים נגד קבוצות שאוהדיהן יקראו קריאות גזעניות נגד ערבים
(רותי אברהם, Nfc, 12.6.2007)

אפשר גם אחרת
"אלימות, השחתת רכוש, התנגדות למעצר, שימוש בסמים... לא יודע, אולי שכחתי עוד משהו"
תוכנית "סיכויים" הוקמה כדי למנוע עבריינות חוזרת בקרב בני נוער עולה. חיבור לקהילה ופעילות תרבותית וספורטיווית אמורים לסייע להם להתחיל בדרך חדשה. השאיפות גבוהות, ובינתיים גם התוצאות: 90% ממשתתפי התוכנית לא ביצעו עוד עבירות
(ורד לוי, הארץ, 18.6.2007)

עירייה מחליפה
מי שחשב שהכנס הזה בכלל לא דומה לכנסים אחרים היו המרכז לפלורליזם יהודי של התנועה ליהודת מתקדמת, ואגודת חמד"ת, ארגון הגג של הארגונים הפועלים לחופש מדע, דת ותרבות. בעיניהם, לתת למכון לארח כנס של חברי כנסת בענייני חוקה, זה כמו ש"סלקום" תממן לוועדת הכלכלה סמינר על הרגולציה של הטלפונים הניידים.
(שחר אילן, הארץ, 18.12.2007)

"השר מג'אדלה מפלה את המגזר הדרוזי" . ראשי המועצה הציונית בישראל קובלים במכתב חריף כי השר מג'אדלה, מפלה בתקציב התרבות המיועד למגזר הדרוזי בהשוואה למגזר הערבי.
(בן שאול, ערוץ 7, 14.1.2008)

30 אלף שקל לכל כדורגלן שלא ישחק בשבת
"לדברי הדובר, עריכת המגבית והענקת הפיצוי לשחקנים היא שלב נוסף במאבק הציבור הדתי נגד חילול השבת במגרשי הספורט"
(ראובן לייב, Nfc, 10.2.2008)

משרד להגנת הסביבה

אפליה סביבתית
השיפור באיכות הסביבה בישראל פסח על היישובים הערביים. לא זו בלבד שהביוב עדיין זורם ברחובות והאשפה נערמת מכל עבר, אלא שרבות מהמחצבות בארץ מוקמו בקרבת היישובים, והתושבים נאלצים לנשום אבק מסוכן
(צפריר רינת, הארץ, 30.1.2007)

"מדורות ל"ג בעומר - אסון אקולוגי"
את ל"ג בעומר חוגגים כולם, אבל יש מי שרוצה להשבית את השמחה. רב רפורמי: "מדובר בקטסטרופה אקולוגית. מה עם איסור בל תשחית"? הרב אבינר ל-ynet: "הטענה צודקת אך מופרזת. גם טיטולים מזיקים לסביבה". וגם: כך תשכנעו את אזרחי ישראל לא לנסוע בשבת
(קובי נחשוני, ynet, 7.5.2007)

דו"ח: מפגעי הבריאות בכמה מערי ישראל, כמו בעולם השלישי
לפי דו"ח "חיים וסביבה", יש כמה שכונות, בעיקר ערביות, שתושביהן חיים בתנאים המזכירים את המעברות בשנות ה-50.
(צפריר רינת, הארץ, 6.11.2007)

איזה מזל שתמיד יש ערבים
בשנים האחרונות שיכנעו הארגונים הסביבתיים את עצמם, שעלה בידם לשנות את ההרגלים הרעים של מקבלי ההחלטות בישראל בבואם לתכנן בנייה בארץ קטנה וצפופה. משרדי ממשלה ומוסדות תכנון ארציים הצהירו, ואף קבעו בתוכניות מתאר סטטוטוריות, שיש לרכז את הבנייה בתוך ובצמוד ליישובים קיימים. אין הצדקה להקים יישובים חדשים על חשבון שטחים פתוחים, תוך כדי פריסת תשתיות בעלויות עתק הגורמות לפגיעה נוספת בשטח הפתוח.
(צפריר רינת, הארץ, 12.6.2007)

הכיבוש משחית (את הסביבה)
השמירה על הסביבה אינה אמורה להיעצר בתחומי הקו הירוק. פלסטין או לא, הגדה לא יכולה להיות פח הזבל שלנו
(שלומי זכריה, ynet, 24.8.2007)

"במצב הנוכחי פראייר מי שלא מזהם"
יו"ר השדולה לאיכות הסביבה, ח"כ דב חנין, כועס על רמת האכיפה נגד עבריינים סביבתיים, מקדם שורה של חוקים להגנת הסביבה - ומחכה ליום שבו גם משרדי הממשלה ישתמשו במוצרים ממוחזרים
(צבי זרחיה, הארץ, 11.10.2007)

מי תהיה הציפור של ישראל?
לפני מס' שנים הצופית כמעט והוכתרה לציפור הלאומית, אבל שמה האנגלי - Palestine Sunbird, הכשיל את סיכוייה.
(אלי אשכנזי, הארץ, 13.12.2007)

ציונות על חשבון הסביבה
"אורי ותמר" מאוד אוהבים את ארץ ישראל. בגלל זה הם מקימים יישובים חדשים ובדרך דורסים את הדבר שהכי יקר לליבם - ארץ ישראל. רחל עזריה לאלישיב רייכנר: ציונות זה לא רק בכחול לבן זה גם בירוק. פולמוס דמוגרפי- גיאוגרפי
(רחל עזריה, nrg, 23.1.2008)

המפעלים המזהמים ביותר בישראל
בכל שנה מתים בישראל יותר אנשים כתוצאה מזיהום אוויר מאשר בתאונות דרכים. הארובות שצצות מסביבנו פולטות לאוויר עשן המכיל חלקיקים וחומרים רעילים ומסרטנים.
(עמיר בן-דוד, 7 ימים ynet, 8.2.2008)

משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ערבים, הומואים ונכים - מחוץ ליישוב הקהילתי
בישראל יותר מ-800 יישובים קהילתיים שהוקמו על אדמות המדינה וההתיישבות בהם כפופה לוועדת קבלה. אבל מתברר כי אין די בכך שאתה משכיל, בעל מקצוע ובעל מוטיבציה לתרום לקהילה, כדי להתקבל. אם אתה ערבי, נכה, חד-הורי או הומו סיכוייך להתקבל אפסיים
(נעמה סיקולר, ynet, 26.1.2007)

עדאלה: תוכנית השר פרס לפיתוח הנגב מפלה ערבים
מרכז עדאלה פנה לרה"מ אהוד אולמרט ולמשנה לרה"מ, שמעון פרס, בדרישה לבטל את תוכנית "נגב 2015" - התוכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב. טענת המרכז היא שהתוכנית מפלה בין יהודים לערבים. הממשלה הצהירה עקרונית כי תשקיע בתוכנית 1.7 מיליארד שקל במשך עשור, עד 2015. לטענתם, התוכנית מחזקת אי שוויון חלוקתי בין יהודים לערבים בנגב. המסמך דן ב-3 נושאים: מגורים וקרקעות, תעסוקה וחינוך. לטענת עדאלה, התוכנית מתעלמת מהכפרים הלא מוכרים ולא מעודדת שילוב בין יהודים וערבים. כמו כן, אין תוכנית להכשרה תעסוקתית לבדווים, על אף שהם מהווים 27% מאוכלוסיית הדרום. עוד נטען כי ההצעות בחינוך אינן תואמות את הצרכים ואת גידול האוכלוסייה הטבעי.
(מיכל גרינברג, 31.1.2007)

בדווים בעתירה לבג"ץ: לא קיבלנו אדמות מרעה
לדברי העותרים, בימים אלו מתחילה עונת המרעה, אך עדיין לא ניתנו קרקעות מרעה לרועי הצאן
(מיכל גרינברג, הארץ, 8.2.2007)

לאחר 50 שנה: המדינה הרסה 30 מבתי הכפר הבדווי הלא מוכר עתיר כדי להקים במקומו יישוב יהודי
בכפר הבדווי שבצפון הנגב נהרסו מבנים המשמשים למגורי מאות בני אדם, שנותרו ללא סידור ללילה; השוטרים לא איפשרו לאמהות לפנות את ילדיהן בעצמן; את הפינוי מבצעים נערים עובדי קבלן בלא תנאים; ב-2004 החלה הממשלה בהליך משפטי לפינוי הכפר הוותיק, כדי להקים את היישובים "יתיר" ו"חירן"
(מיכל גרינברג ושירות "הארץ", 25.6.2007)

64 ח"כים תמכו בהעברת אדמות קק"ל ליהודים בלבד
ח"כ ברכה: ביטוי נוסף לחוקי הגזע שמתקבלים במדינת היהודים; ביהמ"ש קבע כי אין להפלות ערבים בהקצאת אדמות
(שחר אילן ויואב שטרן, הארץ, 19.7.2007)

"הכי אחי" או איך מתמכרים לכיבוש
מי שחושב שנהיה אלימים כלפי ה"אחרים" בסביבתנו ונוכל לשמור על "מחנינו קדוש" נחתך בכל יום בסכיני המציאות. לאווירה אלימה (כמו לאווירה אוהבת וחומלת) יש תכונה מוזרה לחדור לכל מקום פנוי בסביבה. רוחמה וייס על פרשת ראה ואובססיית הכניסה לארץ ישראל
(רוחמה וייס, ynet, 10.8.2007)

הולכים לבג"ץ: "הרבנות תמוטט את החקלאות"
למרות תמיכתה המסורתית ב"היתר המכירה" קובעת הרבנות כי כל רב יוכל לקבוע את מדיניותו בעניין. רב העיר הרצליה כבר ניצל זאת כדי לדרוש כשרות מהודרת בכל המסעדות שבאחריותו, 10 רבנים נוספים כבר "בונים" על התקדים. החשש: קריסת החקלאים והמסעדנים ותשלום כפול של הצרכנים על ירקות מיובאים. האם בג"ץ יתערב?
(קובי נחשוני , ynet, 4.9.2007)

מי הוא ערבי?
למה מותר להחכיר קרקעות לעולים לא יהודים, אבל אסור להחכירן לערבים לא יהודים? לקק"ל הפתרונים
(דרור אטקס, ynet, 30.9.2007)