שתיל - שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי

סוגיות/ שאלות מרכזיות בעבודת הרכז

הסוגיות שלפניכם משקפות חלק מן הדילמות המעסיקות רכזים בקואליציות. המילה קואליציה נבחרה על מנת לייצג התקבצות נציגי ארגונים ו/או קבוצות אוכלוסיה שונות הקובעות לעצמן מטרה משותפת ופועלות להשגתה (קואליציה/ פורום/ הקבוצה ל... וכדומה). התשובות מהוות הצעה לכיווני חשיבה על התמודדות עם הדילמות הללו.

שאלה: עד כמה עלי להיות מעורב בקבלת החלטות של חברי הקואליציה/ פורום שאני מרכז?

הקושי שסוגיה זו מעלה נוגע לשלושה מרכיבים מרכזיים:

1. ההיבט הניטרלי בתפקיד הרכז: השתתפות רכז בקבלת החלטות עלולה להיתפס כמצדדת באופן אקראי או קבוע במחנה זה או אחר. היותו "מתווך הוגן" אמור לאפשר לו מידת עצמאות שעליה עליו להקפיד על מנת לשרת את כולם. עמדה של אי התערבות בהצבעה בדרך כלל מתקבלת בהבנה, ולעיתים אף נדרשת על ידי החברים. עמדה ניטרלית חשובה גם בתוכן התערבויותיו, אי מתן תחושה של איפה ואיפה (לאו דווקא בהצבעה) היא חשובה. עם התנהגות זהירה, שקולה, לגופו של עניין, תלוי נושא ומצב (ולא תלוי בדובר או עמדה), הרכז יכול לבנות לעצמו מוניטין ואמון.

2. הסכמה מקדימה לגבי הגדרה וגבולות התפקיד: מידת ההסכמה בין הרכז לחברי הקואליציה על הגדרת ותיחום גבולות תפקידו- מהו המנדט של הרכז? מהם גבולות סמכותו? פעמים רבות קיימת הסכמה "לא מדוברת" בין הרכז לחברים. כדאי לברר מהן ההסכמות הללו ביחס להשפעה על קבלת ההחלטות.

3. רמת שיתוף בקבלת החלטות: מידת המעורבות של הרכז והחברים בקואליציה בקבלת החלטות נעה על קשת רחבה אשר בקצה אחד שלה החלטות יכולות להתקבל על ידי קבוצת החברים, ללא עירוב של הרכז כלל. בקצה השני, קיימים מצבים בהם צוות ההיגוי/ הרכז (או כל אחד שמקבל לכך מנדט) הוא זה שמקבל את ההחלטות לבד ורק מיידע את החברים. בין לבין קיים מגוון אפשרויות של שיתוף בקבלת החלטות. (לקריאה נוספת בנושא: שיתוף בקבלת החלטות)

4. מידת המומחיות וההובלה של הרכז בתחום הספציפי שבו עוסקת הקואליציה: האם הרכז מחזיק בידע/ מומחיות בתחום או שמא הוא משמש כמנחה ומתאם פעולות הקואליציה. במקרה הראשון, מומחיות בתחום יכולה לתרום רבות לקבלת ההחלטות, אולם יש לוודא שכולם רואים מומחיות זו כהזדמנות ולא כאיום או תחרות. במקרה השני, מעורבות בקבלת החלטות יכולה לפגוע במעמד ה"ניטרלי" של רכז המאפשר את תהליך העבודה.

שאלה: כיצד אני יכול להימנע מתלונות על חריגה מסמכותי או מילוי תפקידי?

קואליציה צריכה לקבוע מדיניות, תוכנית עבודה, מטרות ויעדים, חלוקת עבודה ועוד. קביעתם מדגישה את גבולות ההסכמות וכתוצאה גם את הגדרת תפקידו של הרכז. המילה חריגה מניחה כי ישנם גבולות קבועים או מקובלים שנחצו. רצוי לקבוע בהקדם האפשרי את הגדרת תפקיד הרכז- מה הסמכויות הניתנות במסגרת תפקידו לפעול בשם הקואליציה ומתי להפעיל חברי קואליציה לביצוע משימות וכל פעולה שמהווה חריגה ממדיניות או תוכנית עבודה (לו"ז, תקציב, פנייה לשותף פוטנציאלי) יש להביא לאישור המליאה או החברים הרלוונטיים.

על אף הצורך בהגדרתם הפורמאלית, לעיתים גבולות אלו מוגדרים באופן לא פורמאלי ולכן ניתן "להיתקל" בהם רק דרך התנסות. שיטת הניסוי וטעייה יכולה ליצור משברים ואי לכך כדאי להגדיר את גבולות הסמכות כאמור בסעיף 2 של השאלה הקודמת. יש לציין שהבנייה המשותפת של גבולות הסמכות הינה דינאמית ומתפתחת לאורך היחסים- היא אינה חד פעמית וקשה מאד להגדיר תפקידים באופן מוחלט. כל התנסות בחציית גבול של סמכות, מבהירה יותר טוב להבא היכן הגבול עובר ומעלה את השאלה: אם זה לא תפקידי- אז של מיהו כן? האם יש מישהו אחר שמוכן לקחת תפקיד זה על עצמו?

הגדרת גבולות אלו נועדה לשמור על מסגרת היחסים המיוחדת של הקואליציה/ פורום. למעשה מדובר ביחסי עבודה שונים מאלה הנהוגים בכל ארגון פנימה. קשרי שותפות אלו, יותר מקשרים אחרים, מושפעים מהיבטים של אמון והוגנות, יחסי כוח, הגדרת תפקידים ברורה ושוני תרבותי. ניתן להניח שהטענה ל"חריגה מסמכות" אינה נוגעת רק להיבטים פורמאליים וטכניים (סמכות הצבעה, סמכות לייצג וכדומה), אלא גם משקפת שינוי בהיבטים נוספים של היחסים (ביטוי לכוחניות, לפגיעה באמון וכדומה) ולכן, ככלל, אם קיימת התלבטות אם יש לרכז סמכות או לא, עדיף להתייעץ על מנת לשמור על יחסי האמון ולהבהיר שוב את המנדט לפעולה

איך מתמודדים עם חברים שאני מרגיש שמעכבים או מקשים על התקדמות פעילות הקואליציה?

אתגרים כגון תפישות אסטרטגיות שונות, העדר הסכמות, מגוון של מניעים לפעולה, תחרות בין משתתפים, אינטרסים מגוונים; קיימים במידה זו או אחרת בקשרי שותפות רבת משתתפים/ קואליציה. התנגדות עקבית של חבר אחד או חלק מהחברים לפעולות הקואליציה יכולה לנבוע מכל אחת מהסיבות הללו ויותר. מגוון הסיבות הופכות את תפקיד הרכז המבקש לקדם תהליכי עבודה ולתמוך בהוצאה לפועל של החלטות למורכבת במיוחד. ישנן כמה אפשרויות לנסות לעבור יחד עם אותם חברים "מעכבים" את המשוחה באופן שיכבד אותם ואת שאר חברי הקואליציה.

1. בחינת המוטיבציה לפעול במסגרת הקואליציה: לכל ארגון או נציג קיימת מוטיבציה ומניעים המביאים אותם להצטרף ולפעול במסגרת הקואליציה. מניעים אלו הם דינאמיים ומשתנים (לדוגמא, צמיחה חדה בתקציבי הארגון יכולה לשנות את המוטיבציות שלו לשתף פעולה) כמו כן, יש להבחין בין מניעיו של הנציג, למניעיו של הארגון ששולח אותו- המניעים אינם בהכרח חופפים- הבנה של מניעים אלו יכולה לתת תמונה לגבי הסיבה להתנגדות עקבית (לקריאה נוספת בנושא: הנעת פעילות בקואליציה).

2. פתיחת הנושא לדיון במליאה: כאשר ארגון אחד או יותר גורמים באופן עקבי לעיכוב או בלימה של מהלכים, אפשר לבחון מחדש את הנחות היסוד העומדות בבסיס הפעולה של הקואליציה. לעיתים, פתיחת הנושא לדיון, תיאום והכרה מחדש בתפישות השונות ומציאת מכנה משותף להסכמה פותח אפשרות להתקדמות מחודשת. (לקריאה נוספת בנושא: קבלת החלטות בקואליציה)

3. מציאת פתרונות ישירות מול אותו ארגון/ חבר: לא בכל מצב, פתיחת הנושא לדיון רחב הינה התשובה. לעיתים ניתן למצוא את עמק השווה עם אותו/ם ארגון/ים על ידי יצירת מרחב פעולה בו הוא יכול להביא לידי ביטוי את הערך המוסף שלו כארגון בקואליציה ולא לוותר על נושאים שאינו חש שיכול להתפשר עליהם.

שאלה: פעמים רבות פונה אלי נציג כדי להתלונן על נציג אחר, מעמידים אותי באמצע. אני מנסה לפשר אבל לפעמים זה רק גורע מהמצב.

תשובה: על כל קואליציה משפיעה במידה מסוימת ההיסטוריה של היחסים בין הארגונים/ חברים, ובינם לבין הרכז והארגון שהוא מייצג- לעיתים הם אף עבדו יחד בעבר בהקשר זה או אחר. כמו כן, יכול להיות שחוו בעבר עבודה בקואליציה שלא הותירה אחריה חותם חיובי. גורם נוסף למתח ביחסים הוא פער במשאבים (כסף, זמן, מומחיות, קשרים...). משאבים אלו באים לידי ביטוי בעבודת הנציג בקואליציה ויוצרים מתח אל מול שאר החברים. הסיבות להיווצרות מתחים אלו הן רבות, והיכרות עם ביטוייהן בהקשר הספציפי של כל קואליציה יכולה להוות כלי חשוב בידי הרכז .

התמודדות עם המתחים הללו משתנה מרכז לרכז, על פי הבנתו, יכולותיו, כישוריו וגם על פי רמת המתח הקיים בקואליציה. אפשרויות התמודדות:

1. אפשרות אחת להימנע מ"להיתקע באמצע" של חברי הקואליציה הוא לקבוע כלל בסיסי לפיו כל תלונה שיש למשתתף אחד כלפי השני נפתחת לדיון במליאה הקרובה (ללא דיחוי).

2. ניתן לכנס את המליאה על מנת להתמודד עם המתחים באופן גלוי בצורה מרוכזת (לקבוע מסגרת זמן לעסוק רק בנושא זה)

3. לשתף גורם שלישי (אובייקטיבי) שיתמוך בהתפתחות התהליך.

4. לשוחח עם שני הצדדים ולעודד אותם להיפגש וללבן את היחסים ישירות.

5. אם יש לרכז את היכולות וסומכים עליו, הוא יכול לגשר- במצב שמופנית אליו בקשה משותפת של שני הצדדים. רצוי ביותר להימנע ממצב של ייעוץ לצד אחד בלבד, תהליך שעלול להעמיק את הפער בין הצדדים.

6. חשוב שהרכז יתחזק את זיקתו של כל חבר לקואליציה ולמערכת היחסים גם בין המפגשים ולא רק במהלכם. בעיקר, לא לדחות את הטיפול ביחסים רק לעיתות משבר- תחזוק הקשרים באופן שוטף הוא אמצעי מונע התעצמות הבעיה. יזום פגישות, שיחות, הקשבה לחברים והתרשמות מרגשות ומחשבות מאפשר לחוש התפתחות של מצבי קונפליקט לפני שהם הופכים לבעיה ממש.

המידע בנושא שותפיות רבות משתתפים וקואליציות נכתב על ידי עינת לוי, קרלוס שטיגליץ, תמי רובל וראס לינדן.

אנו מקווים שמידע זה ישמש אותך בעבודתך. נשמח לקבל שאלות, תגובות ותוספות לדף מידע זה בכתובת: einatl@shatil.nif.org.il