שתיל - שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי

 אדלשטיין,  ארנון, "אובדנות בקרב בני נוער יוצאי אתיופיה - חקר מקרה", מנהל חברה ונוער- מרכז מידע ארצי

העיסוק במצבי סיכון בקרב בני נוער בכלל ובקרב בני נוער עולים בפרט התמקד בעיקר בכמה תחומים "מסורתיים" .עד לאחרונה ההתייחסות לאובדנות של בני נוער לא זכתה להיכלל במסגרת מצבי הסיכון "המסורתיים".

 עד כה תחום האובדנות לא זכה להכרה משמעותית כמשקף ומבטא מצוקה חמורה בקרב בני הנוער העולים. ההתייחסות בישראל ובעולם המערבי היתה בעיקר לאובדנות בקרב בני נוער בכלל, ורק מעט מדינות בדקו את הנושא בקרב בני מהגרים. 
בישראל לא היתה התייחסות משמעותית לתופעה של עבריינות בני נוער יוצאי אתיופיה, בגלל הכמות הקטנה יחסית של עבירות ועבריינית מקרב בני העדה. אולם, כאשר התופעה נבחנה ביחס לחלקם של בני נוער אלו מכלל קבוצת הגיל 12-18, התמונה שעלתה הצביעה על ייצוג יתר של פי 2.46 בעבריינותם (אדלשטיין, 2000), דבר שהעלה למודעות הציבורית את הנושא כביטוי לשבר ומצוקה בקרב בני הנוער יוצאי אתיופיה, והביא למגוון תוכניות התערבות וטיפול.

תופעה דומה מתרחשת בתקופה האחרונה בנוגע לאובדנות של בני נוער יוצאי אתיופיה, ומטרת המאמר הנוכחי היא להעלות לסדר היום הציבורי תמונה מדאיגה של מצוקה קשה ביותר בה נתונים חלק מבני נוער אלו. בעשור של 1990-2000 , "רק" שלושה בני נוער יוצאי אתיופיה התאבדו. באותו עשור היו 117 מקרי התאבדות של בני נוער שהסתיימו במוות. כאשר בוחנים עתה את חלקם של בני נוער יוצאי אתיופיה מכלל האוכלוסייה (כ-1.3%), הרי שניתן לראות שמקרי התאבדות שהסתיימו במוות בקרב יוצאי אתיופיה, מהווים ייצוג יתר של פי 2 ויותר. למאמר המלא