שתיל - שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי

שמש, אילן (1999), "מאפייני נוער מנותק יוצא אתיופיה"- מנהל חברה ונוער- מאגר מידע ארצי

מטרת הסקר: לבחון ולמפות את הסיבות לנשירת בני נוער בסיכון יוצאי אתיופיה ולהמליץ על דרכי התערבות להפחתת התופעה ולשילובם מחדש במסגרות החינוכיות בקהילה.
אוכלוסיית היעד: 41 בנים מנותקים (ללא מסגרת חינוכית) יוצאי אתיופיה, המטופלים על ידי מדריך לקידום נוער בקהילה. ו- 21 מדריכים ומנחים (יוצאי אתיופיה בעצמם) המטפלים בנוער. הסקר כלל שאלון לנער ושאלון למדריך.
ממצאים עיקריים: רוב הנערים נשרו בכתות ח', ט', י' ממסגרות פנימיתיות, בעיקר דתיות. רובם מתגוררים בבית ההורים בקהילה, ומעונינים לחזור ללמוד בפנימייה או להתגייס לצה"ל. 68 אחוז מהנערים המנותקים מדווחים שהסתבכו עם המשטרה.
הנערים מדווחים על חוסר קשר של ההורים עם המורים, לעומת זאת להורים חשוב שילדיהם ילמדו. הצוות החינוכי לא כל כך אוהב את הנערים, מרבה להענישם, אבל מאמין ביכולתם להצליח. הנערים לא אוהבים את הדרישות הדתיות של המסגרות החינוכיות, אבל אוהבים ללמוד בעיקר מתמטיקה ואנגלית, ופחות לימודי יהדות.
הנערים מעידים על עצמם כשמחים בדרך כלל, יש להם הרבה חברים וחשובה להם הופעתם החיצונית. הם עצמאיים ומלאי מרץ ומיקצתם אלימים, מפריעים או משקרים. לרובם קשה להתמודד עם כישלונות.
המדריכים והמנחים מציינים את חוסר הקשר שבין ההורים, לנערים ולמורים כסיבה מרכזית לנשירתם מבתי ספר. הם מוסיפים ומציינים את יחס המורים, ציפיותיהם הנמוכות והדרישות הדתיות כגורמים לנשירה.
מבחינת הנערים ציינו המדריכים את חוסר האמביציה, הקושי בתפיסה, בריכוז, ובמשמעת, הביטחון העצמי הנמוך וחוסר היכולת להתמודד עם כישלונות, כגורמים המשפיעים על נשירתם.למחקר המלא