שתיל - שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי

 אביעד- וילצ'יק יעל,"הקשר בין פער תרבותי לבין התמדה בלימודים
בקרב תלמידי פנימייה", מנהל חברה ונוער- מאגר מידע ארצי

שיעור הנשירה מהלימודים במדינת ישראל עומד על ממוצע ארצי של כ-5% בקרב תלמידי כיתות ט'-י"ב. שיעור זה משתנה בקרב בני אוכלוסיות שונות; בקרב העולים החדשים למשל, שיעור הנשירה עומד על 8.7% בממוצע בגילאי החטיבה העליונה (מערכת החינוך בראי המספרים, 2003), שיעור שהוא גבוה בהשוואה לשיעור הנשירה של ילידי הארץ (3.9%).
העבודה הנוכחית עוסקת בנושא הנשירה, אולם בניגוד למרבית המחקרים אשר מתמקדים בנושרים, מתמקדת העבודה הנוכחית בתלמידים שאינם נושרים, לאמור, אותם תלמידים אשר משקיעים מאמצים בלימודים ומתמידים בהם. ההבדל בין שתי נקודות מוצא אלו נעוץ בכך שמחקר אשר בוחן תלמידים נושרים הנו בעצם מחקר שלאחר מעשה, כלומר תוצאות המחקר מצביעות בעיקר על הסימפטומים שהתלמידים מציגים (כמו כישלון לימודי, משפחה שאינה תומכת ועוד), ולא על התהליכים העומדים מאחורי הסימפטומים החיצוניים הללו. לעומת זאת, מחקר אשר שם דגש דווקא על האוכלוסייה המתמידה, תוך הצגת תיאוריות המסבירות התמדה בלימודים, מצליח להבין טוב יותר את התהליכים העמוקים העומדים מאחורי שיעורי הנשירה הגבוהים, בלי להיות מושפע מהסימפטומים.
השווינו בין כל תלמידי הפנימייה (המתמידים בלימודים ואלו שאינם מתמידים בלימודים) בקרב אוכלוסיית תלמידים עולים חדשים לשעבר (יוצאי חבר המדינות ויוצאי אתיופיה) לבין תלמידים ישראלים ותיקים.
הרציונל שעמד ביסוד הרעיון לדגום דווקא ילדי פנימייה היה העובדה כי במסגרת הפנימייה (בשעות הערב) שוהים תלמידים מתמידים וגם תלמידים שאינם מתמידים (=נושרים סמויים) אשר הפנימייה מהווה עבורם בית.
בהתבסס על הרקע התיאורטי ובעיקר על נושא הפער התרבותי, ציפינו למצוא רמת התמדה גבוהה ביותר בקרב תלמידים ישראלים ותיקים, רמת התמדה נמוכה במקצת בקרב עולים יוצאי חבר המדינות ורמת התמדה נמוכה ביותר בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה.
בפועל נמצא כי רמת ההתמדה הגבוהה ביותר הייתה בקרב התלמידים יוצאי אתיופיה ויוצאי חבר המדינות, ואילו רמת ההתמדה הנמוכה ביותר הייתה דווקא בקרב התלמידים הישראלים הוותיקים. מאמר זה יידון בסיבה להבדלים אלו ברמת ההתמדה בלימודים. למאמר המלא