אודות פרוייקט "לצאת מהשוליים"
להלן הנתונים אשר מתארים את הקשיים בקליטת ילדים עולים במערכת החינוך:
- בשנת הלימודים תשס"ד למדו 149,937 תלמידים עולים במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית שבפיקוח משרד החינוך. שיעור התלמידים העולים מתוך כלל התלמידים במערכת החינוך עמד בשנה זו על 13.8%.
- בין השנים תשס"ב (2001/02) לתשס"ה (2004/05) חלה ירידה של 9% בשיעור הזכאות לבגרות של עולים חדשים תלמידי כיתה י"ב, אשר עלו ב-5 השנים שקדמו לבחינת הבגרות.
- ההישגים של תלמידים עולים מאתיופיה, הן בבחינות הבגרות והן במבחני המיצ"ב, נמוכים במידה ניכרת מהישגי התלמידים בכלל המגזר היהודי ומהישגי כלל התלמידים העולים. בנוסף, רק 14.4% מהעולים ילידי אתיופיה תלמידי י"ב עמדו בשנת תשס"ד בדרישות הסף של האוניברסיטאות (לעומת 48.7% מכלל העולים).
- 38.7% מהתלמידים שנשרו מלימודים בכיתות ז'-י"ב בשנת תשס"ה, היו עולים חדשים. בקרב הנושרים בכיתות י"א-י"ב היה שיעור העולים החדשים גבוה אף יותר ועמד על כ-45% מהנושרים!!!!
- מנתונים סטטיסטיים, כפי שהוצגו לוועדות הכנסת ה-17 עולה כי 46% מהנערים שעלו בחמש השנים האחרונות אינם מסיימים כיתה י"ב, 26% מהתלמידים העולים אינם נמצאים במסגרת חינוכית פורמאלית כל שהיא, כל תלמיד עולה שלישי הנמצא במערכת חינוך בישראל אינו מגיע ללימודים באופן סדיר, רק 24% משנתון של תלמידים עולים זכאים לתעודת בגרות. וזאת כאשר ילדי עולים "תופסים" יותר משליש מהתיקים שנפתחים לנערים עבריינים במשטרה ולפי נתונים רשמיים ושל הארגונים החברתיים יותר מ-40% מילדי עולים נמצאים מתחת לקו העוני.
נוכח הנתונים המדאיגים הללו יזמו שתי"ל והקרן החדשה לישראל את פרוייקט "לצאת מן השוליים" המיועד לחזק בני נוער עולים מחמ"ע ומאתיופיה.
- צמצום נשירה גלויה וסמויה של תלמידים עולים מבתי הספר.
- העלאת הישגים לימודיים בכלל וזכאות לתעודות בגרות בפרט.
- יצירת מודלים מוצלחים לשיפור רווחתו של הנוער העולה בתחומים של שילוב לימודי וחברתי וקידומם מול מקבלי החלטות.
- לבנות מחויבות, שיתוף פעולה ואיגום משאבים של כל הגורמים הרלוונטיים ברמה מקומית וארצית (ממסד וארגונים חברתיים).
- לבצע התערבות הוליסטית הכוללת עבודה עם תלמידים עולים, צוות בית ספרי, הורים עולים וגורמים מטפלים אחרים שישוב.
- להבנות ולחזק קשר בין השטח למעצבי מדיניות (bottom-up) ברמה מקומית וארצית.
- לחזק את ארגוני הקהילה – באמצעות מתן משאבים, הכשרה (תוכנית וארגונית) ומסגרות מארגנות.
אנו מאמינים כי הדרך הנכונה להתמודד עם הבעיה הינה על ידי שילוב כוחות ואיגום משאבים (אנושיים וכלכליים) בין ארגוני הקהילה לבין מערכת החינוך. לפי כך בכל ישוב בו מופעל הפרויקט נבנית שותפות בין בית ספר שבו לומדים כ 80-100 תלמידים עולים לבין ארגון קהילתי מקומי שמרכז את הפרויקט בישוב. גם ברמת מטה קיימת ועדת היגוי לפרויקט משותפת למשרד החינוך ושתיל.
- אשדוד בבית ספר תיכון "מקיף א'" על ידי "פורום הורים עולים" ו "1+1 התאחדות נוער וצעירים עולים"
- לוד בבתי ספר "מקסים לוי" ו"נעמת" על ידי "גשר חינוכי" ו"בריאות + לנוער עולה"
- באר שבע בבית ספר "טוביהו" על ידי "אגודה ישראלית למען ילדים עולים"
- פרדס חנה בבית ספר תיכון התיישבותי על ידי "קליטת עולים מקווקז"
- גדרה בבית ספר אזורי על שם רבין על ידי ארגון "חברים בטבע"
- יבנה בבתי ספר מקיף גינזבורג האורן והאלון על ידי ארגון "טספיצי'ין"
- לעבודה עם עולים מחמ"ע – שלוש שנים
- לעבודה עם עולים מאתיופיה – ארבע שנים
ההתערבות בישובים כוללת פעילות של ארגוני הקהילה בכמה מישורים:
- פיתוח והפעלת מרכז לתגבור לימודי של בני נוער.
- הקמת מסגרות לטיפוח בני נוער בשעות פנאי.
- עבודה עם הורים של אותם בני הנוער.
- שילוב יועצים חינוכיים המותאמים לעבודה עם עולים בבתי ספר ועבודה עם צוות בית ספרי.
- בניית רשת תמיכה ברמת יישוב לטיפול בנוער עולה בכלל ולפרויקט "לצאת מן השוליים" בפרט.
להבטחת ביצוע מוצלח של הפרוייקט, שתי"ל יבנה מערך תגבור לארגונים המבצעים את הפרויקט, אשר יכלול:
- מתן יעוץ ארגוני וליווי אינטנסיבי לארגונים המבצעים.
- העברת קורס הכשרה והשתלמויות לשיפור יכולות מקצועיות של הארגונים בתחומי חינוך וחינוך בלתי פורמאלי.
- בניית מאגר מומחים בתחום חינוך ונוער מהגר אשר יתנו יעוץ תוכני לארגונים.
- הכנסה של סטודנטים לארגונים כדי לתגבר את הפרויקטים.
פעילות לקידום המדיניות: הבניית קשר בין ארגוני השטח למקבלי ההחלטות תתבצע ברמה מקומית וארצית על מנת לסנגר על צורכי הנוער העולה מחמ"ע ומאתיופיה ובמטרה לקדם תיאום ושיתוף פעולה בין המערכות המטפלות.
הפרויקט "לצאת מן השוליים" מלווה בהערכה חיצונית שמטרתה לאמוד את יעילותן של התוכניות המופעלות בשטח.
מילנה יערי, טל' 0732-445223, milanaa@shatil.nif.org.il