הדרה וחוסר נגישות להשפעה על מקבלי החלטות: אחד הגורמים הקשורים בפגיעה בעיקר באוכלוסיות מוחלשות הוא חוסר שיתוף האזרחים בתהליכי קבלת החלטות. מלבד עבודת לובי בכנסת, החברה האזרחית לא מצליחה לתבוע ולייצר מנגנונים ומסגרות ממוסדים לשיתוף הציבור, שקיפות והשפעה על עיצוב מדיניות. על מנת ליצור מנגנונים חדשים להשפעה על תהליכי קבלת ההחלטות , תחום צדק חברתי כלכלי מקדם מודלים חדשים כגון : השימוע הציבורי ,שיתוף תושבים בתקצוב, ומוניטורינג.
חוסר סינרגיה: חוסר בתקשורת, תיאום ושיתוף פעולה בין גורמים שונים הפועלים בתוך ועם החברה האזרחית (כגון עובדים קהילתיים וממלאי תפקידים שונים בממסד, ארגוני שינוי חברתי, ארגוני שירות וארגוני סנגור, ואקדמיה עם ארגונים בשטח). כמו כן קיים חוסר תיאום ושיתוף פעולה בין קהילות וארגונים שונים על רקע תרבותי ו/או מיקום גיאוגרפי.לצורך חיזוק התיאום, העברת הידע ויצירת הסינרגיה, שתיל מפעיל ומרכז פורומים וקוליציות ופועל ליצרת שיתופי פעולה בין החברה האזרחית לגורמי הרווחה ברשויות.
עמימות מושגית וצורך בשפה משותפת לקידום צדק חברתי: בשיח הציבורי בישראל ישנה אי-בהירות עד שחיקה של מושגים הקשורים לצדק חברתי, דבר המקשה על פיתוח מודעות ותודעה ביקורתית בקרב אוכלוסיות שונות. גם בקרב הארגונים יש לא מעט בלבול ועמימות מושגית, המעידים על הצורך בחידוד מושגי והפצתו לציבור הרחב, לשם הצגת אלטרנטיבה ערכית ורעיונית למדיניות הקיימת. סדרת 11 המחלוקות ששתיל ערך בשיתוף עם התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר, נועדה להעלות סוגיותמרכזיות בתחום צדק חברתי כלכלי לשיח הציבורי ולפתח שפה משותפת לאנשי ארגונים , אקדמיה תקשורת וממסד.
