אחד הנושאים שניצבו השבוע לפתחה של הממשלה (באמצעות וועדת השרים לחקיקה) ואשר רוב שרי הממשלה התנגדו לו, היה הניסיון הכושל - "בינתיים" - של ח"כ דוד רותם (יו"ר וועדת חוקה, חוק ומשפט, ישראל ביתנו) לתקן את חוק מרשם אוכלוסין כך שקבלת תעודת זהות תהיה מותנית בהצהרת נאמנות למדינת ישראל "כמדינה יהודית וציונית, לעקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל, לדגל המדינה ולהמנון המדינה. אני מתחייב לשירות חובה או שירות חלופי, כפי שייקבע בחוק" (מתוך הצעת חוק מרשם אוכלוסין (תיקון – הצהרת נאמנות למדינה, לדגל ולהמנון), התשס"ט 2009).

יוזמת חקיקה זו לא באה יש מאין, אלא היא המשך ישיר לסיסמת הבחירות שקבעה: "אין אזרחות בלי נאמנות". מתוך רצון לממש את תפיסת עולמה ולהוכיח לציבור הישראלי את כנות כוונותיה ואת אמינותה לבוחריה, עשתה השבוע ישראל ביתנו צעד נוסף בדרך להגשמת חזונה. למרבה המזל, הניסיון לא צלח, בינתיים.

הרעיון של התניית האזרחות בהצהרת נאמנות הוא אנטי דמוקרטי ואין לו שום תוקף מוסרי בעיני מי שמאמין בדמוקרטיה, הן כרעיון, שנשען על שני עקרונות היסוד של חירות ושוויון לכל אזרחיה והן כצורת משטר, שבין עקרונותיו מצויים הכרעת הרוב, בחירות חופשיות, הפרדת רשויות ועוד.

על פי תפיסת העולם הדמוקרטית, לאזרחים א-פריורי יש רק זכויות. אין להם חובות, אלא להפך, למדינה הדמוקרטית יש חובות כלפי אזרחיה, ובראשם חובתה להגן על חייהם וביטחונם ולאפשר להם לממש את זכויותיהם הדמוקרטיות, כמו חופש הביטוי וההתאגדות והשוויון בפני החוק.

הדרישה להצהרת נאמנות כתנאי לאזרחות היא אנטי דמוקרטית ולכן היא פסולה ואין לאפשר לה לקבל ביטוי כלשהו, בחקיקה או בדרכים אחרות. טוב עשתה וועדת השרים לחקיקה כאשר דחתה השבוע את יוזמת החקיקה של ח"כ דוד רותם. ניתן לסכם ולומר כי במבחן המעשי הראשון שלה, מפלגת ישראל ביתנו נכשלה בניסיונה לשנות את המציאות החוקית של מדינת ישראל באמצעות אידיאולוגיה שמכילה רעיונות אנטי דמוקרטיים מובהקים.

יחד עם זאת סיכום שבועי זה לא יהיה שלם מבלי שניתן את דעתנו על מספר שאלות מטרידות, הנוגעות ישירות לפעילותם של ארגוני החברה האזרחית ולשאיפתם להשפיע על הזירה הפוליטית:

האם ייתכן מצב שבו למרות כישלון זה, יצליח הרעיון האנטי דמוקרטי של התניית אזרחות בהצהרה נאמנות לקנות לו אחיזה בקרב הציבור? במילים אחרות, האם הכישלון הזמני במישור החקיקתי יוכל להפוך להצלחה במישור הציבורי?

שהרי, קשה להתווכח עם 15 המנדטים שקיבלה ישראל ביתנו בבחירות האחרונות, על בסיס סיסמת הבחירות שלה. אין לזלזל בכוחם של 15 מנדטים, שהפכו את ישראל ביתנו למפלגה השלישית בגודלה בפוליטיקה הישראלית ולשותפה הבכירה בממשלת נתניהו.

אם התשובה לשאלה זו היא חיובית, כלומר, חוסר ההצלחה של  יוזמת החקיקה אינו משקף בהכרח את עמדת הציבור נגד הרעיון עצמו, אזי האתגר העומד לפתחם של ארגוני החברה האזרחית ובראשם ארגונים העוסקים בדמוקרטיה, סובלנות, שוויון, זכויות אדם ואזרח ועוד, הוא לא להסתפק במאבק במישור  החקיקתי, אלא להרחיב את המאבק לזירות נוספות ולמנוע השרשת רעיונות אנטי דמוקרטיים בחברה הישראלית באמצעות מאבק עיקש ובלתי מתפשר. כמובן שאמירה כללית זו מעלה שאלות מעשיות, כגון מה הם הכלים העומדים לרשות החברה האזרחית כדי למנוע השרשת רעיונות אנטי דמוקרטיים? וכיצד יכולים הארגונים לתרום את תרומתם האפקטיבית והייחודית למאבק זה? אכן, אתגר לא פשוט וחשוב מאין כמוהו לארגונים לשינוי חברתי.

אנו מקווים שהמאמר  השבועי יתרום לדיון משותף של ארגוני החברה האזרחית, ולהנעה לפעילות נמרצת ולמאבקים נוספים באי צדק. נשמח אם תפנו אלינו בהצעות לדיון בנושאים הנוגעים לפעילותכם.

המרכז לשינוי מדיניות בשתיל - center@shatil.nif.org.il