[מתוך אתר CGAP)
מוסד מיקרופייננס הוא ארגון שמספק שירותים פיננסיים לעניים. מדובר בהגדרה רחבה, הכוללת מגוון רחב של ספקים השונים זה מזה במבנה החוקי, במטרות, במתודולוגיות, וביציבות שלהם. יחד עם זאת, כולם חולקים מאפיין משותף של אספקת שירותים פיננסיים לקהל לקוחות עני ופגיע יותר מאשר לקוחות של בנקים מסורתיים.
ניתן לעמוד על כמה מאפיינים של מוסדות מיקרופייננס:
- רשמיות המוסד:
1) ספקים רשמיים - מוגדרים לעיתים כמי שכפופים לא רק לחוקים כלליים, אלא גם לפיקוח ולרגולציה בנקאיים ספציפיים (למשל: בנקים לפיתוח, בנקים לחסכונות, בנקי דואר, בנקים מסחריים ומתווכים פיננסיים לא-בנקאיים). ספקים רשמיים יכולים גם להיות כל ארגון רשום המציע כל סוג של שירותים פיננסיים.
2) ספקים מעין-רשמיים - ישויות רשומות הכפופות לחוקים כלליים ומסחריים, אך לרוב אינן נתונות לפיקוח ולרגולציה בנקאיים (למשל: ארגונים פיננסיים לא-ממשלתיים, איגודי אשראי וקואופרטיבים).
3) ספקים בלתי רשמיים - קבוצות לא רשומות כגון חסכונות "מסתובבים" (Rotating savings), התאחדויות אשראי (ROSCAs) וקבוצות לעזרה עצמית.
- מבנה בעלות של מוסדות מיקרופייננס: יכול להיות כמעט בכל צורה שניתן לדמיין. מוסדות מיקרופייננס יכולים להיות בבעלות ממשלתית (כמו קואופרטיבים לאשראי כפרי בסין); בבעלות החברים (כמו איגודי אשראי במערב אפריקה); מוחזקים ע"י בעלי עניין המודרכים ע"י אוריינטציה חברתית (כמו הרבה ארגונים לא-ממשלתיים באמריקה הלטינית); ומוסדות שמטרתם מיקסום רווחים (כמו בנקים למיקרופייננס במזרח אירופה).
- מיקוד הפעילות: חלק מספקי המיקרופייננס מתמקדים באופן בלעדי באספקת שירותים פיננסיים לעניים. אחרים מתמקדים בשירותים פיננסיים בכלל, ומציעים מגוון רחב של שירותים המיועדים לשווקים שונים. ארגונים שמספקים שירותים פיננסיים לעניים עשויים גם לספק שירותים לא פיננסיים, כמו שירותי פיתוח עסקי, דוגמת הכשרות וסיוע טכני, או שירותים חברתיים, כגון בריאות והכשרות שעניינן העצמה.
- השירותים הפיננסיים הנחוצים לעניים: הם אותם שירותים פיננסיים שכל אחד זקוק להם. השירות המוכר ביותר הוא "הלוואות זעירות" ללא ערבונות, המסופקות באמצעות מגוון של שיטות, על בסיס קבוצתי או אינדיבידואלי. "תפריט" השירותים המוצעים כולל גם שירותים אחרים המותאמים לצרכים הספציפיים של העניים, דוגמת חסכונות, ביטוח ותשלומים. סוגי השירותים המוצעים הם מוגבלים ע"י המגבלות שמציב המבנה המשפטי של הספק (למשל, מוסדות לא מוסדרים בד"כ אינם רשאים לספק חסכונות או ביטוח).
בעוד שברחבי העולם יש, לפי ההערכות, כ-10,000 ארגוני אשראי זעיר, הרי שבישראל, נכון להיום, לא קיים אף ארגון כזה,[1] זאת, מטעמים שונים, עליהם תוכלו ללמוד במאגר מידע זה.[2]
עם זאת, בשנים האחרונות, ניתן למצוא גופים בישראל אשר מספקים שירותים פיננסיים זעירים לאנשים הסובלים מעוני. שירותים אלה כוללים, לעת עתה, רק אספקה של אשראי זעיר, ואף פעילות זו נעשית בצורה מוגבלת ובקנה מידה קטן.
לצורך מאגר המידע שלפניכם, נתייחס לגופים אלה בתור "מוסדות מיקרופייננס", הגם שייתכן כי שימוש בכינוי זה איננו מדויק לחלוטין מבחינה אנליטית לאור מוגבלות פעילותם בהקשר זה.
תקוותנו היא כי בעתיד יהיו גורמים רבים נוספים בישראל שיוכלו להיכנס לגדר קטגוריה זו.