חקלאים למען שעבוד/ הארץ

ביולי 2005 החליטה הממשלה שעובדים מתאילנד יורשו לעבוד בישראל רק אם יגיעו באמצעות הסוכנות הבינלאומית להגירה, ארגון שנאבק בסחר בבני אדם. ב-2006 נחתם הסכם בין ממשלת תאילנד לארגון, שמסדיר את אופן גיוסם ומיונם של העובדים. ישראל לא היתה צד להסכם בשל התנגדות משרד החוץ, אבל היא תמכה בו תמיכה מלאה. היו בממשלה כאלה שהביעו תקווה שהוא ישמש מודל לכל המדינות שמהן מגיעים עובדים לישראל.

אבל למה החקלאים, מלח הארץ, ההתיישבות העובדת, נאבקים בלהט כזה בהסדר? גם האינטרס שלהם ברור: עדיף עובדים משועבדים, שלא יעזבו אותם בשום תנאי במהלך השנה או השנתיים הראשונות בישראל מחשש שיאבדו את מקור פרנסתם ולא יוכלו להחזיר חוב של 7,000 או 8,000 דולר, שלטובתו מישכנו בתים ואדמות, שלהם ושל קרוביהם.