בעשור האחרון הופיעו בישראל וברחבי העולם תנועות חברתיות אשר פעלו למען נושאים חברתיים מגוונים: מאבק בשחיתות, שינוי נורמות בין המגדרים, מאבק במקרי אלימות משטרתית, צמצום אי-שוויון כלכלי, הגברת המודעות למשבר האקלים ועוד. פעילי התנועות החברתיות עשו שימוש ברשתות החברתיות ובפלטפורמות דיגיטליות ייעודיות כמו אפליקציות סלולריות של מפות, אתרי גיוס המונים ועצומות ופלטפורמות לקידום שיח ודיאלוג בין משתמשים. אמצעים דיגיטליים כמו נוסחי האשטג, ממים )mems ,)איורים, תמונות וקטעי וידאו שימשו את הפעילים בניסוח הפעולה האקטיביסטית על ידי הגדרת נושאיה ומטרותיה, גיוס משתתפיה והגברת התמיכה הציבורית בה.

הפעילות בסביבה הדיגיטלית אפשרה לפעילים לפנות לקהלים מבוזרים ומגוונים מבחינה דמוגרפית, לגשר על פערים תרבותיים, ליצור שפה ונרטיב אקטיביסטי אשר ליכדו בין המשתתפים. הפעילות בסביבה דיגיטלית גם סייעה לפעילים החברתיים להגיע לקהלים חדשים ברחבי העולם כדי להרחיב את מעגלי התמיכה וההשתתפות ולהפוך את פעולת האקטיביזם לגלובלית. במקביל, הפעילות ברשת העלתה אתגרים רבים, כגון החשש שהפעילות במרחבים דיגיטליים תפחית מתחושת האחריות האזרחית, תייתר את אמצעי האקטיביזם המסורתיים ועל ידי כך תימנע מהמשתמשים להתייצב להפגנות הרחוב, לתרום כסף וכיו"ב.

 

דו"ח מחקר זה, עוסק בהזדמנויות ובאתגרים שהעידן הדיגיטלי, אתריו ואמצעיו מציבים בפני אקטיביזם בן- זמננו. מוצג בו מיפוי של מגמות המחקר המרכזיות בתחום האקטיביזם הדיגיטלי, ומוצעות בו שיטות יישומיות טכנולוגיות ורעיוניות לשימוש במדיה דיגיטלית כחלק מתהליכי שינוי חברתי. דו"ח המחקר עומד על ההפריה ההדדית החיונית בין אקטיביזם מסורתי הנעשה בחללים פיזיים וסינכרוניים כגון הפגנות וצעדות הרחוב, לבין אקטיביזם דיגיטלי המתרחש במרחבים א-סינכרוניים ווירטואליים כגון קבוצות פייסבוק וווטסאפ. הדיון בדו"ח המחקר כולל התייחסות לפעילויות אקטיביזם דיגיטלי של תנועות חברתיות מקומיות וגלובליות כגון מחאות בלפור 21-2020 , מחאת יוצאי אתיופיה 2016-2015 ,Matter Lives Black Revolution Umbrella ,מחאות האביב הערבי, תנועות Occupy ותנועת MeToo .

 

הדו"ח ממפה אירועי אקטיביזם שנוצרו באופן מתהווה מלמטה למעלה ומאורגן.

 

העיסוק באקטיביזם דיגיטלי דורש ראייה הוליסטית והתייחסות מערכתית הנעה מעבר לדיון בכלים טכנולוגיים. עיסוק באקטיביזם דיגיטלי, כפי שדו"ח המחקר מראה, נוגע למסרים, למאפייני הקהלים שעליהם רוצים להשפיע, לתהליכים הפנימיים השיתופיים ולבניית כח על בסיס הסכמות כדרך למנף את היכולת להפגין כח. כל אלה מהווים חלק מראייה הוליסטית מערכתית.

 

דו"ח מחקר זה אכן מתמקד בכלים לאקטיביזם, אולם הוא לא עיוור ליתר ההיבטים הנ"ל, אותם יש לקחת בחשבון כדי למנף את הפעולה האקטיביסטית. ארגון הפרקים נותן המחשה של חוויות על בסיס שימוש בכלים, אולם כאמור מדגיש כי יש לקחת בחשבון את אותן סוגיות שהן חלק מהמכלול הקשורות ישירות לאימוץ ויישום של כלים אלה.

פוסטים בבלוג SHIFT בנושא אקטיביזם דיגיטלי:

איך משתמשים בהאשטאג?

בלוג כלי אקטיביסטי

 

המחקר נעשה במימון קרן הנס זיידל. מצורף הדו"ח המלא.

לוגו קרן הנס זיידל