איפוס

פופוליזם בישראל ימני אחרי נתניהו

דו"ח הקרן החדשה לישראל - פופוליזם בישראל ימני אחרי נתניהו
התחזקות הימין הפופוליסטי היא מהמגמות המשמעותיות ביותר בפוליטיקה העולמית במאה ה-21 ,ובמהלך העשור האחרון היא באה
לידי ביטוי גם במערכת הפוליטית בישראל. הדוח שלפניכם סוקר את התיאוריות העכשוויות במחקר המסבירות את המגמה הזו;
מנתח את "העשור הפופוליסטי" של ישראל (2020-2010) ובוחן האם הדחת נתניהו מהשלטון משקפת בהכרח את דעיכת הפופוליזם בארץ.

החלק הראשון של המסמך עוסק בהגדרת הפופוליזם כתופעה פוליטית ובהצגת הסברים להתחזקותה. לטענתנו, מכיוון שעליית הפופוליזם לא אירעה באופן פתאומי, אלא התבססה על תהליכים ארוכי שנים, אין להניח שגם תיעלם במהרה – אפילו אם כרגע נראה שהפופוליזם העולמי נמצא בנסיגה.

החלק השני של המסמך מציג את המאפיינים הייחודיים של הפופוליזם בישראל, ומנתח את השינויים שחלו בכמה מהכוחות הפופוליסטיים הבולטים במערכת הפוליטית עם הצטרפותם לממשלת לפיד-בנט. אנו טוענים כי "הפוטנציאל הפופוליסטי" של ישראל נותר גבוה גם היום, מאחר שהתנאים החברתיים שעודדו את צמיחתו בשנים עברו לא השתנו כהוא-זה מאז שנתניהו עזב את לשכת ראש הממשלה. בנוסף, תפיסת העולם הפופוליסטית הושרשה לעומק במוסדות המפלגתיים, האינטלקטואליים והחינוכיים של הימין הישראלי. לפיכך, קיימת כרגע קרקע פורייה לפוליטיקה פופוליסטית בארץ – עם נתניהו או בלעדיו.

חלקו השלישי של הדוח דן בהתנהגותו של המרכז-שמאל נוכח עליית הפופוליזם בארץ. בהסתמך על הניסיון שנצבר בשנים האחרונות מעבר לים, ועל נתוני דעת קהל שנאספו לפני ואחרי בחירות 2021 ,אנו טוענים כי לראשי המרכז-שמאל יש מרחב תמרון ציבורי רחב בהרבה משהם נוטים לנצל במאבקם מול הימין הפופוליסטי.