01/09/2015
שנת הלימודים נפתחה וזה הזמן להתעדכן בפעילויות החינוכיות המקוונות שפורום תג מאיר פיתח בשיתוף מט"ח.
 
פורום תג מאיר הוקם בחג החנוכה תשע"ב (2011) כדי להשמיע קול כנגד פשעי שנאה וגזענות יהודית, המסכנים את המשך קיומה של חברה יהודית דמוקרטית, סובלנית וצודקת בישראל. הפורום הוא הארגון המרכזי במדינה המוביל את המאבק בתופעה זו ובביטויי גזענות יהודית. המאבק הציבורי של הפורום מתנהל בזירות ציבוריות חינוכיות, משפטיות ופוליטיות.
 
מטרת המאבק היא להוביל למיגור הפעולות הגזעניות, להוקיע את מבצעי פעולות אלו ולתמוך בנפגעים. "תג מאיר" מאגד ומייצג 50 ארגונים מכל קצוות הקשת אשר נוקטים עמדה משותפת ופועלים ברוח המשנה האומרת "חביב אדם שנברא בצלם". מטרתנו היא להשמיע קול של סובלנות, כבוד הדדי ומאור פנים כלפי שכנים, זרים וגרים בתוכנו ולמען נזכור כי גרים היינו בארץ מצרים.
 
 
הפעילות החינוכית
 
לאחר שלוש שנים של עבודה מאומצת אל מול פשעי שנאה ואירועים אקטואליים ובסיומו של תהליך חשיבה מעמיק, הוחלט להתמקד בשנים הקרובות בתחום החינוך. הדבר נעשה מתוך מחשבה שהדרך ללבה של החברה הישראלית עובר בראש ובראשונה במערכת החינוך, ושינוי אמתי יכול להתחולל רק באמצעות דור של מנהיגים צעירים וערכיים. לצד פעילות תגובתית – חינוכית לאירועים אקטואליים, הפורום יוזם פעילויות ואירועים פרו-אקטיביים שמטרתם לעמת אנשי חינוך, תלמידים ותלמידות עם ערכים פלורליסטיים ויהודיים של כבוד האדם באשר הוא. 
 
קהל היעד של הפעילות הוא מובילים חברתיים בתחומם:
  • אנשי חינוך ממערכת החינוך הממלכתית והממלכתית דתית.
  • חניכי שנות שירות ומכינות קדם צבאיות.
  • תלמידים ותלמידות מכל רחבי הארץ.
  • פעילים חברתיים מארגוני חינוך שונים.

 

התכנים

 
החברה הישראלית המחולקת לקבוצות ולמגזרים שונים מחייבת אותנו להידרש לנושאים של קבלת דעות ואורחות חיים מגוונים מדי יום. ההתמודדות הזאת היא מרכיב מהותי בחברה הישראלית, ואינה תחומה לנלמד בתוך הכיתות בלבד. מציאות חיינו מכתיבה סדר יום שבו אנחנו נדרשים לגבש לעצמנו זהות ייחודית ובה בעת להכיר ולהיפגש עם בעלי זהויות אחרות. נוסף על אלה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני המתמשך מזמן מחלוקות רבות, והתגובות החינוכיות אליהן חייבות להיות ערכיות, פלורליסטיות ומכבדות. פורום תג מאיר מבקש להעלות למודעות של אנשי חינוך ותלמידים את נושא ההתמודדות עם גזענות באופן שבו הוא מוכר להם ובצמתים שבהם הם נפגשים איתו. ההבנה שכל אדם נברא בצלם, שערכים יהודיים מחייבים אותנו להבנה עם בעלי דעות, דתות ומנהגים שונים – היא שעומדת בבסיס העבודה החינוכית. ההתייחסות לנושאים האלה מבוססת על ערכים עקרונות פלורליסטיים ועל אירועים אקטואליים שמתרחשים בחברה הישראלית. המפגש הזה מניב תמונה כוללת שהופכת את הערכים האלה להיות רלוונטיים לחיי היום-יום, ובמקביל מאפשר תגובה חינוכית מעמיקה לנעשה בשטח. ההתמודדות עם הנושאים האלה עבור אנשי חינוך יכולה להיות מאתגרת ורצופה בקשיים. אנחנו שואפים להעשיר את השיח בתוך הכיתות ובתוך הקבוצות, כך שהחברים בהן יוכלו לבטא את דעתם ולקבל דעות מנוגדות כאחד. לשם כך, אנחנו מציידים את אנשי החינוך בכלים פרונטליים ובטקסטים שיוכלו לסייע להם להעלות את הנושאים בכיתה במנהיגות ובביטחון.
 
פעילות מקוונת בשיתוף מט"ח
 
 
 
בשיתוף עם מט"ח, נכתבו פעילויות מקוונות לתלמידים משכבות גיל שונות (א-י"ב) שמטרתן להפגיש את התלמידים עם ההתמודדות לאירועים אקטואליים. המקרים בפעילויות נבחרו בקפידה כדי שיוכלו להעביר לתלמידים מסרים בגובה העיניים ולעודד אותם לאזרחות פעילה. 
 
דוגמות לפעילויות:
 
 
טומי חסון הוכה בתחנה המרכזית בירושלים רק משום שדיבר בערבית. חבריו מהאקדמיה למוזיקה חזרו לתחנה המרכזית וניגנו שם מוזיקה במקום להתנהג באלימות. מערך על הגשרים שהמוזיקה בונה בינינו.
 
 
בת פרעה הצילה את משה רבנו מטביעה ביאור. כמה שנים מאוחר יותר נחלץ משה לעזרתן של בנות מדין. הפרק הזה בספר שמות מעלה שאלות של סיוע לאדם מקבוצה אחרת והתכונות הנדרשות לכך.
 
 
במנזר בית ג'מאל שליד בית שמש גרה בשלווה קבוצת נזירות. יום אחד הן התעוררו למראה של גרפיטי גזעני על קירות המנזר. בתגובה, אנשי תג מאיר ארגנו קבוצת ילדים שפרסו יריעות בד על הגרפיטי וכתבו עליהן מילים של אחווה ושלום.
 
 
חדר כיתה א' בבית הספר הדו-לשוני בירושלים הוצת ונשרף כליל. מחוץ לבית הספר רוססו כתובות נאצה. אנשי תג מאיר ארגנו צעדה עד בית הספר ובסופה שיעור משותף ליהודים וערבים. 
 
 
בדרך כלל אנחנו הולכים לנחם אבלים שאנחנו מכירים, שחיים באותה עיר שלנו ומקיימים אורח חיים זהה. מה קורה כאשר אנשים מבקרים אבלים מדתות שונות, ויותר מזה - כאשר הנפטר היה קורבן למעשה טרור?
 
 
בתקופה האחרונה הותקפו כמה דוברי ערבית בירושלים. בתגובה, יצאו תלמידים יהודיים ממגמות ערבית לרכבת הקלה כדי להחזיר את השפה למרחב הציבורי בירושלים. הפעילות עוררה שאלות כמו - מה מקומה של השפה בחיינו ואיך אנחנו יכולים לגייס אותה כדי לגשר על הפערים?
 
 
פותחים את שנת הלימודים עם חינוך אזרחי וחיים משותפים