ההיסטוריה של שתיל: ארבעה עשורים של שינוי חברתי
בשנת 1982, כשלוש שנים לאחר הקמתה, מקבלת הקרן החדשה לישראל החלטה משנת-מציאות: כדי לחזק חברה אזרחית לא די במתן מענקים ופילנתרופיה מסורתית, צריך ללוות ולסייע לארגונים ולהתארגנויות כך שיוכלו לממש את משימתם.
עד אותו זמן כמעט ולא פעלו בארץ ארגוני סינגור ומחאה, התארגנויות קהילתיות ומקומיות, ארגונים בחברה הערבית, ארגונים לקידום חיים משותפים וארגוני זכויות ודמוקרטיה.
איך מקימים עמותה, ומה צריך לקרות כדי שתשגשג? איך מגייסים כספים? איך מתארגנים כקהילה נגד עוולות המתרחשות בשכונה, בעיר או במדינה כולה? איך מתרגמים צרכים שעולים מהשטח להצעות לשינוי מדיניות? איך הופכים מכאלה שהחוק מפלה אותם, לשותפים ממשיים בהליכי חקיקה? מה תפקידה של התקשורת בשינוי חברתי? כיצד מבקרים את הממשלה וכיצד עובדים לצידה? ואיך משנים את יחסי הכוח בחברה? כל אלה הם צרכים ושאלות שעומדים בבסיס קיומה של חברה אזרחית במדינה דמוקרטית, ולאלה נדרש בדחיפות מענה איכותי ומקצועי.
ביסודיות ובתשוקה, באופן מתוכנן אך גם ספונטני, החל שתיל לפעול כדי להנביט אסטרטגיות לשינוי חברתי, כשהוא ניזון מהידע והניסיון בזירה הבינלאומית, ולומד גם מהניסיון המקומי המצטבר. מאז, כבר 40 שנה, שתיל מייעץ, מלווה ומכשיר ארגונים; דואג לבניית תשתיות לטובת החברה האזרחית, מחבר בין ארגונים ושחקנים בשדה השינוי החברתי, בונה כח משותף ומלווה ארגונים במהלכי שינוי מדיניות. נראה לנו שניתן לומר בצניעות וגם בגאווה, שהחברה האזרחית בישראל ותנועת השינוי החברתי צמחו והתפתחו לא מעט הודות להשקעה שלנו בשטח והודות למענקי הקרן החדשה לישראל.
העשור הראשון: עבודה עם ארגונים שצומחים מלמטה
העשור הראשון בחיי שתיל, הוקדש לזריעת הזרעים, ולהצמחת כוחות ראשונים. שתיל פיתח פעילות ייחודית וענפה בליווי ובסיוע לארגוני ה-Grassroots, שכשמם כן הם: ארגונים שצומחים מלמטה, התארגנויות שמדומות לעשב שמכה שורשים באדמת המקום ופועלות ברמה המקומית והקהילתית: בגליל ובנגב, בשכונות ובערים.
לצד זאת סייע שתיל להשרשת תפיסת הסינגור כתפיסה ארגונית קהילתית: חיזק את תפקידה המשמעותי של החברה האזרחית בביקורת על הממשלה והשמעת הקול הציבורי.
העשור הראשון היה אם כן העשור של הפיתוח – פיתוח רעיוני, מושגי ותפיסתי, פיתוח האסטרטגיות המרכזיות של שתיל, "תרגום" של דרכי פעולה מהגלובלי ללוקאלי, פיתוח ובניית הארגון, לרבות הקמתו של סניף בחיפה, בנוסף למטה הארגון בירושלים.
העשור השני: נאבקים למען העולים החדשים, החברה הבדואית ומקימים קואליציות
בתחילת העשור השני הגיע גל העלייה מברית המועצות לשעבר, והעלייה מאתיופיה. שתיל השקיע לא מעט בחיבור שבין העולים לחברה הישראלית וסייע ליצור שותפויות אסטרטגיות בין אותן קהילות עולים שלא ממש הכירו חברה אזרחית חופשית, לבין ארגונים שכבר פעלו בשדה.
היה לנו תפקיד משמעותי במאבק לטובת המשפחות של יוצאי אתיופיה, אל מול קשיי קליטה, גזענות ותנאי הדיור באתרי הקרוואנים. העלייה הרוסית הציבה אתגרים במיוחד בנושאי הדיור, החינוך והתעסוקה. שתיל ליווה את העולים גם בקשיי הקליטה וגם בדרישות מול המדינה והרשויות.
סניף דרום של שתיל, בבאר שבע, נוסד ב-1994 ופתח עשייה רבת שנים הנמשכת עד היום ומלווה את האוכלוסייה הבדואית ואת כלל תושבי הנגב בדרכם להכרה, צדק ותיקון.
בעשור הזה גם עוצבו ונבנו מספר "קואליציות" ששתיל ריכז: קבוצות לפעולה משותפת של ארגונים ושחקנים בחברה האזרחית, על מנת להשפיע על מדיניות וחקיקה אל מול זירת הכנסת והממשלה. הקואליציה לחופש המידע והקואליציה לזכויות נפגעי עבירה הן רק שתי דוגמאות לכך.
העשור השלישי: עבודה בערים מעורבות, ביישובי הפריפריה ועם סטודנטים מתמחים
בשנות האלפיים שתיל צמח ופיתח פרויקטים, מראש פינה דרך באקה אל גרבייה ולוד, מה שאפשר קירבה לשטח, מענה לצרכים והרחבת הפעילות לערים מעורבות וליישובי הפריפריה.
שתיל הפך גורם מוביל בשנים אלה בזירת השינוי החברתי בישראל ונגע באנשים רבים, קהילות וארגונים, סביב תחומי עניין מגוונים.
המרכז לשינוי מדיניות בשתיל יוּסד רשמית כמוקד לזירת הסינגור וההשפעה של החברה האזרחית על שדה המדיניות.
בעשור השלישי, החל שתיל לנהל את תוכנית עמיתי אברט, תוכנית מלגות, שלימים תחבר בין מאות סטודנטים לבין עשרות רבות של ארגונים לשינוי חברתי שנהנו והפיקו תועלת מהתמחות העמיתים. מתוך אמונה בצורך להצמיח כוחות חדשים ולתעל צעירים לאקטיביזם, היווה שתיל, החל משנות התשעים ועד היום, חממה לסטודנטים לעבודה קהילתית, לייעוץ ארגוני, לסוציולוגיה ולתקשורת וליווה את התמחויות הסטודנטים. תכנית העמיתים יחד עם ההשקעה המרובה בפיתוח דור של סטודנטים עם מודעות וידע חברתיים-קהילתיים, הניבו דור של אקטיביסטים, נשות ואנשי מקצוע בעלי תודעה חברתית מפותחת.
העשור הרביעי: קיימות ארגונית והשפעה ארוכת טווח
אם עד לעשור השלישי עסק שתיל בהצמחה של מאות ארגונים חדשים, כדי ליצור חברה אזרחית שוקקת ומלבלבת – משימה שללא ספק נחלה הצלחה – הרי שבעשור הרביעי ועד לעצם היום הזה, המושג "אימפקט" הוא מושג המפתח.
הזרעים שנזרעו בעבר נמדדים היום ביכולת שלהם להניב פירות: להשפיע על מדיניות, ליצור קהילה, להביא לשינוי ולשגשג. גם תפקיד שתיל השתנה ומתמקד כיום בליווי הארגונים להשגת שינוי משמעותי בשדה, בבניית אסטרטגיה וניהול שותפויות, בניהול נכון של פרויקטים ובמדידה והערכה של תשואה חברתית. לא עוד כלים להישרדות, אלא פעולות שיקדמו קיימות והשפעה ארוכת טווח של הארגון.
המחאה החברתית בישרה את העשור הרביעי: עשור של אקטיביזם, של קהילתיות, של טכנולוגיה, רשתות חברתיות וכלים דיגיטליים, ושל גלובליזציה ומקומיות שמתחרות ביניהן על הבכורה.
העשור הרביעי הסתיים בקול תרועה רמה של מגפת הקורונה, שמשפיעה כמובן על העולם כולו, אך גם על ממדים כלכליים וארגוניים בחברה הישראלית ובחברה האזרחית בפרט.
בישראל של 2022 יחסי יהודים ערבים בישראל נמצאים במצב שברירי מתמיד, הסדר שלום עם הפלסטינים אינו נראה באופק, הפערים הכלכליים מתגברים והמרחב הדמוקרטי מצטמצם.
שתיל מסייע לארגונים להתמודד עם עולם של חוסר וודאות והיעדר יציבות, נוכח אתגרי השעה. בצד זאת הוא מעודד מקצועיות, גמישות וגם תקווה והתחדשות כחלק מאותו סדר עולמי חדש שמשפיע גם על ארגוני השינוי החברתי.
האנשים מאחורי השינוי
במהלך ארבעת העשורים האחרונים שתיל סייע וליווה מאות יוזמות, ארגונים ואלפי אנשים: מנהלות ומנהלי ארגונים, יזמים ואקטיביסטיות, מנהיגים ומנהיגות, מייסדי תנועות, ארגונים וקהילות, סטרטאפיסטים חברתיים, חולמים ואנשי חזון.
לאורך השנים אותם אנשים קיבלו ייעוץ, הכשרה וליווי משתיל, לקחו חלק פעיל בקואליציות ובפורומים ששתיל ריכז, ואחרים שינו מדיניות ויזמו חקיקה. בזכותם – ישראל של היום טובה יותר, שוויונית יותר וצודקת יותר. הם מקור לאופטימיות והוכחה ליכולת האדירה של בני האדם ליצור, לחלום ולשנות.
העשור החמישי: ממשיכים בכל הכוח
שינוי חברתי הוא מהלך ארוך טווח, יודע כל מי ששותף למלאכה. מה שהחל לפני שנתיים יסתיים עוד עשור, מה שהחל לפני עשרים שנה נושא פירות רק עכשיו. מה שמתחיל מחר – יבשיל רק בעוד שלוש שנים.
מהם האתגרים שניצבים בפני החברה האזרחית היום ומה הם יהיו בעוד חמש או עשר שנים? מי תקים את הסטרטאפ החברתי הבא? מי ישמור על הדמוקרטיה בעידן של הסתה ופייק ניוז? מי ידאג לקורת גג ולזכויות של פליטים ומהגרים בעולם גלובלי רווי גזענות ומלחמות? היכן יתחולל ה-#metoo הבא?
כדי לחולל שינוי צריך פעמים להסתכן, לעשות את מה שנראה בלתי אפשרי, להתעקש ולחזור ולהתעקש, לחלום ולהאמין ואולי אף לשלם מחיר. התקווה שלנו היא להושיט יד ולתת כתף לכל אותם חולמים: להוסיף ולפתח עשייה ויצירה נוכח הצרכים המשתנים והמתחדשים, לתמוך בכוחות השינוי ולהוות חממה ובית גידול לאור צרכים הולכים וגוברים אל מול עולם חדש שמתהווה.