אלו מסרים מתאימים לקהל ליברלי?
מתוך עושים פוליטיקה, טל שניידר מראיינת את אבנר דה שליט, פרק שמוקדש לנפילתה על מרצ עם פרופ' אבנר דה שליט, למדעי…
שתיל סטוק
מתוך עושים פוליטיקה, טל שניידר מראיינת את אבנר דה שליט, פרק שמוקדש לנפילתה על מרצ עם פרופ' אבנר דה שליט, למדעי המדינה.
לדברי דה שליט, מרצ פיקששה בגדול את מה שקהל הבוחרים מצפה ממנה, היא דיברה במושגים שהפחידו, הבהילו ויאשו.
הקמפיין של מרצ ב-1992 היה עם מסר מאוד ברור: "יומרץ רבין" – אם אצביע למרצ יהיה טוב, יהיה נעים, יהיה פה כיף. הקמפיין שידר אני אתן לכם סביבה טובה להתפתח וזה מה שאנשים רצו.
ג'ורג' לייקוף חוקר פוליטיקה בארה"ב מדבר על כך שאנשים משתמשים בהמון מטאפורות שמטרתן להנגיש לתודעה, ולהסביר מצבים מורכבים במילה אחת או שתיים. גם המדינה זקוקה למטאפורה. אנשים מבינים את המדינה כמו משפחה ואת ראש הממשלה כמו ראש משפחה.
יש שני סוגים של קהל:
- הקהל שמצביע למפלגות שמרניות, אלו אנשים שתופסים את העולם כמלא איומים, מבפנים ומבחוץ
- לעומתם האנשים שמצביעים לשמאל תופסים את העולם כעולם מלא הזדמנויות, יש הזדמנויות בלי סוף ורק קשה לי לממש אותן.
טראמפ אומר: "אני אבנה לכם חומות" – כדי לעורר באנשים את הפחד ולראות בו מושיע בעוד שאובמה אומר: "Yes i can" – בשביל למשוך אנשים שמאמינים שהעולם מלא בהזדמנויות, ומישהו צריך לתת להם את האפשרות להשיג אותן
בישראל "איום איראני" טוב למצביעי ימין, ואם אין איום צריך להמציא אותו.
בשמאל צריך לשדר כל הזמן אופטימיות, אביא לכם שירותי בריאות, רווחה, חוגים, כיף, קאנאביס. צריך לפנות לדימיון ולרגש.
לעמוד הראשי:
מאבקים נוספים
