המאבק הבונה על פי מסע המלח של גנדהי

מקור: Gandhi leading the famous 1930 Salt March, a notable example of satyagraha (nonviolent resistance)

תובנות מתיאוריית המאבק הבונה

תפיסת עולם המבוססת על 'מסע המלח' של גנדהי, על פיה ניתן לנהל תהליך נחוש של בניית כוח, ללא שימוש באמצעים אלימים.

מסע המלח של גנדהי

ב-1930, כמחאה על 'מס המלח' המגביל ייצור מלח מקומי, יוצא גנדהי לצעדה של כמעט 400 קילומטר עד לים, במטרה לייצר מלח, בניגוד לחוק. לאחר שנעצר מעצר מנע ושוחרר, מיליוני הודים מצטרפים אליו למסע, אשר זוכה לסיקור תקשורתי נרחב. בעקבות הצעדה, למעלה מ-60,000 הודים נעצרים ומואשמים בחתרנות. המעצר האלים מתועד על ידי התקשורת העולמית ומתקבל בביקורת חריפה. בדיעבד צעדת המלח היתה אירוע מכונן ששבר את רוחו של הכובש הבריטי, אך נדרשו עוד 17 שנה עד שהודו קיבלה את עצמאותה.

עקרונות המאבק הבונה

המושג מאבק בונה מתאר תהליך של בניית כוח ויכולת לייצר שינוי, מתוך נחישות ועקשנות, אך ללא שימוש באמצעים אלימים או פוגעניים

1. לזהות את ריבוי הקולות במחנה השני ולעודד ביטוי שלהם בדרכים שונות
2. להתמקד בחובה להתנגד למצב קיים ולא ברצון לנצח את הצד השני
3. שימוש באופני פעולה יצירתיים, השונים במהותם מדרכי פעולתו של הצד שמנגד
4. למקד את הכוחות במחנה הנאבק ובמטרותיו, ולא בצד השני
5. להכיר בכך שלתהליך שינוי לוקח זמן להבשיל

איך נאבקים באופן בונה?

מאבק מוצלח דורש תכנון אסטרטגי וחשיבה מעמיקה. ומבוסס על ארבעה עקרונות: מפה, מצפן, מלח ולחם. 

1. מפה – כדי להשפיע על זירת המאבק חשוב למפות את הכוחות השונים הפועלים בה, לזהות שחקנים מעורבים, אינטרסים, בריתות וקשרים, נקודות חוזק ותורפה
2. מצפן – מה המצפן של המאבק? מהו הגרעין הפנימי המגדיר מה מהות המאבק, מה החזון אליו שואפים?
3. מלח – עיקרון המלח הוא האתגר לשמור על המאבק לאורך זמן. איך? על ידי הצבת יעדים שניתנים להשגה, בעלי ערך סימבולי, אשר מדורגים מהקל אל הכבד.
4. לחם – הלחם הוא הבסיס עליו נשען המאבק. שותפים, מתנדבים, תומכים ופעילים. תשתית יציבה תבטיח את עמידות המאבק לאורך זמן.

למאמר המלא

לפלייליסט של נחי אלון בנושא המאבק הבונה

לעמוד הראשי:

ללמוד ממאבקים שהצליחו