מחדל יום הכיפורים: המחאה הציבורית שהביאה להתפטרותה של גולדה מאיר

אוקטובר 1973 – פורצת מלחמת יום הכיפורים. מלחמה עקובה מדם, שהחלה בהפתעה, התנהלה בשתי חזיתות וגבתה אבדות קשות.

דצמבר 1973 – חרף תוצאות המלחמה נבחרת גולדה מאיר בשנית לראשות הממשלה

פברואר 1974 – מוטי אשכנזי משתחרר הביתה אחרי שירות מילואים ארוך. מתיישב מול משרד ראש הממשלה ומכריז על שביתת רעב. הוא דורש שההנהגה המדינית תקבל אחריות למחדל ותתפטר

בתחילה דעת הקהל יוצאת נגדו. בהמשך, מילואימניקים זועמים מצטרפים אליו לירושלים ומלבים את אש המחאה

לצד ניסונות להכפיש את שמו של אשכנזי בתקשורת, מספר התומכים במחאה רק הולך וגדל. להפגנה הראשונה מגיעים 2,000 איש. לשנייה עוד כמה אלפים. לשלישית – 25 אלף איש

במחאה משתתפים אנשי ימין ושמאל, המתאחדים יחד בדרישה לאחריות מיניסטריאלית

אפריל 1974 – פורסמו מסקנות הביניים של ועדת אגרנט, שלא מצאו דופי בהתנהלות שר הביטחון ואף שיבחו את התנהלותה של ראש הממשלה.

יוני 1974 – בעקבות הביקורת הציבורית והאשמות שהוטחו בה, מתפטרת ראשת הממשלה גולדה מאיר מתפקידה

מקורות על המחאה שהובילה להתפטרות גולדה מאיר בעקבות המחדל של מלחמת יום הכיפורים:

הקו שבין הזעם על מלחמת יום כיפור למחאות החברתיות של המילניום החדש I יותם ירקוני ליברל
ממחאת כיפור למחאת המהפכה: "למי שמעמיד עצמו לרשות האומה – יש זכות לתבוע" I אלי אשכנזי, וואלה
הם שבו זועמים מהחזית, והציתו מחאה שעלתה לגולדה בכיסא. I עופר אדרת, הארץ