תבנית לכתיבת מאמר דעה

הכלי מציע שיטה סדורה לכתיבת מאמר דעה הפונה לציבור הרחב, ומיועד לפרסום בכלי התקשורת הכתובה. תהליך הכתיבה יאפשר לכם להציג עמדה ברורה, מבוססת ואקטואלית, ולהגביר את הסיכוי שאנשים יקראו את מה שכתבתם.

איך מאמר דעה יסייע לכם לקדם שינוי?

מאמר דעה טוב יכול לחזק את מעמדכם כמומחים, לחדד את המסר שלכם, וליצור חיבור רגשי ואינטלקטואלי עם הקוראים. פרסום מאמר דעה מאפשר לכם להביא זווית נוספת לנושא שנמצא על סדר היום הציבורי, להשפיע על השיח ולגייס תמיכה לרעיונות אותם אתם מובילים. 

מתי מתאים להשתמש בכלי?

כאשר הנושא שאתם עוסקים בו עולה לסדר היום, ויש הזדמנות להציג את נקודת המבט המקצועית או הערכית שלכם.

מאמר דעה טוב

מאמר דעה טוב יכיל אמירה אחת מרכזית ובהירה המוצגת באופן עקבי, ומבוססת על עובדות ונתונים.

 

האורך לא יעלה על 450 מילים. למעט במקרים חריגים.

 

הסגנון פשוט ובהיר: בנוי ממשפטים קצרים, הנקשרים זה לזה ברצף הגיוני. כדאי להמעיט במילות פתיח מרובות כגון 'לפיכך', ובדימוים מסובכים.

01
הרעיון המרכזי

כצעד ראשון יש להגדיר מהו הרעיון המרכזי שאותו תרצו להעביר.

הרעיון המרכזי יהיה קשור לנושא אקטואלי, ועם זאת יציג תפיסה, חוויה, או נקודת מבט מחדשת ביחס אליו.

לדוגמה:

בזמן שהתקשורת בוחרת לעסוק בהיבטים הבלתי חוקיים כביכול של היישובים הבדואים הלא מוכרים, ובהפרעה שלהם לסדר ציבורי, הרעיון המרכזי של ארגון הבוחר לכתוב על הנושא יכול להיות:

  • הצגת הסוגיה מזווית אישית של אישה בדואית
  • הצגת פתרונות שלא נמצאים על סדר היום התקשורתי
02
פסקה ראשונה

הפסקה הפותחת נועדה לעורר עניין בקרב הקוראות והקוראים, ולעודד אותם להמשיך בקריאת המאמר, כמעין טיזר.

כדאי לכתוב אותה בנימה אישית או להעלות שאלה מסקרנת.

טיפ: את הפסקה הראשונה ניתן לכתוב או לדייק בתום הכתיבה.

דוגמה לפסקת פתיחה מושכת:
האם אי פעם התעוררתם בבוקר וגיליתם שביתכם הפך ל'בלתי חוקי' בן לילה? זו המציאות היומיומית של עשרות אלפי אזרחים ישראלים בדואים בנגב. בביקורי האחרון באחד הכפרים הבלתי מוכרים, פגשתי את עאישה, אם לחמישה, שסיפרה לי בדמעות כיצד היא חיה בפחד מתמיד מפני הריסת ביתה. סיפורה פתח בפניי צוהר לעולם שלם של קהילה שנאבקת על זכותה הבסיסית לבית, לשורשים ולכבוד. האם ייתכן שהפתרון לסוגיה מורכבת זו פשוט יותר ממה שחשבנו

03
גוף המאמר

זהו לב המאמר. חשוב שיופיע בו משהו חדש: עובדות חדשות, תוצאות סקר, ניתוח חדש או נקודת מבט אחרת על הסיטואציה.

שלוש אפשרויות למבנה גוף המאמר:

1. מבנה ישיר
הצגת הבעיה או הרעיון המרכזי, טיעונים בעד הרעיון או הפתרון המוצע (הנמקה)

דוגמה:

  1. הצגת הבעיה או הרעיון המרכזי:
    • מצב הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב
    • חשיבות ההכרה בכפרים
  2. טיעונים בעד ההכרה (הנמקה):
    • זכויות אדם ושוויון
    • שימור תרבות ומורשת
    • פיתוח כלכלי וחברתי
    • אמנות בינלאומיות

2. תגובה על מאמר אחר
הטענה של יריבך, טענת הנגד שלך, טיעונים בעד הטענה שלך.

דוגמה:

  1. טענת היריב:
    • אין לבדואים זכויות על האדמה
    • עליהם לעבור לערים ייעודיות
  2. טענת הנגד שלך:
    • לבדואים יש זכויות על האדמה
    • העברה כפויה פוגעת בזכויותיהם
  3. טיעונים בעד טענתך:
    • זכויות היסטוריות ומשפטיות
    • שמירה על זכויות אדם
    • שימור תרבות ומורשת
    • יתרונות כלכליים וחברתיים

3. טור אישי
הכלל או הרעיון שנובע מחוויה אישית שלך או אנקדוטה שתיארת

דוגמה:

  1. חוויה אישית או אנקדוטה:
    • תיאור ביקור בכפר בדואי בלתי מוכר
    • שיחה עם משפחה בדואית על חייהם
  2. הכלל או הרעיון שנובע מהחוויה:
    • חשיבות ההכרה בכפרים הבדואים
  3. הצורך בפתרון הוגן ומכבד
    הרחבה והסבר:

    • השלכות אי-ההכרה על חיי היומיום
    • זכויות היסטוריות ותרבותיות
      פוטנציאל לפיתוח וקידום האזור
04
פסקת סיכום

נחתום את המאמר בדבר מה שקל יהיה לקורא לזכור בהמשך, כמו למשל:

  1. מסקנה או משפט מחץ שמסכם את הטיעונים שלכם
  2. שאלה, אפשר גם רטורית, או פרדוקס (סתירה)
  3. קריאה לפעולה או הצעות לפתרונות מעשיים

לדוגמה:
ההכרה בכפרים הבדואים אינה רק עניין של צדק היסטורי, אלא המפתח לעתיד משגשג ומשותף בנגב – האם נבחר להיות בצד הנכון של ההיסטוריה, או שנמשיך לכתוב פרק של החמצה והדרה?

טיפ לסיום

עם סיום הכתיבה, כדאי לחזור לפסקת הפתיחה ולדייק אותה.
מומלץ מאוד גם להראות לחברה או למישהו שאתם מעריכים שלא פועלים בתחום שלכם ולא מכירים אותו כלל, ולבקש מהם לומר מה הבינו או אם השתכנעו.

נדיה אייזנר-חורש
שירה איתן
שירה איתן