מפגש למידת עמיתים
מפגש למידת עמיתים בנוי ממספר סבבים בני כ 30-40 דקות כל אחד, כשבכל סבב משתתף אחר מציג דילמה שמעסיקה אותו, ושומע מחבריו לקבוצה נקודות מבט שונות לנושא
למה כדאי לקיים למידת עמיתים?
למידת עמיתים תעזור לכם להתמודד טוב יותר עם דילמות מקצועיות ולטפח תרבות של שיתוף והתייעצות. הכלי מעודד חברות וחברי צוות לחלוק אתגרים, לפתח חשיבה ביקורתית ולמצוא פתרונות יצירתיים יחד. זו דרך מצוינת לבנות צוות חזק, להעמיק את הידע המשותף, ולפתח את היכולות המקצועיות של כל משתתף.
מתי מתאים להשתמש בלמידת עמיתים?
למידת עמיתים מתאימה ליישום בפגישות צוות, בפורומים מקצועיים ובהכשרות. הכלי מתאים לקבוצות בנות ארבעה משתתפים ומעלה, במפגש פיזי וגם בזום.
- כדאי להציע למשתתפים לחשוב מראש על נושא להתייעצות.
- במפגש אחד אפשר לקיים 2 ואפילו 3 סבבי התייעצות, בהתאם לזמן העומד לרשותכם, כשבכל פעם משתתף אחר מעלה דילמה והתפקידים מתחלפים.
- ככל שיותר אנשים משתתפים בדיון, ניתן להקצות יותר זמן לשלב ההעמקה.
מציגים את מטרות המפגש ואת המבנה של דיון למידת עמיתים.
מבקשים הסכמה לשמירה על סודיות ביחס לדברים שיעלו במפגש.
אם אין מנחה לתהליך, מחלקים כמה תפקידים בין המשתתפים בקבוצה:
מתייעץ או מתיעצת: מעלה דילמה בפני הקבוצה.
מנחה: שומר.ת על שלבי התהליך.
שומר הזמן: שומר.ת על לוחות הזמנים המוגדרים.
מתעד: מתעדת את התובנות המשותפות (אופציונאלי).
המתייעץ מציג את הדילמה.
דילמה טובה היא דילמה שמעסיקה אותו כעת, שאין לה 'תשובת בית ספר', ושיש לו יכולת לפעול כדי להשפיע על הסוגיה.
המתייעץ מתאר את הדילמה בפירוט, מספרת על השתלשלות האירועים, ללא הפרעות. בסוף דבריו עליו למקד מהי השאלה או הדילמה במשפט אחד.
לדוגמה:
בנינו קורס לקהל היעד שלנו, שהתבסס על ראיונות מקדימים שערכנו. למרות זאת רק חלק מהנרשמים מגיעים למפגשים. מה כדאי לעשות?
חברי הקבוצה שואלים את המתייעץ שאלות שמטרתן להבהיר או לקבל מידע על המקרה.
המתייעץ משיב בקצרה.
בשלב זה אין לנסות לפרש את האירוע או לתת עצות.
דוגמה לשאלת הבהרה:
"כמה אנשים מגיעים למפגשים?"
שאלה שלא מתאימה לשלב הזה, תהיה:
"מדוע לדעתך אנשים לא מגיעים?"
המתייעץ 'עולה למרפסת' – כלומר, נוכח בדיון אבל רק מקשיב ולא מגיב לדברים שעולים.
המשתתפים האחרים מעלים נקודות מבט שונות ביחס לסיטואציה, או השערות המנסות להבין את הסיבות למצב הקיים, או שאלות המציעות לחשוב בדרך חדשה על המקרה.
לדוגמה:
"אני משערת שהסיבה לכך שאנשים לא מגיעים היא…"
"מה הרגשת כמנחה בקורס, כשנוכחת שרק מחצית מהנרשמים הגיעו?"
המתייעץ מאזין אך לא מגיב.
המתעד, כותב את ההשערות והשאלות שעולות על דף או על לוח.
שימו לב שבשלב זה לעתים אנשים נוטים להציע עצות, ועל הקבוצה לנסות להימנע מכך, מכיוון שזה סוגר את הדיון ולא פותח לשאלות, ספקות ונקודות מבט חדשות.
המתייעץ מספר מה המחשבות שעולות בו.ה לאור ההשערות והשאלות השונות שעלו, ומשתף מה דיבר אליו באופן מיוחד.
בשלב זה ניתן לסיים את הסבב.
עד כה נמנענו מלתת עצות. אך אם יש חברי קבוצה שבשלב זה עדיין מעוניינים להציע רעיונות לפעולה, זה הזמן. המתייעץ מסמן נקודת מבט או פרשנות שדיברה אליו, ומזמין את המשתתפים האחרים להציע רעיונות לפתרונות, המלצות, וכיווני התמודדות בהתאם.
נסו במידת האפשר לדבוק בכללי הפורמט; השתדלו לדבוק בכללי הפורמט; הקפדה על מסגרת הזמן ושלבי הדיון תעזור לדיון להתמקד ולמצות ממנו את המיטב.

