התפטרות מחאה מתפקידים ציבוריים

בית הנבחרים של קפריסין ניקוסיה הרפובליקה של קפריסין

מה הבעייתיות בהתפטרות מחאה?

נשות אקדמיה פרסמו נייר עמדה בו הן מפרטות מדוע הן לא ממליצות להתפטר מתפקידים ציבוריים, הן מציעות ללמוד מניסיון העבר:

ב-1963, שלוש שנים אחרי שקפריסין קבלה עצמאות מהאימפריה הבריטית, היה משבר פוליטי בנושא מינויים ממשלתיים.

בעקבות המשבר, טורקים-קפריסאים נקטו בהתפטרות מחאה ועזבו את תפקידיהם כשרים ופקידים בממשלה, משוכנעים שכך ישתקו את המדינה בשל הכרח ייצוג שווה בחוקה ליוונים-קפריסאים ולטורקים קפריסאים.

היוונים הקפריסאים הכריזו על המוחים כמורדים, והדבר הוביל למהומות.

שנה לאחר מכן בית המשפט העליון הכריז שלמרות שדרישת היצוג היא מרכיב מכונן בזהות המדינה, בשל צורך המדינה לתפקד, המשך פעילות הממשלה ללא הטורקים הקפריסאים חוקי.

מאמצם של הטורקים הקפריסאים לא צלח – לכן קוראות נשות האקדמיה לא להפקיר להפיכה אף עמדה ציבורית – להילחם מבפנים!

גם נועה סתת, במאמר בהארץ "שומרי הסף", הדחף להתפטר מובן. אל תעשו זאת: מבחינה בין בעלי תפקידים סימבולים, תפקידי מפתח ושומרי הסף שתרומתם המשמעותית להתנגדות היא דווקא בהישארותם במערכת.

מבוסס על מכתבן של ד"ר יעל ברדה וד"ר גייל טלשיר, האוניברסיטה העברית – נגד התפטרות מתפקידים ציבוריים (1)

חזרה עמוד הראשי:

ללמוד ממאבקים שהצליחו