שווקים קהילתיים לתוצרת חקלאית
אנו חווים ימים מאתגרים. מצד אחד, משבר האקלים מראה אותותיו. מנגד, טלטלות גלובליות, פוליטיות, בריאותיות וכלכליות רחבות היקף, שעמן אנו מתמודדים ביתר-שאת. אלו בין הגורמים, שבשלן אנחנו מוצאים את עצמנו עומדים בפתחו של משבר מזון עולמי.
משבר האקלים בפרט, שמלווה בשינויי אקלים שמאיימים על עמידות התוצרת החקלאית ועל היכולת לגדל מזון, מהווים נטל נוסף על החקלאים ועל הייצור המקומי. כבר כיום, החקלאים מתקשים להתמודד עם פערי הכוחות שבין משווקים ליצרנים וכן להתמודד עם אובדן קרקעות חקלאיות, מסיבות כלכליות או מסיבות של סחף . במקביל, ישראל ניצבת בפני מציאות מדאיגה, שבה 21.8% מהמשפחות חיות בחוסר ביטחון תזונתי, מתוכן כ10% חיות בחוסר ביטחון תזונתי חמור. נדגיש, שישנה הלימה ברורה בין צריכה של ירקות ופירות לבין הכנסה כוללת במשק-הבית .
מכל אלה, ניתן להסיק שבתרחיש של "עסקים כרגיל", התנודתיות הגוברת בייצור החקלאי המקומי בעקבות משבר האקלים לצד הריכוזיות הענפית הגוברת – תוביל ל:
- החרפת התופעה של חוסר ביטחון תזונתי במשקי-בית;
- לשחיקה של החקלאות המקומית והיכולת שלה לספק את תצרוכת המזון הצמחית הנוכחית .
לגורמים אלה יש להוסיף שינויים צפויים בייבוא מזון בסיס על רקע המלחמה באוקראינה ושינויים גיאופוליטיים בשוק המזון העולמי, שיחריפו את התופעות המתוארות.
בחזון שלנו אנחנו רואים הקמה של שווקים מקומיים-קהילתיים המבוססים על מכירה ישירה של תוצרת חקלאית, בדגש על חקלאים אזוריים ואף עירוניים, וכן על מכירה של תוצרת מוצלת מעסקים מקומיים. שווקים אלה יפעלו, בשלב הפיילוט, באזורי הפריפריה החברתית-כלכלית והגיאוגרפית. כלומר, באזורים שבהם התופעה של חוסר-ביטחון תזונתי שכיחה, ושהם קרובים גיאוגרפית לשטחים חקלאיים.
כאמור, השווקים המקומיים-קהילתיים יכללו מכירה של תוצרת חקלאית במכירה ישירה, תוצרת חקלאית מוצלת, וככל שמתאפשר של תוצרת חקלאית של עמותות וארגונים שפועלים בקרב אוכלוסיות מגוונות. מחירה וטיבה של התוצרת במכירה ישירה יהיה מפוקח. בנוסף להיותם מוקדי מסחר, השווקים יהוו גם מרחבים קהילתיים שוקקים אשר יאפשרו חיבור בין המרחב הכפרי והמרחב העירוני.
לשווקים אלו יש ערך משולב אקלימית, חברתית ותזונתית, והם יכולים לסייע בצמצום פערי התיווך (דוח קדמי, 2012) לתמוך בחקלאות המקומית ובכלכלה המקומית, להגביר את הנגישות וההישגיות של תוצרת טרייה ובריאה, לעודד מעבר לתזונה בת-קיימא, לייצר חיבור בין המרחב החקלאי והעירוני, לשפר את החוסן החברתי והתזונתי של תושבי הפריפריה ולייצר תמריץ כלכלי למכירת תוצרת מוצלת ולעידוד צריכתה בקרב האוכלוסיה. כמו כן, לשווקים אלה יש יתרון מובהק ככל שמדובר על מכירה ישירה שאינה מקוונת – הן עבור החקלאים, שרובם לא עושים שימוש בפלטפורמות מקוונות כיום, הן עבור אוכלוסיות שחיות בעוני ואין להן נגישות לאשראי או לטכנולוגיה.
בכל הנוגע למיטיגציה, ניתן יהיה לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית בשלבי הייצור והשיווק של התוצרת המוצלת, ובשלבי האריזה והשינוע של התוצרת החקלאית במכירה ישירה, ובכך לסייע בקיבוע פחמני. בעקיפין, עידוד צריכת הירקות והפירות שיימכרו בשווקים, יצמצמו גם צריכה אפשרית של בשר, שתרומתו לפליטות בשלבי הייצור – גדולה. יצוין, שככל שהתוצרת תהיה מפוקחת, לחקלאים יתאפשר לעבור לשיטות עיבוד משמרות יותר והאדמה תשתקם באופן הדרגתי. באופן זה ניתן יהיה לתרום עוד לקיבוע הפחמני ולסייע בהגדלת המגוון הביולוגי.
לשמחתנו, בשנים האחרונות קמו יוזמות שונות דומות ברחבי העולם, שבהן הוקמו שווקי איכרים בקרב אוכלוסיות מעוטות-הזדמנויות. כיום, ניתן ללמוד מאותן דוגמאות כחלק ממדיניות מזון עירונית כוללת וליישמה בישראל.
במסגרת היוזמה אנחנו מציעים שייערך איתור של מספר מיקומים אפשריים לצורך יצירת פיילוט להקמת השווקים. כחלק מתהליך איתור אזורים לשווקים מקומיים-קהילתיים בערים, ייבחנו נושאים של נגישות תחבורתית, פריקה וטעינה, בחינה של כדאיות כלכלית, קרבה לחקלאים ולתוצרת חקלאית באזור ומיפוי של מאפייני סביבת המזון בשכונות ובאזורים השונים.
על בסיס נתונים אלו ייקבע תמהיל השוק, עוגנים של פעילות קהילתית ותרבותית במסגרת השוק, המודל הכלכלי וכלים משלימים. הפיילוט יתקיים בשתי ערים נבחרות מתוך האוכלוסייה הכללית, בדגש על ערים בפריפריה החברתית-כלכלית )למשל, עיר שבה רוב האוכלוסייה ערבית או חרדית לדוגמא( ויכלול מימון, הגדרת מדדי הצלחה ומעקב אחרי הביצוע בפועל.
ההקמה של השווקים תמומן על ידי משרד החקלאות ומשרד הפנים, בליווי גורמי מקצוע שונים כגון יועצים מתחום התכנון, הכלכלה, התזונה ובביצוע ופיקוח של האשכולות האזוריים. לאחר שלב הפיילוט, תיבחן גם אפשרות ליצירת שווקים קבועים בקווי התפר שבין המרחב העירוני לחקלאי כחלק מתכנון של יצירת חיבור בין שטחים חקלאיים ועירוניים.
שותפים בגיבוש יוזמות ביטחון תזונתי:
שי רילוב – רובין פוד, רוית דינמז- לקט, דניאלה מלצר (מצילות מזון), יעל לבנון (אנו), דורית אדלר (הפורום לתזונה בת קיימא), שמוליק דוד – שתיל, מאיה דומאן – משקיעים באדמה, אבינועם אדרי.
מוביל.ת היוזמה:
מאיה דומאן – משקיעים באדמה, mayadoman@gmail.com, 054-8086260, ואבינעם אדרי, Avinoam1967@gmail.com, 053-6202261
צלמת: דנה רעני, שתיל סטוק
Create local-community markets for the sale of agricultural produce and local surplus food
The initiative proposes establishing local-community markets based on direct farmer sales, with an emphasis on local farmers (including urban farmers) and on the social-economic periphery. These markets will encourage the sale of agricultural produce as well as surplus food, and will be located in areas characterized by a lack of food security and by physical proximity to agricultural areas.
Partners in drafting the food security initiatives:
Shai Rilov – Robin Food; Ravit Dinmez – Leket; Daniella Meltzer – Food Rescuers; Yael Levanon – Anu; Dorit Adler – the Forum for Sustainable Nutrition; Shmulik David – Shatil; Maya Doman, Slow Money Israel; Avinoam Edry
Initiative Leader:
Maya Doman – Slow Money Israel, 054-8086260, mayadoman@gmail.com, and Avinoam Edry, 053-6202261, Avinoam1967@gmail.com
לכל היוזמותעוד ממעבר צודק
