קהיליזציה

קהיליזציה היא תפיסת עולם ארגונית המתארת את האופן שבו ארגון פועל ליצירה ושימור של קהילה המעורבת בפעילותו ותומכת במטרותיו באופן רציף ומתמשך.

 

קהילה: מגוון רחב של הגדרות למושג קהילה

קיימות מספר גישות מרכזיות שעל פיהן ניתן להגדיר את המושג קהילה:

 

1. הגישה הפסיכו – תרבותית: לפי גישה זו, קהילה היא קבוצת אנשים שקיימת ביניהם זיקה רגשית ותחושת השתייכות חזקה. יש לאנשים אותן אמונות וערכים, אותה תרבות ואותה תפיסת עולם. למקום שבו חיים האנשים אין כל משמעות. לדוגמה, לדוברי רוסית יש מאפיינים של תרבות, היסטוריה ושפה משותפים מה שהופך אותם במידה מסוימת לקהילה על בסיס אתני-תרבותי. ובקהילות של יהדות רפורמית וקונסרבטיבית המכנה המשותף הקריטי מתייחס לאמונה דתית על פי ערכים של יהדות פלורליסטית.

 

2. הגישה האקולוגית (סביבתית): לפי גישה זו, קהילה היא מקבץ של אנשים החיים בסביבה גיאוגרפית מוגדרת והמקיימים ביניהם פעילות גומלין. גישה זו מייחסת חשיבות רבה למיקום גיאוגרפי של הקהילה וליחס של האנשים אל המקום. המושג "אקולוגיה" בא לבטא את הקשרים בין האדם לסביבתו, בהנחה שהמיקום משפיע על התרבות, הערכים והיחסים המתפתחים בין בני האדם. בהתאם לגישה זו, גרעינים קהילתיים בערים שונות או קיבוצים ומושבים הם דוגמאות לקהילות אשר נבנות ומתארגנות על בסיס גיאוגרפי.

 

3. הגישה הפונקציונאלית: לפי גישה זו, קהילה היא התארגנות דינאמית ומשתנה של אנשים הרואים במאפיין הקריטי המשותף להם בסיס לסולידאריות. דוגמאות לכך יכולים להיות סטודנטים או אנשים עם מוגבלויות אשר מתארגנים כדי להיעזר אחד בשני או כדי לקדם אינטרסים משותפים מול מקבלי החלטות רלוונטיים. (מילנה. מתוך המדריך להכשרת פעילים ציבוריים).

קהילה הינה מערכת חברתית, שלעתים מאורגנת, של אנשים בעלי מכנה משותף קריטי הבא לידי ביטוי בערכים או אינטרסים, מטרות וצרכים משותפים. בקהילות מאורגנות החברים נתפסים בדרך כלל על ידי אחרים כקבוצה הומוגנית, בעלת סולידאריות ונאמנות כלפי קהילתם. (מילנה)

 

אנו שמנו את הדגש על הקהילה הארגונית או הקהילה של הארגון. לפיכך קהילה ארגונית היא:

מערכת חברתית המורכבת מאנשים, גופים, קבוצות ושאר בעלי עניין שיש להם זיקה לארגון. הזיקה יכולה להיות ערכית, רגשית או אינסטרומנטלית אמיתית או מדומיינת.

בין הארגון ובין קהילתו מתקיימים יחסים הדדיים המבוססים על מידה של סולידאריות עם מטרות וערכי הארגון ותחושה של השתייכות. יחד עם זאת הקשרים בין חברי הקהילה הארגונית לבין עצמם יכולים להיות רופפים. הם לא חייבים לקיים בינהם אינטראקציה ממשית כלשהי והם אף לא חייבים להכיר זה את זה. הם חולקים קשר לארגון או הרגשת שייכות אליו. לדוגמה, הקהילה של שתיל יכולה להיות מורכבת מהארגונים שמקבלים סיוע, מהשותפים האסטרטגיים, מעובדי שתיל והקרן החדשה, מנועצים בהווה ובעבר, מקוראי הבלוג, מתורמים וכיו"ב.

הציבור

קבוצה אקראית של אנשים, המקיימים בינהם קשרי גומלין רופפים. לדוגמה, הציבור בישראל.

קהלי יעד

חלק מסוים מן הציבור, המוגדר באמצעות מאפיין משותף מסוים, שהארגון מעוניין לפנות אליו על מנת להשפיע על עמדותיו, לגייס לפעילות ואולי אף לרתום אותו לקחת חלק בקהילת הארגון. לדוגמה, קהלי יעד של שתיל יכולים להיות בנוסף לאלה שכבר בקהילה, גם קוראי 'הארץ', גולשי לוח הדרושים של 'שתיל', יהודים דתיים בעלי תפיסות הומניסטיות, מורים לאזרחות מהמגזר הערבי, ועוד.