שיתוף מהגרים וחסרי מעמד בהתמודדות עם משבר האקלים

בישראל חיים כיום כמעט רבע מיליון מהגרים – רובם מהגרי עבודה ומבקשי מקלט – גברים נשים וילדים שחיים כאן שנים רבות אך מנועים מלהפוך לתושבים. טראומת ההגירה והחיים בישראל ללא מעמד ללא זכויות ובמצב סוציו-אקונומי רעוע הופכים את האוכלוסיות הללו לפגיעות במיוחד. על רקע ההדרה המתמשכת משירותי בריאות ורווחה – אירועי האקלים רק יחדדו את הפגיעות הזו. אסור להשאיר את חסרי המעמד מאחור: משבר האקלים מחייב להגן גם על חסרי וחסרות המעמד שחיים בינינו.

כפי שראינו במשבר הקורונה, ההדרה של אוכלוסיות המהגרים מהשירותים החיוניים בבריאות וברווחה (ביטוח ממלכתי, ביטוח לאומי) הובילה את אוכלוסיות המהגרים למשבר של ממש. היעדר רשת ביטחון סוציאלי הוביל משפחות שלמות לעוני מחפיר ולרעב. היעדר ביטוח רפואי חייבה בתורה את המדינה לייצר, בעיצומו של המשבר, מענים עוקפי קופות חולים עבור בדיקות ניטור וחיסונים לחסרי המעמד חסרי הביטוח. המענים האלו לא רק עלו כספים רבים למדינה אלא היו גם מסורבלים ונחותים מהשירותים שניתנו לישראלים. זה הזמן להפיק לקחים ממשבר הקורונה ולמנוע את האסון הבא: משבר האקלים מחזק את הצורך להחיל על אוכלוסיות חסרי המעמד שחיות בינינו את רשת ההגנה הסוציאלית הבסיסית – שירותי בריאות והרווחה הציבוריים; ולכלול את חסרי המעמד בגיבוש והתווית המענים להתמודדות מיטבית עם האירועים שעוד נכונו לנו, בחירום ובשגרה החדשה שלפנינו.

הכללת חסרי המעמד במערכות הבריאות והרווחה הציבוריות היא צעד ראשוני חיוני בהתמודדות שעוד נכונה לנו והיא חיונית לשם צמצום הפגיעות שלהם והיכולת להגיש להם מענים. אך בנוסף לכך, אירועי האקלים יחייבו גם תגובה מיידית רב מערכתית ברמה המקומית. ובהקשר זה נדרשות למידה, היערכות, והכנה של תשתיות שיתאימו גם לאורחות חייהם – תנאי המגורים ודפוסי העבודה של המהגרים. כך למשל יש צורך לתת את הדעת לעובדה שרבות ממשפחות הפליטים בישראל הן חד הוריות; שרבים מהעובדים בחקלאות מתגוררים בצפיפות בקונטיינרים ללא חימום או הסקה ומצופים לעבוד מזריחה לשקיעה בחוץ כדי לעמוד במכסות העבודה; שמאות קשישים חסרי המעמד בישראל הם נעדרי כל משפחה או מערכת תמך; ועוד ועוד.

יש לתת את הדעת לפערי השפה ולנגישות מוגבלת למידע: האם בעת אירוע אקלימי, המידע בנוגע לפתרונות דיור לחסרי בית יונגש בשפתם? האם בע"פ או רק בכתב? האם כדי לקבל מענים מהרשויות נדרשת הזדהות, והאם זו מחייבת תעודת זהות ישראלית או אשרה בתוקף? כיצד מתעדים את חסרי התעודות?

בצד הללו יש להתייחס גם לגורמי החוסן שעומדים לרשותן של קהילות המהגרים – המוסדות הקהילתים: הכנסיות ואנשי הדת, מסגרות החינוך האלטרנטיביות וארגוני הסיוע הפנים קהילתיים, ערוצי התקשורת הפנים קהילתיים, והרשתות החברתיות.

יש להפוך את חסרי המעמד לפחות שקופים בעיני הרשויות: וכאן נדרש לתת את הדעת לחשש ולאי אמון של רבים מחסרי המעמד ברשויות בישראל, שהעמיקו על רקע שנים של הדרה והתעמרות, ושעלולים לחבל בהשתתפות שלהם ובהיענותם להנחיות.

בידי ארגוני הסיוע לפליטים ולמהגרים ידע חיוני שעשוי לשמש בהתווית המענים הנדרשים להתמודדות מיטבית עם משבר האקלים; רק להם, יחד עם לחברי קהילות חסרי וחסרות המעמד יש את ההבנה המקיפה לגבי הצרכים, החוזקות והחולשות של האוכלוסיות. אנו קוראות לכלול את חסרי וחסרות המעמד במוקדי ובצוותי החשיבה וההיערכות להתמודדות עם אירועי האקלים.

שותפות בגיבוש יוזמות הגנה על אוכלוסיות פגיעות:

אורלי לוינזון סלע והדר אביאל – א.ס.ף, סיגל רוזן – המוקד לפליטים ומהגרים

מוביל.ת היוזמה:

זואי גוטצייט, רופאים לזכויות אדם. zoe@phr.org.il, 052-3283682

Involve, protect, and include status-less people in efforts to cope with the climate crisis

If we are to take the needs of status-less people into account when formulating ways to optimally address the new normal of the future, we will have to learn, organize, and prepare infrastructures suited to their way of life.

Accordingly, we must consistently and continuously include and involve representatives or representative bodies of status-less people and relevant aid organizations in the teams and centers that are brainstorming and organizing to prepare for climate events.

The initiative proposes advancing equal access to healthcare and social services for status-less people, mapping out these communities while addressing special needs and including issues related to status-less people in the Acceleration Plan being implemented in local authorities.

We also propose establishing a subcommittee of the Advisory Committee (by virtue of the Climate Law) to address the issue of status-less people and the climate crisis. Relevant information will be included in Home Front Command emergency preparedness orders, and more.

Participants in drafting the initiative:

Sigal Rosen – Hotline for Refugees and Migrants; Anat Abramov (Physicians for Human Rights); Orly Levinson-Sela (ASSAF- Aid Organization for Refugees and Asylum Seekers in Israel); Dr. Shani Bar Tuvia

Initiative Leader:

Zoe Gutzeit, Physicians for Human Rights, 052-3283682, zoe@phr.org.il