רפואה מרחוק

לאור ההבנה כי משבר האקלים יציב לעיתים קשיים משמעותיים בהגעה לפיזית למוקדי רפואה והסכנה הכרוכה באי טיפול רפואי במועד, נדרש להקים מערך של בריאות מרחוק בכל היישובים, לטובת הנגשה של רפואה יועצת, זאת תוך דגש על עזרה למתקשים אוריינית בקביעת התורים, התחברות בזמן התור, ושליחת המסמכים הדרושים; וכן על הנגשה לשונית לאוכלוסיות השונות.

יוזמה זו תביא להרחבת הנגישות לבריאות- למוגבלים בתנועה; לגרים בפריפריה, שבה יש פחות תורים זמינים, וכן לחיסכון בזמן וזיהום שידרשו בנסיעה למרכז הארץ; איתור מחלות קשות בשלבים מוקדמים עקב הורדת חסמים שמונעים פנייה לייעוץ; והגברת השיוויון ביכולת לקבל ייעוץ.

על פי היוזמה, יותר ויותר שירותים דיגיטליים של רפואה יועצת (שניונית ושלישונית בעיקר) יינתנו באמצעים טכנולוגיים ובהנגשה לשונית, כך שהקהילות המוחלשות (פריפריה, ללא מעמד, קשישים-ות, דוברי-ות ערבית-רוסית-אמהרית-תגריניה ואחרות כשפת אם) יוכלו לקבל את שירותי הבריאות המתקדמים ביותר ללא צורך מצידם להיעקר ממקומות היישוב שלהם, או לעמוד בקצב של הטמעת המירוץ הטכנולוגי.

משבר האקלים יחריף את הוויתור של קהילות מוחלשות על שירותים רפואיים שלא נמצאים בקרבת מקום. ההגעה בתחבורה ציבורית מפריפריה למרכז תהפוך לעוד יותר קשה ומתישה ככל שכדור הארץ יתחמם. המהפכה הטכנולוגית מאפשרת יותר ויותר שירותים של רפואה יועצת ללא התפשרות משמעותית על איכות הטיפול.

עקב אכילס של המהפכה הטכנולוגית שהיא נשענת על האחריות של הקהילות המוחלשות לעמוד בקצב של השינוי הטכנולוגי, היא לא מונגשת לשונית ותרבותית והיא לא נשענת על משאבי האמון שנבנו עם רופא-ת המשפחה ושאר הצוות של המרפאה במקום המגורים של הפציינטים. לכן, לא מפתיע שלפי מחקר מכון ברוקדייל, ערבים מוסלמים משתמשים פי-10 פחות בשירותי בריאות דיגיטליים יחסית לאוכלוסיה הכללית (בגריעת חרדים) ונוצרים משתמשים פי ארבע פחות.

בחזון שלנו הבריאות הדיגיטלית היא כלי מרכזי בצמצום ויתור על שירותי בריאות רחוקים, וזאת בעיקר בגלל כיוון אחר על צמצום פערים בבריאות דיגיטלית. בגישה של היום, האשה החרדית בת ה-80 מנתיבות, או הקשיש הערבי מכפר עכברה נדרש להטמיע את הטכנולוגיות של הבריאות מרחוק מביתו ובעזרת משפחתו. האחריות על ההנגשה הלשונית והטכנולוגית נמצאת אצל הפרט והקהילה. בחזון שלנו בכל יישוב מוחלש ישנה מרפאה שהיא כבר מונגשת טכנולוגית לשירותי בריאות מרחוק, וניתן לקבוע בתוכה את התור לרופאה המומחית.

מי שמפעיל את המערכות הטכנולוגיות הם צוות הקופה בה מבוטח הפציינט, והם גם אחראיים להעמיד לרשות הפציינטים שירותי הנגשה לשונית מקצועיים על ידי איש או אשת צוות בכירים מתחום הרפואה, הסיעוד או הפיזיותרפיה. כך הבריאות מרחוק משתלבת עם הבריאות הקלאסית של רפואת המשפחה וצוות הסיעוד, והסיכוי לוויתור על שירותי רפואה יועצת פוחת באופן משמעותי.

שותפות לגיבוש יוזמות הבריאות:

ענת אברמוב – רופאים לזכויות אדם, אמירה עראף ואליקס באהות אגודת הגליל, מאיה שדה – אוניברסיטת ת"א, לב ארן – שתיל, ליהיא גולדנברג – שתיל.

מוביל.ת היוזמה:

ענת אברמוב, רופאים לזכויות אדם, anat.a@phr.org.il, 054-3203629

צילום: גיא פרנקוביץ', שתיל סטוק

Remote healthcare

The climate crisis will pose major problems in terms of physically reaching medical facilities. Therefore, considering the danger involved in delaying medical treatment, a remote healthcare system should be created in all localities.

The purpose would be to ensure access to consultative medicine, with an emphasis on assistance for people with low digital literacy in terms of making appointments, connecting at the time of their appointments, and sending/receiving necessary documents. Emphasis will also be placed on linguistic accessibility for the relevant populations.

The initiative will lead to greater healthcare access for people with mobility challenges and for people who live in the periphery, where there are fewer available appointments. It will also save on the time and pollution involved in traveling to central Israel, and promote equal ability to obtain consultation services. Finally, by removing the barriers to consultation, the initiative will help detect major diseases at early stages.

Partners in drafting the healthcare initiatives:

Anat Abramov – Physicians for Human Rights; Amira Araf and Alix Pahaut – the Galilee Society; Maya Sadeh – Tel Aviv University; Lev Eran – Shatil; Leehee Goldenberg – Shatil.

Initiative Leader:

Anat Abramov, Physicians for Human Rights, 054-3203629, anat.a@phr.org.il