אפליה לא מכוונת

האם אדם שמחזיק בתפיסות ליברליות, מאמין ואולי אפילו מקדם שוויון יכול לקדם אפליה שלא בכוונה? לכאורה התשובה היא לא, אבל המחקרים מראים אחרת. בואו נבין למה.

מצד אחד, בזכות צעדי מדיניות וחקיקה צורות רבות של גזענות הוגדרו כלא חוקיות ולא נורמטיביות, ובהתאמה אנחנו רואים ורואות ירידה משמעותית לאורך הזמן של ביטוי גזענות הגלויים. מצד שני, האפליה עדיין קיימת בשוק העבודה, לימודים, דיור והקשרים החברתיים.
אחד ההסברים להישרדותה של האפליה היא גזענות אברסיבית שמוגדרת כנטייה של אנשים המחזיקים בדעות שוויוניות לשמר בפועל את האפליה והאי שוויון.

זה קורה בגלל ההטיות הסמויות שמובנות בכל אחד ואחת מאיתנו והמשפיעות על תהליכי קבלת ההחלטות. נקח דוגמה המפורטת במחקר, המסבירה, כיצד יכולה להיווצר אפליה לא מכוונת בתהליכי גיוס ומיון במקום העבודה.

העדפת של האנשים שדומים לנו והערכת חסר של היכולות של הקבוצות האחרות הן הטיות סמויות שמפעילות את תהליך קבלת החלטות במצבים אמביוולנטיים. כדי לבחון את השפעתן בתהליכי קבלות החלטות על העסקת האנשים, נעשה מחקר עם מגייסים ומגייסות מקצועיים. המחקר הראה, כי מגייסים שמחזיקים בדעות ליברליות ייטו להתייחס בצורה שוויונית לקורות חיים של מועמדים מאוד חזקים או מאוד חלשים – ללא תלות בשייכות הזהותית-קבוצתית שלהם. התמונה הופכת לפחות שוויונית, כאשר המגייסים נדרשו לדרג קורות חיים שלא בדיוק קולעים לדרישות התפקיד. במקרה כזה, שמכיל אמביוולאנטיות לגבי מידת ההתאמה של מועמד או מועמדת לתפקיד, נצפתה העדפה מובהקת של מועמדים השייכים לקבוצות החזקות וכתוצאה להיווצרותה של אפליה וגזענות אברסיבית בפועל.

חשוב להבין שבמקרים מסוג זה לא מדובר בפעולה מוכוונת, אלא בתהליך שמתרחש מתחת לראדר של מקבלי החלטות. לכן, חשוב להסתמך על ההדרכות שנועדו להקנות כלים לזיהוי ומיגור של ביטויי הגזענות הסמוים, ולייצר מנגנוני בקרה על ההחלטות שמציפות מצבים אמביוולנטיים ואת ההטיות הסמויות.

לקריאת המאמר המלא: Aversive Racism and Selection Decisions

בכתב העת: Sage Journals