מיקרואגרסיה במקומות עבודה זהה לזו של גילויי גזענות גלויים!
במציאות מתוקנת לא היינו צריכים וצריכות לענות על השאלה הזאת ולחשב בקפידה את אסטרטגיית התגובה, אבל עד שנהפוך לחברה מכילה, סובלנית ואמפתית – יש לנו כמה הצעות פעולה.
בשלב בראשון – אבחנה
לא חייבות להגיב במיידי וגם לא לכל אמירה, תגיבו שכזה מתאים לכם. בשלב הזה חשוב להבין עד כמה הנושא שנגעו בו חשוב עבורכן, לתת לגיטימציה לתחושות שהאמירה או ההתנהגות עוררו בכם ולקחת בחשבון איך התגובה שלכם מגדירה אתכם.
בשלב בשני – הרגעה
אנשים ממש לא רוצים שיגדירו אותם כגזעניים (גם כשזה ממש ממש נכון), לכן חשוב לדבר לא עליהם, אלא עליכם. הצד הפוגע צריך להבין שהאמירות או ההתנהגות שלה פוגע בך.
בשלב בשלישי – לקרוא תגר
הגיבו בשאלה: "מה הכוונה?/מה זאת אומרת?" – השאלות יכריחו את הצד הפוגע לעצור ולהבין שעשה משהו לא מקובל ואולי אפילו לחזור בו. ואם בשלב הזה אומרים לכן:"לא התכוונתי לפגוע" תבהירו שאתם שמחות שהצד השני רוצה להסביר את הכוונות שלו, אבל מה שחשוב באמת זו הדרך בה אתן תפסתן את האמירה ואיך היא השפיעה עליכן.
בשלב ברביעי – להחליט
לחיות עם זהות שלא מתיישרת עם הרוב זו חוויה מורכבת בפני עצמה, לכן חשוב לקבל החלטה איזה משקל לתת לכל סיטואציה. מה שחשוב בסופו של דבר זו איכות חווית החיים שלכם ושלכן.
לתשומת ליבם של המנהלים והמנהלות – המחקרים מצאו כי ההשפעה השלילית של מיקרואגרסיה במקומות עבודה זהה לזו של גילויי גזענות גלויים!
לקריאת המאמר המלא: When and How to Respond to Microaggressions בכתב העת: Harvard Business Review
מאמרים בנושא גזענות
דדליין
אין דדליין
גזענות במקום העבודה
דדליין
אין דדליין
חשיפה לנרטיבים ויישוב סכסוכים
דדליין
אין דדליין
חוברת כנס פאזל
דדליין
אין דדליין
אפליה לא מכוונת
דדליין
אין דדליין
תוכנית פאזל ירושלמי
דדליין
אין דדליין
סרטונים ועוד על גיוון ודעות קדומות
דדליין
אין דדליין
איך להפחית גזענות בארגון?
דדליין
אין דדליין
אלימות תאגידית במקום העבודה
דדליין
אין דדליין