המועצה הלאומית לכלכלה באיטליה -CNEL, גוף משמעותי בעיצוב המדיניות הציבורית באיטליה, יחד עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באיטליה – Istat החלו ביוזמה לאומית לפיתוח מדדים לאיכות חיים המכונה – BES.

 

היוזמה החלה לפעול ב-2010, תחת השם BES שמשמעותו באיטלקית חברה שוויונות ומקיימת. השילוב בין צמד המילים שוויונית ומקיימת מבטא הנחת מוצא בסיסית הגורסת שלא ניתן לפתח חברה מקיימת ללא התייחסות לשאלות של צדק חלוקתי ולהיפך, לא ניתן לדון בשאלות של צדק חלוקתי ללא התייחסות לשאלות של קיימות סביבתית, כלכלית וחברתית. למועצה הלאומית לכלכלה – CNEL שותפים ארגונים חברתיים, איגודי עובדים, אנשי אקדמיה, וגופים כלכליים באיטליה.

 

היוזמה מבקשת ליצור סט אינדיקטורים לאיכות חיים, סביב מספר תחומים, שהוגדרו כבר בתחילת הדרך. וועדת ההיגוי למהלך כוללת שותפים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – Istat, וכן ארגוני חברה אזרחית ארגונים כלכליים ואחרים. בנוסף פועלת וועדה מדעית בהובלת ה- Istat בהשתתפות חוקרים באקדמיה.

 

אחרי הקמת הוועדה המדעית החל תהליך של שיתוף ציבור שמטרתו הייתה לקבל משוב על התחומים שהוגדרו, ולפתח כלי מדידה ואינדיקטורים בכל תחום ותחום. תהליך השיתוף כלל סקרים לאומיים, בלוג ומפגשים אזוריים. המנדט העיקרי של וועדת ההיגוי היה להגדיר את התחומים, והמנדט העיקרי של הוועדה המדעית היה להגדיר את האינדיקטורים לכל תחום ותחום. וועדת ההיגוי הגדירה 12 תחומים עיקריים.

 

ב-Istat זיהו את הצורך לייצר תחומים ייחודיים שישקפו את מאפייניהם הייחודיים של התושבים באיטליה, זאת לצד הצורך ביצירת תחומים ברי השוואה ברמה הבינלאומית אחד התחומים שעלה כמרכיב ייחודי שלא הופיע ביוזמות מדדים עד היום הוא הנוף הטבעי והתרבותי כמרכיב משמעותי לאיכות חיים. השותפים לא גיבשו עדיין את הדרך בה יבחנו את איכות האיכות החיים ושביעות הרצון של התושבים, השאיפה שלהם להגדיר מספר מצומצם ככל הניתן של אינדיקטורים, ולתת להם משקל וערך משמעותיים.

 

אחת האפשרויות שהיוזמה הלאומית רוצה לבחון לקראת השלב הבא היא יצירה של מדדים מורכבים – מדדים המשקללים מספר אינדיקטורים מאותו תחום או מתחומים שונים. יחד עם זאת, כרגע נראה שלא ניתן לייצר ולא ניתן לצפות ליצירה של מספר יחיד – מדד יחיד שישקף את כל המדידה כפי שמתיימר לעשות מדד הצמיחה, אלא במספר מדדים מורכבים או אחרים.

 

ב- Istat מעריכים שהפרויקט יצר כלי משמעותי למקבלי החלטות – דוגמה לכך ניתן לראות חוקים חדשים שנחקקו לאחרונה כאשר המדדים החדשים מהווים להם בסיס מידע ומקור התייחסות. הדוח הראשון של היוזמה הלאומית פורסם במרץ 2013.

 

מדידת איכות חיים ברמה המקומית – יוזמת ה-UR-BES

מיד אחרי פרסום הדוח המדדים הלאומי הראשון של היוזמה הלאומי – BES החלה עבודה ברמה המקומית – כרגע בעיקר עם הרשויות הגדולות באיטליה, ועם רשויות שרצו להצטרף למהלך. התהליך המקומי נקרא UR-BES שילוב המחבר בין עיר לפרויקט הלאומי BES.

 

היוזמה פועלת ביחד עם ארגון השלטון המקומי באיטליה ANCI וגם עם קבוצות חשיבה בעיר בולוניה. בעקבות דוח על רווחה חברתית ברמה העירונית אשר אימץ את התחומים והאינדיקטורים שגובשו במסגרת BES (דוח הצפוי להתפרסם ביוני הקרוב) ידרשו כנראה פיתוח והתאמה של אינדיקטורים לרמה המקומית, וכן פיתוח של גישה סטטיסטית רלוונטית לרמה המקומית.

 

בינתיים ציינו ב-Istat את הצורך ביצירת תקשורת יעילה עם הרמה המקומית – לייצר שולחן של הרשויות והארגונים כדי לבחון מה זה אומר למדוד איכות חיים ברמה המקומית. בגלל זה ברור ש-BES הוא נקודה טובה להתחלה אבל במקרים מסוימים האינדיקאטורים ברמה הארצית לא יכולים לשקף את הרמה המקומית ללא דיון והרשויות בטוח יעלו בעיות שצריך לפתח לרמה המקומית.

 

lstat רואים חשיבות בהתחלת העבודה על מדדים ברמה המקומית כדרך לשתף ולתקשר עם הרמה אזורית ולהשפיע על הרמה הלאומית.

 

רשויות שלקחו חלק ביוזמה המקומית זכו לתמיכה וסיוע של משרדים אזוריים של Istat אבל לא קיבלו סיוע תקציבי או תמיכה כספית אחרת. ב-Istat הצביעו על רצון לייצר תהליך הרמוני – בין הרמה המקומית לאזורית, בין מקומי למקומי ובין המקומי והאזורי לארצי. כמו כן הצביעו על קושי אם סוגיות שולות בעיר אחת בלבד משום שקשה לייצר סביבם אפשרויות להשוואה וקבלת החלטות ברמת אזור ומדינה. חלק מהמדידה המקומית אמורה להיות בת השוואה גם לרמה האירופאית.

 

החוקרים ב-Istat ציינו שלתפיסתם השינוי בתהליך המדדים הוא מערכתי ולא סקר חד פעמי. זה מחייב לייצר תהליכים פוליטיים ואקדמיים כדי לבנות להם תוקף והמשכיות. בהתייחסות לנושא הקיימות נאמר שסקרי פליטות של גזי חממה נכנסים כאינדיקאטורים בתוך תחומים.

 

המידע הזה נאסף ברובו על ידי משרד הסביבה באיטליה. אסטרטגיית הפרסום וההפצה של המדדים היא נושא בעבודה ובדיון מתמשך. חושבים על הפצה של כל שנה, הפצה עם פוקוס על תחום מידי חודש, תקצירים לתהליכי קבלת החלטות. כלומר יש צורך בפרסומים שונים לצרכים שונים. פרסום הדוח הראשון של ה-BES זכה לתפוצה נרחבת – היה בנוכחות נשיא הרפובליקה, וזכה לתשומת לב רבה יחסית של התקשורת. כמו כן זכה מהלך עיצוב המדדים לתמיכה פוליטית רחבה של גופים ושחקנים שונים במערך הפוליטי.