בשנים האחרונות החלו מדינות רבות לפתח מדדים להערכת איכות חיים וקידמה. התוקף של המדדים הללו תלוי במידת הרלוונטיות שלהם – בחשיבות של הנושאים בהם עוסקים המדדים וביכולת שלהם למדוד את הנושאים הללו היטב. לכן ישנה חשיבות, במהלך פיתוח מדדים כאלו לערב את כל בעלי העניין (כלומר האנשים שהמדדים מייצגים אותם והאנשים שיעשו שימוש במדדים בעתיד) בתהליך הבחירה.
מסמך זה פותח בסקירת ספרות המתארת את המסגרת התיאורטית לשיתוף בעלי עניין ולקביעת מדדי איכות חיים. הוא ממשיך ומתאר תהליכי שיתוף ציבור בפיתוח מדדי איכות חיים בארבע יוזמות מקומיות באיטליה ובישראל. בעזרת שאלון מקוון אותו מלאו ראשי ארבעת יוזמות, בררנו כיצד כל פרוייקט התמודד עם סוגיית השתתפות הציבור ובחנו את הבחירות הללו לאור הסוגיות שעולות מסקירת הספרות.
מצאנו שלמרות המסגרת המשותפת ישנם מספר הבדלים בולטים בין ארבעת היוזמות. ההבדלים נובעים ממגוון הצרכים והמאפיינים המיוחדים (כמו ממדים גיאוגרפיים, רמת ממשל, מספר בעלי העניין וכמות הזמן שעומדת לרשותו של כל פרויקט ויוזמה) של המקומות והאוכלוסיות בהם נעשתה העבודה. כמו כן, מצאנו כמה דפוסים מעניינים של חוזקות וחולשות שמעידים בין היתר על התרומה והקשיים הפוטנציאלים שטמונים בתהליכי השתתפות ציבורית בפיתוח מדדי איכות חיים.
להורדת המאמר