יוזמה אזרחית של חווה חקלאית בשכונה עירונית בבאר שבע הצליחה לעורר עשייה כלכלית חברתית וסביבתית עשירה ובעלת השפעה על תושביה.
אודות האזור
באר שבע, היא אחת הערים הגדולות בישראל, והגדולה ביותר באזור הדרום. העיר מחולקת לשכונות בעלות מאפיינים שונים. שכונה ג', אשר הוקמה בשנות השישים כשיכון עולים, היא מהשכונות הוותיקות בעיר.
הרכב האוכלוסייה מגוון מאוד וכולל אוכלוסייה וותיקה מארצות צפון אפריקה, מהגרים מברית המועצות לשעבר, משפחות שמוצאן באתיופיה המתגוררות במרכזי קליטה, משפחות ערביות שמוצאן בעזה וכן סטודנטים הלומדים באוניברסיטת בן גוריון הסמוכה לשכונה. מצבם הסוציו-אקונומי של מרבית תושבי השכונה נמוך מאוד, ושכרם הממוצע קרוב לשכר המינימום. כמו כן, על פי הערכות, למעלה משלושים אחוזים מהתושבים אינם מועסקים, לעומת הממוצע בישראל העומד על כשישה אחוזים.
בשכונה שטחים ציבוריים מוזנחים אשר הפכו למפגעים סביבתיים, ומרכזים מסחריים שהלכו והתרוקנו במהלך השנים. תושבי השכונה הוותיקים זוכרים עדיין את האווירה הקהילתית המיוחדת ששררה בשכונה, את היותה מקום שוקק חיים ומוקד בילוי ומשיכה לכלל תושבי העיר.
רקע
בשכונה ג' בבאר שבע, כמו גם בשכונות רבות בערים בישראל ובעולם, נפגע המרקם הכלכלי השכונתי. העסקים השכונתיים שהיוו בעבר מקור תעסוקה לתושבים, ומקור לשירותים ולמוצרים, הולכים ונחלשים. זאת, בין היתר, בעקבות התפתחותם של מתחמי חנויות גדולים מחוץ לשכונות. היחלשותם של העסקים השכונתיים, משפיעה על המרקם ועל המרחבים הקהילתיים בשכונה.
בעבר, יצרו מרכזי המסחר אפשרות למפגשים אקראיים בין תושבי השכונה, והיה להם תפקיד חשוב בבניית מרחב של אמון, של היכרות ושל סולידריות. כיום, ההזדמנויות למפגשים מסוג זה הולכות ופוחתות. היחלשות העסקים המקומיים, הביאה להזנחת המרכזים המסחריים שבהם פעלו עסקים אלה. תהליך היחלשות המרקם הכלכלי השכונתי מלווה, פעמים רבות, בתופעות של דחיקת האוכלוסייה הוותיקה, וכניסתה של אוכלוסייה חדשה, בחלקה, ממעמד כלכלי חזק יותר. בשכונות רבות, מואצים תהליכים אלה באמצעות יוזמות עירוניות או ממשלתיות, למשיכת אוכלוסייה צעירה לשכונה, כמו, למשל, הקמת מוסד אקדמי סמוך לשכונה ויצירת תמריצים לסטודנטים העוברים להתגורר בה.
חקלאות עירונית הוא תחום ההולך ותופס תאוצה בעולם. באמצעות פעולות מקומיות הקשורות בגידול מזון בעיר ניתן להתמודד עם בעיות סביבתיות, עם התפוררות הקהילה ועם קשיים כלכליים. בכוחו של פיתוח תודעה יצרנית על פני תודעה צרכנית לתת מענה להתמודדות עם משבר האקלים העולמי, ולתרום לצמצום פליטת גזי החממה (שינוע, קירור, טיפול מקומי בפסולת). נוסף לכך, עיסוק ביצרנות ובחקלאות מקומית מציע דרכים להתמודד עם חוסר ביטחון תזונתי ועם התפוררות הקהילה. יוזמות שמקורן בערים רבות בארה"ב ובאירופה מצביעות על התרומה של גידול המזון בעיר לשימור ולטיפוח של שטחים עירוניים, לחיזוק הכלכלה המקומית, להרחבת המגוון הביולוגי, ולהעלאת איכות החיים בסביבה העירונית.
דרכי פעולה
החווה העירונית בשכונה ג' בבאר שבע הוקמה על ידי עמותת "שבועת האדמה", על שטח נטוש, שהוקצה מטעם העירייה. היא נפרשת על שטח של כשישה דונמים וחצי וכוללת ערוגות לגידולי שדה וחממה קטנה להנבטה. בחווה העירונית מגדלים ירקות אורגניים עונתיים לרווחת תושבי השכונה והעיר. החווה משמשת כחוות הדגמה לחקלאות עירונית, לקידום מערכות של ייצור מזון מקומי וככלי לבנייה ולחיזוק הקהילה המקומית. פעילות החווה מסייעת ליצירת מקומות תעסוקה חדשים, להוזלת מחיריהם של ירקות אורגניים, ולהרחבת קהל הלקוחות של עסקים מקומיים: מכירה מקומית – עמותת "שבועת האדמה" מוכרת את הירקות הגדלים בחווה ללקוחות פרטיים, ביניהם: מסעדה מקומית, מרכז פעילות פנאי ובית ספר קהילתי.
נוסף לכך היא מקיימת שוקי איכרים נודדים ברחבי העיר בשיתוף פעולה עם גורמים בעלי עניין. שיתוף פעולה עם עסקי מזון מקומיים – עמותת "שבועת האדמה" מארגנת, אחת לחודש, אירוע "מהחווה לשולחן", שבמסגרתו, פאבים ומסעדות מקומיים מגישים ארוחה אורגנית המתבססת על ירקות מתוצרת החווה. בשילוב הרצאות הנוגעות למזון מקומי, לתרבות הצריכה וליצרנות מקומית. הערבים מתקיימים בכל פעם במקום אחר בבאר שבע, בימים שבהם הפעילות העסקית בפאבים ובמסעדות המשתתפים בפרויקט, נמוכה יחסית. בכך תורמת העמותה למשיכת קהל חדש המחזק את הפאב או את המסעדה ונחשף לפעילות החווה.
שיתוף פעולה עם ארגון חברתי (NGO) מקומי לבניית עסק חברתי – עמותת "שבועת האדמה" חבְרה לעמותת "באר שובע" המפעילה מסעדה מקומית המספקת מזון לאוכלוסיות מוחלשות בעיר. במסגרת שיתוף הפעולה, מפעילים הארגונים מיזם תעסוקה שבו נשים הנמצאות מחוץ למעגל העבודה, מבשלות במשותף במטבח הקהילתי של עמותת "באר שובע" מנות טבעוניות שאותן הן מוכרות לפאב מקומי שאינו מפעיל מטבח.
עידוד יצרנות של תושבי השכונה – העמותה מארגנת סדנאות יצרנות מקומית, המבוססות על יוזמות ועל ידע של תושבי השכונה. במסגרת זו מזמינה העמותה תושבים ליזום ולהציע סדנאות המבוססות על ידע אישי, ולהציע שירותים ומוצרים הנותנים מענה לצרכיהם של תושבים אחרים. כך, לדוגמה, סביב פעילות גידול הירקות בחווה, אנשים מכינים ריבות ועושים שימוש בערוצי השיווק של החווה הפתוחים למכירת מוצרים אלה ומוצרים נוספים.
עידוד מעורבות פעילה וקשרי גומלין עסקים-קהילה – העמותה יזמה מהלך, שבו פעילים הלוקחים חלק באירועים שכונתיים כמו: יום ניקיון, התנדבות בחווה או פעילות תרבותית, מתוגמלים באמצעות מתן הנחות בעסקים המקומיים בשכונה. בתמורה, זוכים העסקים לפרסום נרחב בקרב קהל לקוחות מקומי המגיע אליהם הודות להנחה. לצורך כך הפיקה העמותה "כרטיס פעיל", המקנה הנחה ההולכת ומצטברת בהתאם להיקף הפעילות השכונתית.
בניית תודעה קהילתית מקומית – במסגרת החווה העירונית מקיימת עמותת "שבועת האדמה" פעילויות להעלאת המודעות לנושאי מזון, יצרנות וקיימות עירונית. אירועים אלה מתקיימים לרוב במרחבים הציבוריים בשכונה ובמרכזים המסחריים, במטרה לחזק את תחושת הקהילתיות והחיבור לשכונה.
הרחבת החשיפה למודל החווה העירונית –החווה מארחת סיורים מקצועיים, קבוצות מתנדבים מישראל וממדינות נוספות, וכן סיורים לתלמידים מבתי הספר שבשכונה, כדי להציג את עקרונות המודל ואת דרכי הפעולה. אירוע "מהחווה לשולחן".
תוצרים
מידי שבוע רוכשות משפחות ותיקות מתושבי השכונה ירקות אורגנים הגדלים בחווה. נוסף להן, גם תושבי שכונות סמוכות ותושבים מיישובי הסביבה מגיעים באופן קבוע לקנות מתוצרת החווה. כך מוזרם כסף חדש לשכונה.
החווה נמצאת במגמת צמיחה ומעסיקה מספר הולך וגדל של עובדים מקומיים בשכר הוגן. מיזם התעסוקה המשותף לעמותת "שבועת האדמה" ולעמותת "באר שובע" מייצר תעסוקה ומקור הכנסה לנשים המבשלות.
מספר רב של אנשים מהאזור השתתפו בשנה האחרונה באירועי "מהחווה לשולחן". אירועים אלה תרמו להעלאת רמת המודעות לחשיבותם של חקלאות עירונית ושל מזון מקומי, ולהרחבת הפעילות הכלכלית של פאבים ושל מסעדות שלקחו חלק במיזם.
החווה נותנת במה לתושבים ותיקים יצרניים המעוניינים למכור ולשווק את התוצרת הפרטית שלהם. הפעילות הקהילתית הקשורה בחווה וביצרנות מעודדת אנשים לקחת אחריות על המרחב הציבורי, להכיר את השכנים ולקנות יותר בעסקים המקומיים.
עשרות קבוצות נחשפו, במהלך שנה זו, לאפשרות לגדל מזון בעיר, לנושאים הקושרים במזון מקומי ולכלכלה מקומית מקיימת. נוסף לכך, זכו הקמת החווה ופעילותה לסיקור תקשורתי נרחב בכלי תקשורת מקומיים וארציים.
תובנות
לאחר שנה של פעילות ניתן להצביע על כמה תובנות עיקריות:
יצרנות כערך בפני עצמו היא מנוע חזק לשינוי המערכות העירוניות ולחיזוק הכלכלה המקומית. החווה העירונית כמקור יצרני לגידול ירקות, מציעה ויוצרת ערך חדש למזון מקומי.
יוזמות הקשורות באוכל ובקהילתיות מצליחות להתחבר על מנת לקדם מערך מקומי של מזון ומקורותיו.
שיתופי פעולה ורישות בין ארגונים מקומיים, יוזמות קיימות, עסקים ובעלי עסקים, מוסדות חינוך וציבור הפעילים בשכונה הם קריטיים ומהווים אפשרות לחזק את הכלכלה המקומית על ידי שימוש נכון במשאבים הקיימים. פעולות שנעשו בשיתוף פעולה הובילו למצב בו כל הצדדים מרוויחים.
