הצגה של אגודת רכש כדוגמה: CCA GLOBAL PARTNERS
CCA GLOBAL PARTNERS – החל כקואופרטיב של בעלי חנויות שטיחים כדי לייצר את הרכש שלהם באופן משותף, לפני 30 שנה. היום מדובר בקואופרטיב של 13 קואופרטיבים של בעלי עסקים קטנים שהתארגנו ביחד לקואופרטיב על-משותף. החברים הם בעלי חנויות, היום הם מסייעים לבעלי חנויות ומציעים: רכש, הכשרות, שיווק, יחסי ציבור, שירותי משרד, ניהול מלאים, אשראי, סליקה, תקשורת, ניהול עובדים ועוד ועוד. אחת המטרות היא להוזיל עלויות, הייעוד שלהם: "להעצים יזמים ובעלי עסקים על ידי אספקת משאבים וחדשנות בכדי לקדם קיימות, צמיחה ותחרות אפקטיבית בשוק המתחרה".
מהו קואופרטיב?
ההגדרה הרשמית של ברית הקואופרטיבית הבינלאומית: הקואופרטיב הוא התאגדות עצמאית של בני אדם, המתאחדים מרצונם החופשי על מנת לספק את צרכיהם הכלכליים, החברתיים והתרבותיים באמצעות מיזם עסקי שהוא בבעלותם המשותפת ובשליטתם הדמוקרטית". מהי אגודת רכש? קואופרטיב של פרטים או בעלי עסקים המסייע לחבריו להוזיל עלויות ולהשיג תשומות ושירותים סדירים ואיכותיים יותר, באמצעות ריכוז הרכש במסגרת הקואופרטיב. יתרונות ואתגרים באגודת רכש:
- יצירת יתרון לגודל: קונים יותר כאגודת רכש-מקבלים תנאי אשראי טובים יותר.
- חסכון במשאבים ועלויות תפעול נמוכות
- שיפור איכות הרכש, אמינותו וסדירותו: חברי הקואופרטיב מחפשים את המוצר הטוב ביותר, לפי המומחיות שלהם.
- בנייה תהליכית של שותפות עם אפשרות הרחבה: מתחיל ממוצר אחד ואפשר להתרחב בעתיד.
- שיווק – הצגת היתרון לספקים: בבת אחת הספק מקבל את היתרון של רוכשים רבים ביחד.
- מחויבות: אמון
דוגמאות
IFFCO – קואופרטיב חקלאים הודי לדשנים בע"מ- ייצור והפצה של דשנים (1967).
- הייעוד: לאפשר לחקלאים הודיים לשגשג באמצעות אספקה במועד של תשומות אמינות, באיכות גבוהה ושירותים חקלאיים ברי-קיימא, ולפעול להוזלת עלויות.
- קואופרטיב ייעוץ CDS- משרד ייעוץ עסקי, נוסד בשנת 2008, מספק ייעוץ.
בישראל
ביטוח חקלאי – אגודה שיתופית מרכזית בע"מ- בבעלות 279 אגודות שיתופיות- קיבוצים, מושבים ואגודות ממגזר התיישבותי. הוקם בשל חוסר מוכנות של חברות ביטוח לבטח נזקי חקלאות. מעניק שירותים פיננסיים, הנהלת חשבונות ועוד.
מפעלי חבל מעון – יישובי, קיבוצי הנגב המערבי- משותפת ל10 קיבוצים שהתחילו כבתי אריזה וקירור והיום יצואני הירקות והתפו"א הגדולים בארץ. היתרונות לגודל בתשתיות משותפות מגדילה את הצלחה בשיווק התוצרת מהיצרן לצרכן. יישובי חבל מעון השתמשו בהתאגדות שלהם שהתפתחה ליותר ויותר חלקים משרשרת הערך. היצוא אמור להעניק תשואה יותר גדולה ממה שהשקענו. אתגר: ההתאגדות הצריכה הסכמת כל חבריה לעיקרון היסודי של נאמנות מוחלטת – חובת העברת כל התוצרת במתקני האגודה ובמערכת השיווק והמכירות שלה.
ערן מציג שאלה: מה קורה אם מוכר הציוד החקלאי לא יכול לתת לנו את המחירים שאנחנו יכולים לקבל במקום אחר?
בדיוק מה שקרה בעיירות הפיתוח. דוגמאות נוספות מחו"ל: קואופרטיב בעלי עסקי בתחום הקמעונאות (מכולת) באיטליה- CONAD – לידם התחילו לקום סופרים גדולים, רשתות גדולות. בעלי מכולות הקימו מאז שנות ה-50 קואופרטיבים לרכישה משותפת. ב1963 הוקם קונאד כקואופרטיב 'קואופ' קטנים לשם ניצול יתרון הגודל. קונאד יצר מיתוג, המספק כיום גם מוצרים משלימים (דלק, אופטיקה ועוד). תעסוקה הוגנת לעובדים שלהם, קניה מספקים ויצרנים קטנים ומעורבות בקהילה: יצירת מסגרות קהילתיות הקשורות בקואופרטיב. שלבי התארגנות בסיסיים של אגודת רכש:
- הקמת ועדה מארגנת, מעין ועד מנהל של שותפים פוטנציאלים.
- סקירת התשומות הנרכשות על ידי השותפים: מותגים, איכויות, כמויות, בידי גורם שלישי.
- הכרעה של חברי האגודה על מוצרים ראשונים וספקים מועדפים לקראת פתיחת מו"מ על רכש מרוכז.
- פיתוח תכנית עסקית.
- רישום.
התארגנות משפטית
לא חייבים להירשם כאגודה שיתופית, אפשר גם דרך התארגנות משותפת- שותפות או אפילו דרך חברה בע"מ. להתייעץ עם יועץ משפטי.
שאלות, דיון:
איך מונעים מקואופרטיב להפוך למונופול?
נקודה מעניינת: בחוקה האיטלקית אסור לקואופרטיב לחלק את הרווחים בין החברים, אלא רק כתשואה כפי שהיה משקיע חבר לו היה משקיע באגרות חוב. קואופרטיב מטרתו לספק את צרכי החברים ולא להשיא רווחים. הרווחים של הקואופרטיב נועדו לפתח את העסק החברתי, לחבר את הקהילה ועוד. עד כה לא היו קואופרטיבים ישראל שצמחו למטה למעלה, רק בזמן האחרון אנחנו רואים. הרי בעבר ההסתדרות פיתחה את הקואופרטיבים, הם צמחו מלמעלה למטה. היום הקואופרטיבים צומחים מלמטה למעלה, זו בשורה חדשה, החל מ-2011, בשונה מספרד, איטליה, הולנד שישנה תרבות קואופרטיבית מושרשת. באירופה קואופרטיבים הם עמוד השדרה של הכלכלה החברתית, כזו שתחתור לעבודה בתעסוקה מלאה. המושב התקיים במסגרת הכנס המרכזי, כחלק מאירועי קונגרס הנגב לכלכלה מקומית
