במושב התארחו:
- Antonella Gaeta – President of the Apulia Film Commission Foundation
- Raffaella Delvecchio – International movie/tv projects Apulia Film Commission Foundation
- Francesco Palumbo – Director of the Area Policies for the promotion of the Territory, of Knowledge and Talents
- Antonio Agrosi – Project Wealth coordinator, Puglia region
תעשייה יצירתית היא כלל הפעילות הכלכלית המתרחשת סביב תחומי האומנות: מחול, קולנוע, מוסיקה, תיאטרון, פיסול וכדומה. פעילות זו יכולה להוות מנוע משמעותי לחיזוק הכלכלה באזור. באיחוד האירופי ובמדינות רבות בעולם הבינו את הפוטנציאל הגלום בתעשייה יצירתית ותחום זה זוכה לתשומת לב הולכת וגדלה.
גם בנגב הוקם לאחרונה פורום תעשייה יצירתית בהובלת הרשות לפיתוח הנגב. בפורום יושבים יחד מנהלים של מוסדות תרבות ונציגים מתחום התעסוקה והכלכלה במטרה לגבש מודל ייחודי לנגב לקידום היצירה והכלכלה האזורית.
המושב עסק בלמידה מעמיקה על המודל של נציבות הקולנוע בפוליה (חבל ארץ הממוקם ב"עקב" האיטלקי). נציבות הקולנוע, היא ארגון גג השייך לרשות לפיתוח פוליה, מטרת הנציבות היא לקדם את תעשיית הקולנוע באזור ולמנף את הכלכלה המקומית. במושב הוצג תהליך ההקמה של הנציבות, דרכי העבודה, האתגרים וכן התמורות הכלכליות שחלו באזור.
בהמשך הוצגה הפעילות של פורום תעשייה יצירתית הפועל בנגב לקידום מודלים של תעשייה יצירתית. תעשייה יצירתית: כל הפעילות הכלכלית שמתרחשת סביב יצירת אומנות – למשל בניית תפאורה, הסעדה, טכנאי קול, מכבסה. מייצר פעילות עסקית בעלת פוטנציאל פיתוח של הסביבה המקומית. בנגב מעוניינים לאמץ את הרעיון, וללמוד מהמתרחש בפוליה.
אדוה אשל רבינוביץ', הרשות לפיתוח הנגב קידום הרעיון של הנגב כמקום יצירתי
הנגב מכיל איים של עשייה ומרחב יצירתיים, ומתקדם לקראת קליטה מאסיבית של צעירים, כתוצאה למשל ממעבר הבסיסים לנגב, שהם שכבה שצורכת הרבה תרבות. מעוניינים ללמוד מפוליה ולמנף.
שירלי קרוואני, התוכנית לכלכלה מקומית, שתיל
תכנית כלכלה מקומית מקיימת פועלת במשך שנה וחצי במימון האיחוד האירופי. במקור לא תכננו לעסוק בתעשייה יצירתית, אבל לאחר שנחשפו למודל המרשים של נציבות הקולנוע של פוליה, הוחלט לחבור לרשות לפיתוח הנגב כדי לנסות ולפתח מתווה מקומי. הייחוד במודל הוא בראייה ההוליסטית שלו והחיבור בין עסקים שאינם מובנים מאליהם ביחס לתעשייה יצירתית, וכן במעורבות המדינתית במיזם ובמימונו.
יפעת ניימן, מלווה עסקית לפורום תעשייה יצירתית
הפורום מחבר 20 מנהיגים תרבותיים מאמנויות שונות (מוסיקה, תאטרון, קולנוע, מחול) שמבקש (א) לחבר בין תחומי היצירה שונים לאנשי הנגב, (ב) לפתח מודל נגבי מקורי לתעשיה יצירתית מקיימת מתוך התפיסה שלנגב ייחודיות משלו.
אנטנלה גאטה מנהלת נציבות הקולנוע של פוליה (AFS)
נציבות הקולנוע נוצרה כדי לשלב את התרבות כמקפצה לפיתוח כלכלי, ולתת נגישות קלה לאנשי מקצוע מאזור פוליה ומחוצה לו. הנציבות היא עמותה במימון ציבורי: 80% מהתקציב מגיע מהממשל האזורי של פוליה, ו-20% מחברי העמותה, שהם בעיקר עיריות ומועצות אזוריות.
הנציבות נוסדה ב-2007 במענק של 500 אלף יורו, ואילו ב-2013 סך כל המימון היה מעל 3 מיליון יורו. סה"כ הופקו בפוליה בשנת 2013 מספר שיא של 50 הפקות קולנוע וטלוויזיה. הרציונל העיקרי לפעילות הנציבות הוא שקולנוע מעצים את הדימוי של האזור.
לאזור גיאומורפולוגיה מורכבת שמייצגת את "דרום אירופה" הגנרית ומכילה נופים מגוונים – מחופי ים, דרך עיירות, כנסיות, נופים חקלאיים, תעשייתים ועוד. דוגמא טובה לרציונל של נציבות הקולנוע הוא למשלhouse full סרט הודי שצפו בו 4 מיליון צופים, ושלהשקתו בהודו צורף קמפיין תיירותי בשם "פוליה היפה".
יחד הביאו לעלייה משמעותית ובולטת בתיירות הנכנסת מהודו. לאחרונה נבחרה פוליה כלוקיישן לסדרה "היפים והאמיצים" שחיפשו את נופי הדרום האקזוטיים. גם פול האגיס, במאי הסרט קראש, בחר בפוליה לסרטו החדש, וכן מחזמר בריטי וסרט אימה אמריקאי שמתוכננים לאביב הקרוב.
כחלק מהמיזמים הנלווים להפקות הקולנוע יש גם ספר ההדרכה לתיירי קולנוע, עם גרסה באייפד, שמציע מסלולי טיול בעקבות הסרטים שצולמו באיזור. מיזמים נלווים נוספים הם:
- הצ'ינפורטס (cineports) – משרדים עבור חברות הקולנוע הזרות, מכילים חדרי הקרנה לבמאים המצלמים, משמשים בזמן רגיל גם כמרכזי תרבות שמארחים אנשי קולנוע איטלקיים המבקרים באזור ומרצים לתושבים.
- רשת בתי קולנוע איכותי שמציגה 51% סרטים איטלקיים ואירופיים שמארחת 300,000 צופים ומקדמת תרבות של סרטים מקומיים.
- פסטיבלי קולנוע – בבארי, דוקמונטרי בספציה, בלאציה.
- פוליה פילם האוס – מוזיאון לתרבות קולנועית שמיועד לדור הדיגיטלי ומאפשר להם לגלות את תרבות הקולנוע וההיסטוריה שלה.
רפאלה דלווקיו מנהלת תחום הפקות בינ"ל פוליה
בארי היא עיר הבירה, לצ'ה היא המקום היפה ביותר, ויש עוד כמה פרובינציות. בפוליה 4 מיליון אנשים. מרבית העסקים הגדולים קיימים בבארי ובלצ'ה.
הנציבות נוצרה בחוק מקומי משנת 2004 שביקש לקדם פעילויות תרבותיות – לא רק בתחום הקולנוע, אבל החלה את פעילותה רק ב-2007 כיוון שלא היו אנשי קולנוע באזור.
בנוסף יש השקעה בפעילויות תרבותיות נוספות – תיאטרון, מחול, מוסיקה, מקומיים – עם קשרים בינ"ל. המטרה של הנציבות היא לקדם את כל המדיה הויזואלית (קולנוע, טלוויזיה, ניו מדיה) וכו' – לקדם תרבות ופעילות מקומית אבל גם למשוך תעשייה חיצונית לפעול באזור.
רעיון נוסף שהנציבות תהיה הגוף המחבר בין מפיקים הבאים מבחוץ לבין העסקים המקומיים, כדי לוודא שהתעסוקה בתחום הקולנוע מנותבת לצעירי האזור. הנציבות שמה דגש על פיתוח יוזמות תרבויותיות מקומיות: למשל פסטיבלים, חידוש מרכז מקומי לקולנוע (Abc) הדומה לסינמטק, ספרייה קולנועית, ומרכזים מקומיים לתרבות הקולנוע. הנציבות היא רשות ציבורית.
80% מתקציבה מגיע מהממשל האזורי. בשנה הראשונה נתנו 500,000 אלף יורו להתנעה. הם מקבלים את הכסף, 73% מה-ERDF (European Regional Development Fund). 20% מגיע מחברים ממנים – עיריות, מועצות מקומיות של עיירות, שמשלמות סכום שנתי שנקבע לפי מס' התושבים. מכניסים כ- 1 מיליון יורו. 32% מהתקציב הולך לאדמינסטרציה. 35% לקרנות אודיווזיואליות (מענקים). 14% לעלויות כ"א. 11% פרסום / יחסי ציבור – יש חוזה עם חברות ההפקה שמחויבות ליידע שהסרט נעשה בפוליה. 8% אחר.
הנציבות תומכת גם בישובים שלא חברים בנציבות. מי משלם סכום שנתי, יושב בוועד המנהל. יכול להשפיע על תכנון הפעילויות, ועל הסרטים שמקבלים מימון. ההצטרפות לנציבות תלויה בעצם בראש העיר ועד כמה שותף לחזון של הנציבות. לנציבות יש בורד שמורכב מהחברים, נשיאה וסגן נשיא שמגיע מהעיר השנייה בגודלה, יש מנכ"ל ושני משרדים. משרד אדמינסטרטיבי שאחראי על קבלת הכספים, הגשת בקשות למימון. משרד נוסף שפתוח 24 שעות כדי לתת מענה לצוותי הקולנוע, ומשרד יחסי ציבור.
מה עושים? שירותים בחינם
- מציעים מלגות דרך 4 קרנות קולנוע
- חברות לאיתור לוקשיינים
- מרכז מידע / רשת חברתית אונליין שמחברת את כל השחקנים הרלבנטיים באזור (חברות הפקה, אנשי מקצוע) – 700 אנשי מקצוע ו-100 חברות מקומיות
- מטפלים בבירוקרטיה מול רשויות מקומיות
- Cineports – מרכזי התרבות המשלבים משרדים. אולמות קולנוע, משרדי הפקה, משמשים לאירועים חברתיים
- שירותים אונליין: רשתות חברתיות, אתר ומדריך הפקה
- משרדי ההפקה הזמינים 24 שעות למפיקים.
- ערכים מרכזיים: יעילות, hospitality, נגישות אזורית, reliability.
כלכלה מקומית
תמיד צילמו סרטים בפוליה. פעם היו מגיעים כאסטרונאוטים – מגיעים מבחוץ, מצלמים ועוזבים, בד"רכ תוך השארת חובות למקומיים. כיום הנציבות מוודאת שיש תקציב ושמשלמים. יש רמות שונות של הסתייעות במקומיים. בהפקות זולות יש צורך באנשי מקצוע – תאורנים, צלמים, אנשי סאונד וכו'. בתחום הזה רואים פריחה משמעותית. ככל שיש יותר הפקות באזור מסוים, יש שם יותר אנשי מקצוע מקומיים. חלקם למדו בבי"ס בחו"ל וחזרו, וחלקם למדו כמתמחים בסרטים במקום.
ככל שלהפקה יש יותר משאבים הם מתבססים פחות על אנשי הפקה מקומיים, אך עם זאת יש להם צורך גדול יותר לשימוש בתעשיות "נלווית" כמו: מלונות, ספרים, קוסטמטיקאיות, חייטים וכו'. כאשר הם נשארים לזמן ארוך הם גם מביאים משפחות, ואף חוזרים לבקר. רואים עלייה משמעותית בעסקים הזמינים לקולנוע דרך מדריך ההפקה – חברות הסעדה רק של אוכל אורגני, סוכנות למכוניות וינטאג', סוכנות לציוד הפקה. בנוסף, יש עלייה גם בעסקים המציעים שירותים לצעירים – חיתולים מתכלים וכו', מה שמראה עלייה של צעירים הנשארים במקום.
לא ניתנו קורסים או הכשרות לעסקים המקומיים, מתוך תפיסה של שוק חופשי. קשה להעריך את ההשפעה הישירה של הפעילות הזו על הצמחת העסקים קטנים, אבל כן צמח סקטור פעילותי חדש, הסקטור היצירתי כתוצאה מהפעילות. אחוז התקציב שמושקע בפוליה ביחס להוצאות ההפקה: עלה מ-9% ב-2011 ל-25% ב-2013. בודקים לפי הקבלות האם ההפקות עמדו בהתחייבויות המקוריות שלהם ולאן הכסף זורם. כיון שהכסף הוא ציבורי. אם לא השקיעו את הכסף שהתחייבו הם מורידים מהמלגות שמעניקים.
אפקט הכפלה – לכל יורו שהנציבות מעניקה לחברות הפקה, האזור מקבל חזרה 6 יורו. רובו בקבלת שירותים – אירוח, טיפוח, הנאה, הסעה, כביסה וכו'. מסייע לפיתוח בר קיימא – הפחתת עלווית הסעה.
4 קרנות מופעלות על ידי הנציבות
- קרן פיתוח: למקומיים או בינ"ל. לפיתוח סיפורים שמובססים באזור. 15,000 יורו לבוא, להתרשם, לקבל השראה, צריכים לקבל סיפור.
- קרן מקומית: מוקדשת לחברות איטלקיות. 300,000 יורו
- קרן בינלאומית: מיועדת לחברות הפקה זרות, או לחברות איטלקיות שעושות ליין אפ. החברות הזרות חייבות להציג את ליין ההפצה של הסרטים בארצות שלהם, מתוך הרציונל שהקולנוע הוא מנוף לתעשיית התיירות האזורית. 200,000 יורו.
- קרן האירוח: מכסה עלויות אירוח, מחיה ותחבורה באזור. הכל מגיע מחברות מקומיות. זו הדרך לוודא שהכסף נשאר באזור. הכסף משולם כהחזר הוצאות על כסף שיצא באזור. 150,000 יורו.
סך הכסף שניתן לקבל נע בין 375 אלף ל-475 אלף יורו. זה לא הרבה, אבל יש להוסיף לכך את שירותי החינם שמציעים + הנחות לאנשי הקולנוע בעסקים מקומיים בנוסף מציעים גם פרויקטים:
- סדנה לתסריטאים בקיץ (פוליה אקפיריינס), closing the gap.
- באביב הכשרה על סגירת עסקאות למפיקים ERDF נותנים 73% מהמימון.
זהו כסף שניתן לפיתוח אזורי כיוון שמצויים באזור שהוא בתת פיתוח, מקבלים מענקים מתחדשים לשבע שנים. מגיע לכל האזור פוליה ולא רק לנציבות. חלק מגיע לנציבות הקולנוע.
האם תמיד יזדקקו לכסף מהאיחוד האירופי או שהפרויקט יוכל להישען על כסף מקומי?
גם אם יעברו לרמה גבוהה יותר של פיתוח, עדיין ישענו על קרנות אירופאיות. כאן מדובר במקרה ספציפי שבו האיחוד האירופי מחליף את הממשלה האיטלקית בשל הבעיות שלה.
מי מחליט כמה כסף מקבלת חברה הפקה?
יש ועדה פנימית בתוך הנציבות, בתוך הבורד.
יש מהלך של שלושה שלבים לבחינת הסרטים המוצעים – אדמינסטרטיבי שבודק הגשה נאותה של המסמכים; במאי קולנוע שבוחנים את התסריט – לא מקבלים פורנו או סרטים גזעניים, מקבלים גם סרטים ביקורתיים על פוליה ומעניקים להם את כל השירותים הנדרשים; בחינה כלכלית שלפחות 60% התקציב של ההפקה מובטח, כדי לוודא שהסרט אכן יצא לאור. מתרחש כל חודש. בסיס של מי שמגיע ראשון.
סוכנות "קידום פוליה" מקדמת פעילות תיירותית המקושרת גם לפעילות היצירתית באמצעות קמפיינים.
*חברי/ות פורום תעשייה יצירתית: ד"ר אורי סטריזובר, יועץ לפיתוח תוכניות בתחומי התרבות והחינוך; יפעת ניימן, ייעוץ, ליווי והתפתחות לאנשים, ארגונים וקהילות; ורד גושן, מנהלת תחום פיתוח כלכלי, הרשות לפיתוח הנגב; שירן עדי, מנהלת תחום תיירות ותרבות, הרשות לפיתוח הנגב; שירלי קרוואני, התוכנית לכלכלה מקומית מקיימת, שתיל; דקלה קצוני, מנכל"ית תיאטרון דימונה; אשחר רינות, מנהל קרן נס הסוכנות היהודית; עידן אבישר מנכ"ל תיאטרון הפרינג'; מחמוד אלעמור, מנהל מרכז תעסוקה ריאן, תיאטרון אלמהבאש; סהל אלדבסאן, תיאטרון אלמהבאש; נוריאל שבת, מנהל מרכז הצעירים ב"ש; דניאל שפירא, מנכ"לית בת דור באר שבע וקמע-להקת מחול; יפעת בן שושן, Doc for u – מיזם עצמאי למפגשי קולנוע; יפעת הלל, מנהלת אזור דרום ג'וינט מרכזי צעירים; ינון אהרוני, מנכ"ל אשכול נגב מערבי; זיוה ילין, אוצרת אומנות בתעשייה גלריה בארי; איתן פאר, שדה בוקר, מפיק צלילים במדבר; אבישג רגר, בוטיק מחקר בנגב. המושב התקיים במסגרת הכנס המרכזי כחלק מאירועי קונגרס הנגב לכלכלה מקומית – דצמבר 2013
