אודות האזור
הנגב הצפון-מערבי מצוי בקו פרשת המים שבין האזור הגשום ליבש, ומאופיין באקלים לח וממוזג. אזור זה כולל מספר יישובים עירוניים, אך ברובו מתאפיין בהתיישבות כפרית שסביבה שטחים חקלאיים ומישורים רחבי ידיים. האזור גובל ברצועת עזה ומהווה, בשנים האחרונות, מוקד לעימות צבאי אלים. אירועים חוזרים ונשנים מקשים על התושבים בשני צדי הגבול לקיים שגרת חיים נורמאלית.
אזור הנגב הצפוני-מערבי מהווה מרחב של חקלאות ענפה ומגוונת – מחקלאות רחבת ממדים ומתועשת דרך חקלאות בקנה מידה קטן יותר ועד חקלאות אורגנית. מגמות כלל עולמיות הביאו, בשנים האחרונות, לירידה במספר האנשים באזור העוסקים בחקלאות והמתפרנסים ממנה. רקע בשנים האחרונות מתפתחת בנגב הצפוני-מערבי תיירות פנים ענפה המבוססת בעיקר על תיירות כפרית.
בחודשי החורף והאביב הופך האזור גורם משיכה למטיילים רבים מכל רחבי הארץ, סביב תופעת טבע ייחודית במינה, פריחת הכלניות האדומות המכסות שטחים נרחבים במרבדים אדומים מרהיבים ביופיים. מבחינת ערכי טבע ונוף מתאפיין חבל ארץ זה ביערות נטועים, בשטחים מישוריים, בוואדיות ובבתרונות. נמצאים בו גם אתרים היסטוריים, דרכים עתיקות, ושרידי התיישבות מתקופות שונות. מיקומו של האזור במרחק קצר יחסית מאזור גוש דן, הופך את האזור לזמין ולנגיש לאלו המחפשים לצאת לטבע בלי לגמוע מרחקים.
תיירנים מקומיים שחיפשו דרך לפתח את פעילותם הכלכלית, בהתבסס על מאפייניו הייחודיים של האזור, זיהו את פריחת הכלניות כמוקד משיכה, היכול להוות מנוף כלכלי לתיירות המתפתחת באזור.
דרכי פעולה
מחקרים מצביעים על כך שפסטיבלים יכולים להוות מקור למשיכת תיירים, למשיכת השקעות וליצירת תדמית חיובית לאזור. בערים ובאזורים שונים בישראל ובעולם צומחות יזמויות לקיום אירועי ספורט ופסטיבלים מקומיים שהפכו לשם דבר ולמקור משיכה לתיירות פנים וחוץ.
עמותת התיירות 'שדות שיקמה בשור', אשר הוקמה ביוזמה משותפת של תיירנים מקומיים ומספר מועצות אזוריות (והמועצות האזוריות אשכול, שער הנגב, מרחבים, שדות נגב ובני שמעון) ופועלת לקידום, לפיתוח ולטיפוח התיירות באזור, אימצה גישה זו.
בשנים האחרונות העמותה יוזמת ומפיקה מספר פסטיבלים לאורך השנה, כאשר פסטיבל דרום אדום המתקיים במהלך חודש פברואר, בזמן פריחת הכלניות, מהווה את גולת הכותרת. שוק איכרים, פסטיבל דרום אדום. מתוך אתר לה-מדווש הפסטיבל מציע שלל פעילויות המבוססות על יזמים מקומיים במגזר הכפרי: סיורי פריחות, סיורים חקלאיים, סיורים בניחוח היסטורי, שווקי איכרים ובהם תוצרת חקלאית מקומית, שווקי אמנויות של אמנים ויוצרים מקומיים, גלריות הפתוחות לקהל הרחב, פעילויות ספורט עממיות, דוכני אוכל למיניהם, ומגוון רחב של אטרקציות לכל המשפחה.
מינוף הנכסים המקומיים בהפקת הפסטיבל נעשה במספר דרכים:
פלטפורמה לחשיפה – העמותה מאגדת ומארגנת את פעילות השיווק של כמאה תיירנים באזור, בעלי צימרים ואורחנים, מסעדנים, מפעילי אטרקציות, אמנים ואומנים מקומיים.
- עמותה מפרסמת קול קורא המזמין את התיירנים להציע פעילויות למהלך ימי הפסטיבל.
- העמותה מגבשת תכנית משותפת, כל שבוע סביב רעיון מארגן שונה: שבוע ספורט, שבוע אוכל ושבוע תחפושות, כאשר התכנית כולה מתבססת על כוחות מקומיים. העמותה אחראית למיתוג ולפרסום הפסטיבל.
- העמותה מקיימת הכשרות ויוצרת סטנדרטים של שירות.
רישות בין עסקים – העמותה מרכזת מאגר עסקים מקומיים המציעים שירותים תומכים לפעילויות הפסטיבל, כמו שירותי הגברה, תאורה, לוגיסטיקה ועוד. העמותה מקשרת בין בעלי המקצוע לתיירנים המקומיים ומסבסדת חלק מעלויות הפקת האירועים במהלך ימי הפסטיבל.
מיתוג אזורי – העמותה פועלת למיתוג האזור כחבל ארץ בעל ייחודיות משלו הנובעת מחוזקותיו הטבעיות.
תוצאות
הפעילות במהלך ימי הפסטיבל מתבססת רובה ככולה על כוחות מקומיים: גרפיקאים, אמנים, שחקנים מקומיים וכל מה שדרוש למהלך ימי הפסטיבל, תוך הקפדה על סטנדרט גבוה.
בזכות החשיפה והפרסום שמקבלים העסקים במהלך ימי הפסטיבל, הם ממשיכים להוות מוקד תיירותי גם בשאר חודשי השנה. חלק מהיוזמות התיירותיות החלו במהלך ימי הפסטיבל, ולאחר מכן התמסדו והמשיכו לפעול לאורך השנה. דוגמה לכך היא משק חקלאי לגידול צאן, אשר פתח, במהלך ימי הפסטיבל, את שעריו למבקרים, וכיום מקיים, לצד הפעילות החקלאית, גם פעילות תיירותית-חווייתית למבקרים.
הפסטיבל מהווה קטליזטור לשותפויות אסטרטגיות בין עסקים משלימים. כך,למשל, מפעילי אורחנים ומפעילי אטרקציות יצרו חבילות שיווק ייעודיות לימי הפסטיבל המוצעות, כעת לתיירים במהלך כל השנה.
פסטיבל דרום אדום הפך לאירוע מוכר ובעל היקפים גדולים אפילו בקנה מידה ארצי. מבחינת פריסה גיאוגרפית – הוא נחשב לגדול ביותר במרחב הכפרי. מבחינת משך הפעילות – הפסטיבל אורך חודש שלם, ומבקרים בו 300,000 איש מידי שנה.
תובנות עיקריות
לגוף ממוסד השואב לגיטימציה מהעסקים ומגופים שלטוניים יש תפקיד מרכזי בהנעת תהליכי פיתוח כלכלי רחב ואזורי. זאת ועוד. גורם כזה, שקם ביזמה מקומית מחויב לפעול לטובת היזמים ולתת להם העדפה על פני התקשרות עם ספקים שאינם מהאזור.
על מינוף נכסים מקומיים להתבצע מתוך הסתכלות ארוכת טווח. המקרה הנוכחי מראה כיצד גורם בתחום התיירות, המאגד בתוכו גופים ויזמים נוספים, יוצר מינון בהיקף המבקרים בזמן ובמרחב, באופן התורם לשמירתם של הנכסים המקומיים (הכלניות) ומרחיב את מעגל הנהנים מזרימת משאבים לאזור.
