אודות האזור
הנגב מהווה שני שלישים משטחה של ישראל. מספר תושביו קרוב ל-700,000 איש המהווים כעשירית מכלל האוכלוסייה בישראל. בנגב עשרים ושש רשויות מוניציפאליות שבהן מועצות אזוריות, ערים קטנות שאוכלוסייתן מונה עד 50,000 איש ועיר אחת גדולה, באר שבע, המונה מעל 200,000 איש.
חמישה עד עשרה אחוזים מתושבי הנגב, מקרב החברה הבדואית, מתגוררים ביישובים לא מוכרים, ללא מערכת שלטונית מוסדרת וללא תשתיות.
באזור פועלים מספר מוסדות ציבור גדולים ומרכזיים כמו אוניברסיטת בן גוריון בנגב, המרכז הרפואי סורוקה, מוסדות תרבות וגופי ממשל.
אזור הנגב עשיר במשאבי טבע ייחודיים, מינרלים ופוספטים. מאז שנות החמישים הוקמו באזור, בעידוד הממשלה, מפעלי תעשייה גדולים, המפיקים חומרי גלם מהמשאבים הטבעיים באזור. כיום, הם בבעלות פרטית של תאגידים רב לאומיים.
רקע
מדינות ורשויות מוניציפליות רבות באירופה זיהו את הפוטנציאל הגלום ברכש מקומי כאסטרטגיה לקידום יעדים חברתיים, סביבתיים וכלכליים. כמוהם, גם המפעלים הגדולים, הנמצאים בידיים פרטיות מבינים את היתרונות ואת הערך המוסף, היכולים לצמוח בעבודה עם ספקים מקומיים.
אחד המודלים המעניינים, המתבסס על פוטנציאל הרכש המקומי כמנוף לפיתוח חברתי-כלכלי הוא מודל מוסדות העוגן בקליוולנד. מוסדות עוגן הם מוסדות גדולים, המעוגנים במקום שבו הם פעילים, מעסיקים מספר רב של עובדים, צורכים מגוון רחב של שירותים בהיקפים משמעותיים, ויכולים להוות נתח משמעותי מהפעילות הכלכלית באזור.
דוגמאות בולטות של מוסדות עוגן הם בתי חולים, אוניברסיטאות, מוסדות תרבות וכן מוסדות שלטוניים וחברות עסקיות.
מודל מוסדות העוגן בקליוולנד, המופעל באמצעות ארגון evergreen מעודד הקמת קואופרטיבים והתארגנות של עסקים קטנים לעבודה משותפת, לשם אספקת צורכי הרכש והשירותים של מוסדות העוגן.
בנגב פועלים מספר מוסדות עוגן גדולים פרטיים וציבוריים שתקציב הרכש שלהם מוערך בכעשרה מיליארד ש"ח בשנה. במקרים רבים, ספקי השירותים והמוצרים של מוסדות אלה אינם תושבי הנגב. חוסר נגישות למידע הן אצל הספקים, הן אצל מנהלי הרכש במוסדות העוגן, דרישות סף שאינן מותאמות לעסקים קטנים, חוסר ניסיון וסיבות נוספות מהווים חסמים להשתתפותם של עסקים מקומיים, קטנים ובינוניים בתהליכי הרכש של מוסדות העוגן.
דרכי פעולה
מיזם יה"ב – מוסדות העוגן הוא מיזם משותף לרשות לפיתוח הנגב ולאג'יק מכון הנגב (ע"ר), שנועד למקסם את השימוש במשאבים הקיימים באזור ואלו המוזרמים אליו, באמצעות קידום רכש מקומי של מוסדות עוגן, והשארת הכסף לטובת פעילות כלכלית בנגב.
אסטרטגיות הפעולה של המיזם כוללות עבודה במקביל עם מוסדות העוגן, ועם העסקים הקטנים והמקומיים וכן יצירת חיבור מובנה ביניהם:
פורטל Bizbanegev – המיזם מפעיל פורטל אינטרנט המיועד הן לספקים מקומיים והן למוסדות העוגן ובו אינדקס של העסקים והשירותים בנגב, פרסום הזדמנויות עסקיות של מוסדות עוגן ומכרזים ממשלתיים, מידע כללי על פרויקטים עתידיים וכן מידע על נדל"ן מסחרי באזור הדרום. לצורך איסוף המידע ובניית אינדקס העסקים קיים המיזם מפקד עסקים שבמהלכו הגיעו פוקדים מטעמו למרכזים העסקיים ברחבי הנגב, וצירפו עסקים לאינדקס.
כעת עובד צוות המיזם על בניית פלטפורמה ייחודית שבה יוכלו מוסדות העוגן לפרסם את צורכי הרכש שלהם, והספקים יוכלו להגיש הצעות מחיר באמצעות האתר.
פעילות להנגשת מוסדות העוגן והזדמנויות עסקיות לעסקים מקומיים, המיזם מקיים מפגשים של עסקים מקומיים עם אנשי רכש במוסדות, וירידי עסקים. בנוסף, עורך המיזם יריד רכש מוסדי, שבו מציגים יצרנים, ספקים ונותני שירותים מהנגב את מוצריהם בפני מקבלי החלטות במוסדות ובארגונים.
ייעוץ ליווי והדרכה – המיזם מקיים הכשרות לעסקים קטנים ובינוניים כדי לסייע להם לעמוד בדרישות האיכות והאיתנות של מוסדות העוגן. בנוסף עוסקות ההכשרות עוסקות גם בשיפור יכולות ההתנהלות הדיגיטאלית של העסק ובעיקר בשיפור יכולתו לזכות במכרזים.
הקמת מאגדים – המיזם פועל להקמת פורומים כמו פורום בתי התכנה בנגב – Negev Tech, שתפקידם רישות בין העסקים הקטנים והבינוניים, ובין מוסדות העוגן, ליצירת אקוסיסטם (שווה להסביר מה זה אקוסיסטם לדעת) ולקידום שיתופי פעולה מקומיים.
זירות מפגש מקצועיות בין מקבלי החלטות – המיזם הקים פורום מנהלי רכש של חברות וארגונים מובילים בנגב, מנהלי משאבי אנוש וראשי ועדים.
פיתוח רכזי יזמות ועסקים ברשויות – המיזם מפעיל תכנית לרכזי יזמות ועסקים ברשויות המקומיות בנגב, הכוללת למידת עמיתים, הרצאות מקצועיות ולמידה של מודלים שונים לפיתוח עסקים ברשויות.
תוצרים
מאז הקמת המיזם באמצע שנת 2013, שזכה לחשיפה תקשורתית, הצטרפו כשותפים למיזם כאחד עשר מוסדות עוגן. העבודה מתבצעת ברמות שונות, מרמת ההנהלה ועד אנשי הרכש.
בשנה הראשונה להקמתו נספרו 30,000 כניסות ייחודיות והוא כולל כיום כ-1,600 עסקים בנגב.
עשרות ספקים מקומיים נוספו למאגר העסקים המאושר של מוסדות העוגן ומספר עסקים מקומיים זכו בהסכמי מסגרת בתחום המחשוב עם אחד ממוסדות העוגן.
קבוצה של רכזי יזמות ועסקים ברשויות קיימה סדרת פגישות עם נציגי שלטון מקומי וממשל ארצי כדי להבין את הצרכים של בעל עסק מקומי וכדי לפתח את הדרך שבה על הרשות ליצור מענים בעבורו.
הוכן מדריך ספקים ושירותים אזוריים לשימושם של קבלני הקמה בפרויקטים בנגב המערבי.
המיזם הפך למודל השראה בעבור גופים שונים העוסקים בפיתוח כלכלי מקומי. גופים שונים מישראל מגיעים כדי להיחשף ולהכיר מקרוב את פעילות המיזם.
תובנות
תהליכי הרכש של גופים ציבוריים, כמוסדות העוגן, מהווים מרכיב משמעותי בפעילות הכלכלית האזורית. הדוגמה הנוכחית מדגימה כיצד פעילות יזומה ומתכללת של "סתימת דליפות" יכולה להוות מנוף לפיתוח כלכלי מקומי. פעילות כזו תוך פיתוח יכולות, רישות וחיבור בין ספקים שונים לבין עצמם, ובין ספקים לצרכנים יכולה להתקיים ביתר הצלחה כאשר היא מבוצעת על ידי מוסדות מקומיים ואזוריים בעלי הכרות ועשייה מגוונת באזור. זאת ועוד, הדוגמה הנוכחית מראה כיצד שותפות בין ארגון חברה אזרחית לארגון ציבורי-ממשלתי הוא משמעותי בתהליכי פיתוח כלכלי.
התגייסות של מוסדות עוגן למהלך של "סתימת דליפות" והרחבת מעגל הנהנים בקהילה המקומית מפעילות הרכש דורשת שינוי תודעתי הן בצד הספקים והן בצד המוסדות. לצמצום "סתימת הדליפות" יכולה להיות השפעה סביבתית חיובית הן בגלל צמצום השינוע, הן בשל בניית יכולות וחדשנות סביבתית אצל ספקים מקומיים היכולים, בהמשך, להרחיב עשייה זו עם צרכנים נוספים באזור.
