אזור פוליה בדרום אטליה, מהווה פריפריה חברתית- גיאוגרפית, המתמודדת עם בעיות אבטלה, מחסור בתעסוקה איכותית, עזיבת צעירים, דימוי שלילי ועוד. כדי להתמודד עם הסוגיות החלה הרשות לפיתוח פוליה לפתח מודל של תעשייה יצירתית: תרבות והאומנות כמנוע לצמיחה כלכלית מקומית. גישת הפיתוח פועלת כתנועה "מלקחיים" מצד אחד חיזוק יוזמות הבאות מהשטח ומצד שני יישום מדיניות אוהדת. גישה זו הפכה את פוליה למחוז מוביל בתחום התעשייה יצירתית – וכיום מציע האזור מקומות עבודה איכותיים, נתפס כאטרקטיבי לצעירים ולאנשי יצירה, ומהווה מוקד הן לתעשיות יצירתיות, כגון הפקות קולנוע, קליפים וכדומה, והן לתיירים שנמשכים ללוקיישנים הייחודיים שמציע האזור.
קריסטינה פיסטלי cristina piscitelli – מנהלת פרויקטים בנציבות הסרטים של פוליה Apulia film commission ונסנזו בליני vincenzo bellini מנהל האשכול היצירתי בפוליה "Puglia creative" cluster , אשר הציגו את פעילות האשכול בכלל ואת פעילות הנציבות בפרט הראו נתוני צמיחה מרשימים: השארת צעירים יצירתיים בפוליה, משיכת הפקות לאומיות (מאטליה) ובינלאומיות, יצירת מקומות תעסוקה נוספים. "על פי מחקר אימפקט כלכלי אשר ביצענו, כל יורו שהשקיעה קרן הקולנוע – נכנסו 5 יורו ונשארו בכלכלה המקומית בפוליה ואנו מזהים פוטנציאל גדול אף יותר לתחום היצירתיות בפוליה". אשכול יצירתי בפוליה "Puglia creative" cluster
האשכול היצירתי
"האשכול היצירתי" התחיל כיוזמה של יזמים מהשטח ושנה לאחר מכן, בשנת 2012 הוכר על ידי הרשות לפיתוח פוליה כאשכול רשמי הממומן מטעם הרשות לפיתוח פוליה. אם בעבר ההסתכלות האזורית בעולם התבססה על תחומי התמחות, בשנים האחרונות מתפתחות גישות חדשות, ובמקום שכל אזור יתבסס על תחום אחד מתפתחים "אשכולות משלימים". האשכולות המשלימים כוללים מקבץ שירותים מתחומים שונים הפועלים בקשרי גומלין כלכליים. ה"אשכול היצירתי" למשל, מתייחס לכל תחום התרבות, היצירתיות, החדשנות והשירותים הנלווים. היווצרות האשכול החלה כאמור בזכות עשייה משמעותית בשטח, וכאשר הרשות לפיתוח פוליה פרסמה תקנה בדבר "אשכול יצירתי" תושבי האזור השתמשו בו כדי לחזק את פעילותם. על פי הנתונים- בעוד שמספר המובטלים בפוליה הכפיל עצמו בין השנים 2011-2012, בסקטור של התעשייה היצירתית הייתה עלייה במספר מקומות התעסוקה, ולכן חברות רבות רוצות כיום להצטרף לאשכול.
כדי לייצר סטנדרט מקומי של הפקות משקיע האשכול בחינוך והכשרות במיוחד בקרב הדור הצעיר. בנוסף משקיעה הרשות במחקר, בבניית שיתופי פעולה בינלאומיים, שיווק ופרסום משותף, מציאת פתרונות ברי קיימא להפחתת בזבוז משאבים מקומיים ועוד.
"בפוליה יש נכסים תרבותיים בעלי פוטנציאל רב. בשנים האחרונות התפתחו בתי קולנוע, תיאטראות, הפקות מוסיקאליות ועוד. האתגר שלנו הוא לשלב שדות נוספים כמו עיצוב, הייטק, ואפילו חקלאות שכביכול נתפסים כלא קשורים לעולם התרבות, לחבר את כולם לאשכול יצירתי אחד, שיאפשר איגום משאבים וקשרים כלכליים שיטיבו עם הפיתוח של כל עסק בפני עצמו ועם הפיתוח ברמה האזורית". אומר בליני. טענה זו המתייחסת לשילוב בין מגוון תחומים, מגלמת את עיקרי העקרונות שבעבודת האשכול:
חדשנות ויצירתיות – תעשייה יצירתית מטרתה לעודד חדשנות ויצירתיות בכל הזירות ושדות הפעולה. התעשייה היצירתית תופסת את היצרתיות כחלק מהתרבות האיטלקית במובן הרחב.
מסה קריטית של שירותים – מסה קריטית של הפקות ואירועים המקיימים בניהם קשרים כלכליים. יש צורך ביצירת מסה קריטית של זירות פעולה כמו: תיאטרון, מחול וקולנוע ושל שירותים העוטפים את ההפקות, כמו: תפאורה, סאונד, שיווק וכדומה . האזור חייב לספק את כל שרשרת הערך של ההפקה בעצמו, בכדי שמרבית הכסף תישאר במקום, משלב גיבוש הרעיון, כתיבה, עיצוב, פרסום, הדפסה, תפאורה, תאורה סאונד ועוד. ככל שהיצע ההפקות גדול יותר ומגוון, כך הולכים ומתפתחים השירותים הנלווים, כאשר קשרי הגומלין הכלכליים מייצרים "מכפילים מקומיים"
תפיסה רחבה של המונח תרבות – לא רק "תרבות קלאסית", כמו: תיאטרון, קולנוע ומחול, אלא תרבות האוכל, תרבות מסורתית, תרבות חקלאית, הייטק, אקדמיה וכדומה. בכך למשל תעשיית היין היא חלק תרבותי משמעותי באטליה.
האשכול כגוף מתכלל – האשכול מהווה גוף המחבר בין כלל הגורמים, ובכך מגדיל ביקושים ומייצר לכל אחד מהם ערך מוסף.
יצירתיות ככלי להשפעה – יצירתיות יכולה להוות כלי ליצירת השפעה חברתית ומעורבות בזירות שונות. הפעולה היצירתית היא צורת תקשורת הנגישה לאוכלוסיות רבות. לדוגמה: העברת מידע חשוב לציבור בדרכים יצירתיות ועוד. יש להשתמש ביצירתיות כדי לשרת זירות ישנות של תרבות כמו חקלאות ועבודות כפיים בכדי לשדרג אותם ולאפשר גם לעוסקים בהם פרנסה ראויה.
שיתופי פעולה בין מגזריים – האשכול פועל לעידוד שיתופי פעולה חוצי מגזרים: חברות פרטיות, ארגונים חברתיים, רשויות ציבוריות כאשר היצירתיות היא שמחברת בין כולם. אחת המטרות היא לעודד חברות פרטיות לספק שירותים לטובת התעשייה התרבותית: מציאת פתרונות סביבתיים בהפקות, שיווק טכנולוגי יצירתי ועוד.
מדיניות ציבורית – האשכול הוא חלק ממדיניות ציבורית, הבאה לידי ביטוי בחקיקה המגדירה מהו אשכול, מי יהיו נציגיו, מה יהיה תפקידו – כך שלפעילות האשכול יש פוטנציאל להשפעה רחבה אף יותר.
התפתחות האשכול היצירתי
התפתחות האשכול בתמיכת הרשות לפיתוח פוליה, איטליה ממחישה את ההזדמנות הכלכלית- חברתית- סביבתית של פיתוח אזורי על ידי תרבות וחדשנות. "היצירתיות הייתה מבחנתי אלטרנטיבה לאבטלה. בעבר, מי שרצה לעבוד פשוט היגר לרומא. הדור שלנו חולל שינוי במציאות. פשוט הבנו שרק על ידי ניצול היופי של האזור והכישרון שלנו נוכל לייצר מקומות עבודה ולהישאר לגור בפוליה" אומר בליני.
החל משנות 2005 החלו לקום חברות, עסקים ויוזמות תרבותיות של צעירים אשר העדיפו להיות יצירתיים ולהקים מיזמים מאשר להגר ולעבוד כעובדים במפעלים. המסה הקריטית של העסקים שהתפתחו, יצרה תחרות שגרמה לכל אחד מהם להתייעל ואפשרה שיתופי פעולה כלכליים שחזקו כל אחד מהם. מצגת של האשכול היצירתי, אזור פוליה, איטליה
נציבות הסרטים של פוליה Apulia film commission
נציבות הסרטים של פוליה הוקמה בשנת 2007, לאחר שהיה בסיס של פעילות אקטיבית בתחום. אנשים רבים כבר עבדו בתעשייה. נציבות הסרטים של פוליה שיסדה הרשות לפיתוח פוליה אפשרה איגוד של כל העוסקים בדבר.
קרן הקולנוע שהוקמה במסגרת נציבות הסרטים של פוליה מאפשרת למשוך הפקות לבוא ולצלם בפוליה ולהשתמש בנכסים ושירותים מקומיים לטובת ההפקות ובכך להשאיר כסף באזור ולפתח את הכלכלה המקומית. כמו כן הם ייצרו מודל של תיירות מבוססת סרטים. מיתולוגיית העבודה למשיכת הפקות וקידום כלכלה מקומית.
- הקמת קרן הקולנוע אפשרה הענקת מענק להפקות אשר יבואו לצלם בפוליה. באזורים רבים יש אגודות קולנוע אך בשל היות הכסף ציבורי לא ניתן לחלקו להפקות. העובדה שיש גם קרן קולנוע עזרה במשיכת הפקות רבות.
- השקעה בספקים מקומיים – חברות שמקבלות מענק הפקה מחויבות להפנות לפחות 20% מהכסף לרכש מספקים מקומיים.
- בניית קטלוג מומחים – נציבות הקולנוע בנתה מערכת נתונים המכילה 800 מומחים ו-100 חברות המציעות את כל מעטפת ההפקה (סאונד, תפאורה, שיווק, ליהוק וכדומה). כך שכיום הפקות המגיעות לאזור מגיעות בצוות מצומצם ואת מרבית השירותים מקבלים ממומחים מהאזור.
- סיור באתרים ללא תשלום – הנציבות מציעה להפקות להגיע לאזור למיפוי של שלושה ימים להתרשם מכל אתרי הצילום והאפשרויות הקיימות באזור.
- סיוע באירוח הצוות – הנציבות מסייעת להפקה במציאת מלונות, מסעדות וכל מרכיבי האירוח לתקופת ההפקה. כך שההפקה נהנית מתנאים נוחים והאגודה יכולה להפנות אותם לעסקים מקומיים ולעודד את התיירנים.
- התמחויות והכשרות –כחלק מהמדיניות יש השקעה ביצירת מומחים נוספים מהאזור שיוכלו לספק את הביקושים של חברות ההפקה.
השפעות כלכליות
בשנת 2013 מימנה קרן הקולנוע 56 הפקות (סרטים קצרים, קליפים תכניות טלוויזיה) להפקות יש השפעה ישירה, בגלל הכסף שההפקה מחויבת להוציא בפוליה, וכן השפעה עקיפה כמו תיירות של צוות ההפקה ומיתוג חיובי לאזור פוליה המביא תיירים נוספים.
מחקר אימפקט שנעשה בעקבות פעילות של נציבות הקולנוע מראה כי השקעה הכספית בסך 2.5 מליון יורו הובילה להכנסות של 10.5 מליון יורו- כל יורו הכפיל עצמו פי 5. הפוטנציאל שהם מזהים גדול עוד יותר, שכן רק בשנת 2012 התחילו לעבוד על הפקות המגיעות מחוץ לאיטליה, כך שכיום מרבית ההפקות הגיעו מרחבי איטליה והשוק אליו הם מתרחבים עוד גדול, ויאפשר צמיחה מאסיבית של הכלכלה המקומית. "השוק הבינלאומי הינו תחרותי ביותר בכדי להתמודד עימו חייבת להיות השקעה כספית למשיכת הפקות, אך יותר מכך עלינו להשתמש בנכסים המיוחדים שלנו- הנוף שלנו הוא נכס מיוחד ועל כן אנו מבינים שגם חייבים לשמור עליו" אומרת קריסטינה
"הרשת שנוצרה בזכות נציבות הקולנוע מאפשרת משיכת הפקות רבות כי יש לנו יכולת להציע שירותים רבים. בעצם הגענו לפיצוץ אוכלוסין של הפקות, שהובילה לפתיחת חברות הפקה רבות. במקביל החלה תחרות בין חברות ההפקה אבל זו תחרות ידידותית אשר משפרת כל אחד מאיתנו ומאפשרת לימוד הדדי ושיתופי פעולה. העבודה המשותפת של כולנו אפשרה לנו לבסס את עצמנו כמחוז יצירתי" אומר פרנקצו לופז Francesco lopaez שחקן ובעלים של חברת הפקה מקומית.
מודל התעשייה היצירתית מציע אסטרטגיית פיתוח אחרת לאזורי פריפריה והסתכלות אחרת על תפקיד התרבות בכלכלה המקומית – במקום למשוך חברות ומפעלים אשר אינם מעוגנים במקום, ואשר מספקים לרוב עבודות בשכר נמוך, אשר במקרים רבים גם מזהמות ופוגעות בנוף ובמשאבי הטבע- התעשייה היצירתית מאפשרת פיתוח המבוסס על המקום, שומר על משאביו, ממתג את האזור, מייצר גאווה מקומית, מציע אופציות תעסוקה איכותיות ומאפשר לאנשים להתפרנס מהכישורים שלהם. זאת ועוד- על פי גישה זו, תרבות אינה בגדר מותרות, היא לא עונה רק על צורך בתרבות הפנאי אלא נתפסת כמשאב כלכלי שאם משקיעים בו הוא מניב לאזור רווח כפול ומכופל.
