אודות האזור
אזור הנגב במגוון קבוצות בעלות מאפיינים ייחודיים הבאים לידי ביטוי בשפה, בתרבות ובמנהגים. אוכלוסיית הנגב כוללת קהילות רבות ומגוונות, ביניהן הקהילה הבדואית וקהילת יוצאי ארצות צפון אפריקה ואסיה. לקהילות אלה הצטרפו בשנות התשעים מהגרים מאתיופיה וממדינות ברית המועצות לשעבר, שחלקם היחסי בין תושבי הנגב גבוה בהרבה מהממוצע הארצי.
בתודעה הציבורית נתפס הנגב במשך שנים, כ"שממה שיש להפריח". תודעה זו היוותה הצדקה ומניע, להפניית משאבי פיתוח כדי למשוך לנגב אוכלוסיות משאר חלקי ישראל. תודעה זו נתנה הצדקה למצב שבו מוסדות התרבות בנגב היו, במשך שנים רבות, מקומות המארחים אירועי תרבות, אך מוקדי היצירה האומנותית-תרבותית עצמם, פעלו במרחק רב מהם.
אל מול מגמות אלו מתפתחת בשנים האחרונות מגמה חדשה, הצומחת מתוך היצירה המקומית ובעקבות התפתחותם של מוסדות התומכים ביוצרים מקומיים.
רקע
דוגמאות בעולם מראות שאחד המנועים לפיתוח כלכלי אזורי הוא באמצעות תעשייה יצירתית הרואה בתרבות ובאומנות מנוע לצמיחה כלכלית מקומית. דוגמא מעניינת ניתן לראות באסטרטגיית הפיתוח באזור פוליה שבאיטליה, הכוללת "משיכת" הפקות חיצוניות לאזור, לצד עידוד והקמה של עסקים ושל יוזמות תרבותיות מקומיות ושילובם בתעשייה היצירתית המפתחת באזור. גישה זו הפכה את פוליה לאזור המוביל בתחום התעשייה היצירתית, אשר מציע מקומות עבודה איכותיים, נתפס כאטרקטיבי לצעירים ולאנשי יצירה, ומהווה מוקד הן לתעשיות יצירתיות, כגון הפקות קולנוע, קליפים וכדומה, הן לתיירים הנמשכים לאתרי הצילום הייחודיים שמציע האזור.
בשנים האחרונות צומחים בנגב מוסדות תרבות מקומיים. ניתן לראות התפתחות של תאטראות, של אולפנים בתחום המחול והמוסיקה ושל כמה עשרות אירועים, המביאים לידי ביטוי את ההוויה הייחודית של הנגב. עשייה תרבותית זו יכולה להניע את הכלכלה המקומית, אך נדרשת מסה קריטית של שחקנים, של חברות הפקה, של אנשי תפאורה ושל אנשי מקצוע מקומיים נוספים, על מנת להפוך את העשייה התרבותית לתעשייה של ממש, המייצרת אפשרויות תעסוקה, המביאות לידי ביטוי יכולות וכישורים אישיים של תושבי הנגב. לשם כך נדרשות, בראש ובראשונה, הכרה ותמיכה ממשלתית. במקביל לכך יש צורך להשקיע בחינוך, ולחשוף את האוכלוסייה, כבר מגיל צעיר, לתרבות וליצירה מקומיות, במקום להפקות גדולות ומסחריות המיובאות ממרכז ישראל אל הנגב, כך תכיר בקיומה ותדע לעמוד על ערכה.
דרכי פעולה
כדי לשלב תעשייה יצירתית בתהליכי הפיתוח הכלכלי בנגב חברו יחד שתיל והרשות לפיתוח הנגב במסגרת Project Wealth, להנעה ולהובלה של פיתוח מודל מקומי. המודל המתגבש בנגב כולל עבודה במספר מישורים המזינים זה את זה:
פורום תעשייה יצירתית בנגב – שתיל והרשות לפיתוח הנגב יזמו את הקמת פורום תעשייה יצירתית בנגב בשנת 2012, בהשתתפות מנהלי מוסדות תרבות, יזמי תרבות ונציגי קרנות, במטרה ללמוד את "מודל פוליה", ומודלים אחרים לפיתוח תעשייה יצירתית, ולבחון יחד את אפשרויות היישום שלהם בנגב. הפורום מעודד שיתופי פעולה ואיגום משאבים של נכסים אזוריים, ופועל להפקת "עונת תרבות", שתכלול היקף משמעותי של אירועים גדולים וקטנים ברחבי הנגב, המתבססים על יוצרים מקומיים, ומיועדים הן עבור הקהל המקומי והן כמקור משיכה לתיירות חוץ.
פורום תעשייה יצירתית בחברה הבדואית – הרשות לפיתוח הנגב יחד עם שתיל, מרכז ריאן המקדם את נושא התעסוקה בחברה הבדואית והמשרד לפיתוח הנגב והגליל, יזמו את הקמתו של הפורום, בעקבות הצורך להתייחסות מיוחדת למאפיינים ולתנאים הייחודיים של החברה הבדואית בנגב. הפורום מסייע בפיתוח כלים ליזמים ולאנשי תרבות מהחברה הבדואית, מעודד שיתופי פעולה, יוצר חיבור למהלך האזורי, ומקדם עבודה משותפת בנושאי מדיניות אוהדת לתרבות הבדואית.
הכשרת יזמי תרבות – כפועל יוצא של פורום תעשייה יצירתית בנגב נבנתה הצעה לתוכנית הכשרה ליזמי תרבות מכלל הנגב, וכן ליווי אישי ומתן מענקים ליזמים נבחרים.
מיפוי מעגלי פעילות תעשייה יצירתית בנגב – שתיל מובילה מהלך למיפוי פעילויות תרבותיות ויצירתיות המתקיימות במרחב הנגב, בקרב כלל האוכלוסיות והיישובים, כבסיס למסד נתונים שיאפשר שיתופי פעולה, הפקות משותפות ורכש מקומי, בין היתר למען משיכת הפקות אל הנגב. המיפוי יקיף את תחומי התרבות הקלאסיים: מחול, תאטרון, קולנוע, אמנות, גלריות ומוזיאונים, מסגרות לימודים והכשרות בנושא ואף שירותים מגוונים התומכים בתעשייה יצירתית.
מחקר השפעה – Impact Evaluation Research מיזם יה"ב מוסדות העוגן המשותף לרשות לפיתוח הנגב ולאג'יק-מכון הנגב ושתיל, חברו יחד להוצאה לפועל של מחקר המתמקד בבחינת ההשפעה הכלכלית של פעילות שני מוסדות תרבות בנגב, אפיון שרשראות האספקה שלהם, וההשפעות הכלכליות העקיפות הנובעות מפעילות מוסדות אלה.
תעשייה יצירתית כמוסד עוגן בנגב – מיזם יה"ב מוסדות העוגן, מוביל מיזם למיפוי הפוטנציאל הכלכלי הגלום בתמיכות ובמענקים ממשלתיים למוסדות התרבות בנגב. כתוצאה מכך תתקבל תמונה המאפשרת בניית תכנית עבודה המעודדת את מוסדות התרבות לרכוש תוצרת מקומית ולהניע גלגלים כלכליים נוספים בנגב, תוך הפניית תקציבים ציבוריים לאנשי מקצוע ולספקים מקומיים כמו משרדי הפקה, פרסום, ספקי ציוד ועוד.
תוצרים
פורום תעשייה יצירתית קיים מספר מפגשי למידה וחשיבה משותפות. בפורום לקחו חלק מנהלי מוסדות תרבות בנגב, מנהלי מחלקות אירועים ותרבות ברשויות מקומיות, נציגי גופים אזוריים התומכים ביצירה וביזמות מקומיות, יזמים עצמאיים מקומיים, גורמים פילנתרופיים ונציגי משרדי ממשלה. בפעם הראשונה התכנסו נציגים ממוסדות תרבות שונים, גדולים וקטנים, מאוכלוסיות שונות בנגב ומתחומי יצירה רבים ומגוונים, יחד עם יוצרים עצמאיים, וגופים העוסקים בפיתוח כלכלי ואזורי.
ההתכנסות היוותה בסיס לגיבוש מודל תעשייה יצירתית בנגב לטווח הארוך, ולבניית מספר פעילויות יישוביות ואזוריות בטווח הקצר.
תוכנית הכשרת יזמי התרבות זכתה לתמיכתה של המועצה הבריטית –British Council. נבנה מתווה ראשוני לפיו תפעל התכנית כשלוש שנים, כאשר מידי שנה יצאו לפועל שלושה מיזמי תרבות חדשים במרחב הנגב, המיישמים עקרונות פיתוח מקומי, כמו רכש מקומי ושיתופי פעולה.
הרשות לפיתוח הנגב כגוף אזורי המעודד יצירה מקומית, ופיתוח כלכלי כאחד, החל לבחון צעדים שונים לעידוד היצירה המקומית והפיתוח הכלכלי הנלווה אליהם. נוסף לכך, בוחנת הרשות דרכים שונות ושינויים במנגנונים ובקריטריונים לתמיכה במוסדות ובפסטיבלים, ובכלל זה עידוד של רכש מקומי ושל שיתופי פעולה כחלק מהדרישות לקבלת תמיכה. קמפיין "חורף חם" שנערך בשנת 2014 כלל סדרה של סופי שבוע בהם התקיימו אירועי תרבות, סיורים ופסטיבלים בנגב. לקראת הקמפיין פרסמה הרשות לפיתוח הנגב מבחני תמיכה במתכונת שחיזקה שיתופי פעולה מקומיים, ועודדו רכש מקומי.
הוצאה לפועל של מחקר ההשפעה. לצורך המחקר נבחרו שני מוסדות תרבות. האחד, מוסד תרבות בתחום המשחק המהווה מוסד תרבות מרכזי בעיר באר שבע, עיר מרכזית בנגב. השני, מוסד בתחום המחול הפועל במצפה רמון, עיר קטנה ומרוחקת מהמטרופולין.
תובנות
המְשׂגה חדשה של הרעיון העומד מאחורי המושגים תרבות ואמנות, הביאה להסתכלות חדשה על מקומן ועל תפקידן בפיתוח כלכלי מקומי. המשגת הרעיון העומד מאחורי אסטרטגיית הפיתוח של תעשייה יצירתית אפשרה למוסדות תרבות ואמנות ולגופים התומכים, לבחון את תרומתם לקהילה ואת השפעתם בהסתכלות רחבה הרבה יותר, המתייחסת לא לקהל הישיר בלבד, אלא גם להיותה מנוע לפיתוח כלכלי.
