מדיניות הרכש המקומי מבוססת על שילוב עסקים מקומיים במהלכי הרכש של הרשויות באופן שיבטיח הפנייה של המשאבים הציבוריים המנוהלים על ידן לטובת פיתוח כלכלת המקום, ושיפור רמת החיים הכלכלית והחברתית. הדיון ברכש מקומי כמנוף לפיתוח כלכלי יוצא מתוך הגישה של כלכלה מקומית מקיימת כמ“מ, הגורסת כי פיתוח כלכלי באזורי פריפריה כרוך בחיזוק הכלכלה המקומית, על בסיס נכסים מקומיים ולטובת תושבי המקום.
רשויות מקומיות בכלל, ובפריפריה בפרט, מהוות גורם מרכזי במשק האזורי, גם כמעסיק, וגם כצרכן של טובין ושירותים. מתוקף זה יכולה הרשות למלא תפקיד מפתח כשחקנית יוזמת ומודעת המחזקת את הכלכלה המקומית באמצעות התמיכה בעסקים המקומיים, החיוניים לקיום החברתי והכלכלי של הקהילה.
