אודות האזור
היישוב חורה, הממוקם במרחק קצר מהעיר באר שבע, הוקם בשנות השמונים של המאה הקודמת כחלק מתוכניתה של ממשלת ישראל לרכז את האזרחים הבדואים שהתגוררו באזור שנים רבות קודם לכן, ביישובים עירוניים.
כיום מתגוררים בו כ-20,000 תושבים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל, משתייך הישוב למדרג סוציו-אקונומי נמוך, בעל שיעור גבוה של בלתי מועסקים גברים ושיעור גבוה עוד יותר של נשים שאינן מועסקות. לפי נתוני שירות התעסוקה לחודש ינואר 2014, היה שיעור הבלתי מועסקים ביישוב כארבעה-עשר אחוזים. שיעור גבוה בהרבה מהממוצע הארצי. השכר הממוצע ביישוב חורה, נכון לשנת 2011, נמוך משמעותית בהשוואה לממוצע הארצי, לעובדים השכירים כמו גם לעצמאיים.
רקע
בשנים האחרונות, בעקבות צמצום במעורבות ובתמיכה כלכלית של הממשלה, החלו רשויות מקומיות רבות, ביניהן המועצה המקומית חורה, לפעול ביתר שאת כדי לפתח מקורות הכנסה חלופיים באמצעות טיפוח יזמויות, הצמחת עסקים מקומיים ומשיכת מפעלים והשקעות מבחוץ.
בחורה עוצבו תוכניות והוקמו פרויקטים לקידום תעסוקה ופיתוח מקומיים המהווים מודלים ארציים לאופן שבו ניתן לקדם זאת. כך, למשל, הוקם, בשיתוף פעולה בין מכון הנגב – אגיק, והמועצה המקומית, מטבח "אלסנאבל", המכין מדי יום אלפי ארוחות במסגרת מיזם ההזנה בבתי הספר והמעסיק כ-120 נשים. בתקופה האחרונה הוקמה, לראשונה בישוב, חברה כלכלית עירונית, המקדמת מיזמים כלכליים. אלה מהווים, במקרים רבים, תחליף להסתמכות על חברות שירותים חיצוניות.
רשויות רבות זיהו את החשיבות הרבה של הערכת זרימת המשאבים בתהליכי הרכש המוניציפלי. בתהליכים אלה נכללות, בדרך כלל, ההתקשרויות של הרשות המקומית עם ספקים לצורך אספקת שירותים ומוצרים הנחוצים לפעילותה. ביישובים רבים, ובמיוחד באלה הנמצאים בפריפריה חברתית-גיאוגרפית מהווים משאבים אלה חלק משמעותי מהכספים הזורמים לאזור.
בעקבות הבנה זו החליטו באזורים שונים להעריך את תרומתם לפעילות הכלכלית באזור, להצמחתם של עסקים ושל יזמות מקומית ולטיפוח של חדשנות ויצירתיות. פעילות זו זכתה לתמיכה מגופים סביבתיים שזיהו בתהליכי הרכש הציבורי מרכיב חשוב לצמצום השפעות סביבתיות שליליות וליצירת השפעות סביבתיות חיוביות באמצעות מינוף מקורות תעסוקה חדשים.
דרכי פעולה
מהלך הרכש הציבורי המקומי החל בשנת 2012 ביוזמת מרכז התעסוקה ריאן, תוכנית כלכלה מקומית מקיימת בשתיל והמועצה המקומית חורה, במטרה להעריך את זרימת המשאבים בתהליכי הרכש המוניציפאלי ולהצביע על דרכי פעולה כדי למנף את התועלות הסביבתיות והחברתיות מתהליכים אלה.
לאחר הגדרת המטרות המרכזיות של התהליך – חיזוק העסקים המקומיים, הרחבת אפשרויות התעסוקה ביישוב בכלל והרחבת אפשרויות התעסוקה לנשים בפרט, בנה הצוות מתווה ראשוני לתהליך שכלל איסוף מידע על התקשרויות וניתוחו, מפגשים עם בעלי עסקים מקומיים וגיבוש המלצות לפעולה.
הצוות המשותף אסף מידע אודות התקשרויות הרכש לשנת 2012 מגזברות המועצה. אלה נותחו על פי ענף הפעילות העיקרי בהתקשרות (בנייה, חינוך וכד') וכתובת העסק נותן השירות. הספקים חולקו לארבע קבוצות לפי כתובותיהם
- ספקים "מקומיים" הם ספקים שכתובתם בחורה.
- ספקים בנגב אשכול סוציו-אקונומי נמוך, הם ספקים שכתובתם ביישובי הנגב הכלולים באשכולות 1–2.
- ספקים בנגב אשכול סוציו-אקונומי נמוך וגבוה הם ספקים שכתובתם ביישובי הנגב הכלולים באשכולות 3–10.
- ספקים ארציים הוגדרו כספקים שכתובתם מאזורים אחרים בישראל.
בנוסף לכך ניתח הצוות את המידע לפי סוג ההתקשרויות שאותן ביצעה המועצה. במכרזי רכש עומדות בפני רשויות שלוש אפשרויות התקשרות עיקריות – מכרז מסגרת שבו מצטרפת המועצה להתקשרות של גופים מוניציפאליים רבים אחרים, מכרז פומבי שבו יוצאת המועצה בהזמנה לספקים שונים להגיש הצעות לאספקת השירותים, ו"הצעת מחיר" שבו רשות מקומית רשאית לפנות למספר מצומצם של ספקים בהזמנה להגיש הצעות.
מרכז ריאן קיים מפגש עם בעלי עסקים מהיישוב כדי לעמוד על הקשיים ועל ההזדמנויות שהם מזהים בתהליכי הרכש הציבורי. המפגשים התקיימו עם עסקים שהיו להם התקשרויות עם גופים מוסדיים, או עם הרשות המקומית בעבר, ועם עסקים שעדיין לא פעלו במסגרת של התקשרויות עם גופים מוסדיים.
תוצאות
ניתוח התקשרויות הרשות המקומית העלה כי המועצה ביצעה בשנת 2012 פעילות רכש בסכום כולל של כ- 7.1 מיליון ₪, וזאת באמצעות 111 התקשרויות. הניתוח הראה שההתקשרויות נבדלות זו מזו בגודלן: כמחציתן (56 במספר) הן בסכומים נמוכים יחסית של עד 10,000 ₪. הן מהוות רק 2.6 אחוזים מסך הוצאות הרכש במועצה.
ניתוח ההתקשרויות על פי כתובות הספקים העלה כי המועצה המקומית צורכת את מרבית השירותים והמוצרים מספקים שכתובתם באזור הנגב וכי 8 אחוזים מהסכום הכולל של ההתקשרויות מתבצע עם ספקים שכתובתם ביישוב חורה. רכש מספקים שאינם באזור הנגב מגיע לכדי 29 אחוזים.
בדיקה מעמיקה של תחומי הפעילות הספציפיים העלתה, כי במספר ענפים אין כלל עסקים הפועלים בחורה. נראה, שגם בתחומים שבהם קיימים עסקים ביישוב הם אינם ערוכים להתמודד במכרזים, או שאינם מצליחים להתמודד בהם ולזכות. בפועל, אין המועצה רוכשת מהם את מרכולתם.
תהליך הניתוח ועיבוד הנתונים עם הנהגת הרשות המקומית גילה את הקושי להטמיע הערכה של תועלות בתהליכי הרכש. כך, לדוגמא, העלה המחקר צורך להעריך ולהתחשב בתרומה של תהליכי רכש להרחבת מעגל המועסקים מקרב אוכלוסיית הנשים בישוב, ושקלול תועלות אלו בניקוד של מכרזים שונים.
המהלך החדשני היווה בסיס לגיבוש חוות דעת משפטית של הקליניקה המשפטית לכלכלה קהילתית וחברתית באוניברסיטה העברית בירושלים.
במהלך תהליך העבודה נערכו מפגשים של מנהלי מחלקות ברשות המקומית והנהגת היישוב. אלה, יחד עם מפגשים עם בעלי עסקים מקומיים, תרמו לגיבושם של מספר כיווני פעולה להרחבת התועלות מתהליכי הרכש הציבורי ביישוב ובאזור.
תובנות
תהליכי רכש מקומי יכולים להוות מרכיב מפתח בתהליכים של פיתוח כלכלי מקומי. פעולה משולבת הקושרת בין תמיכה בעסקים מקומיים לבין שינוי באופן שבו מתבצעים תהליכי הרכש, עשוי לתרום להרחבה של השתתפות עסקים מקומיים בתהליכים אלה.
למעורבותם של גופים שונים הנוגעים לתהליכי הרכש יכולה להיות תרומה גדולה בהנעה של תהליכי שינוי. בדרך זו גופים שונים כדוגמת ארגונים התומכים בעסקים מקומיים, מזהים מקרוב את החסמים ואת ההזדמנויות לשינוי. הסדרה חוקית של תהליכים שונים יכולה לתמוך במאמציהן של רשויות מקומיות לקדם פיתוח כלכלי באמצעות תהליכי רכש ציבורי.
