חידוש מרכז מסחרי בירוחם, בשיתוף המועצה המקומית, משרד הפנים וקהל מקומי הכולל לקוחות, סוחרים ובעלי תפקידים שונים יצר מרכז פעיל ושוקק חיים.
אודות האזור
המועצה המקומית ירוחם, יישוב עירוני הנמצא בנגב המזרחי, מונה כ-10,000 תושבים. היישוב מתמודד עם אחוז גבוה יחסית של בלתי מועסקים, שכר נמוך בהשוואה לממוצע הארצי ועזיבת צעירים לטובת הערים הגדולות.
היישוב נמצא ליד המכתש הגדול, שהוא תופעת טבע ייחודית, סמוך לו הוקם פארק אגם ירוחם שבו אגם מלאכותי, מרחבי דשא ופינות צל וכן מרכז צפרות המקיים אירועי טיבוע ומושך חובבי ציפורים מכל רחבי ישראל. בשנים האחרונות, הולכת ומתפתחת בירוחם ובסביבתה תעשיית תיירות מדברית, המציעה למבקרים מסלולי הליכה ורכיבת אופניים, צימרים ואף מלון שנפתח בה לאחרונה.
בעקבות המעבר הצפוי של בסיסי ההדרכה של צה"ל לאזור הדרום, מורגשת התעוררות כלכלית. ירוחם נמצאת בתנופת בניה, הביקוש לדירות גדל, נבנות שכונות חדשות וזוגות צעירים בוחרים להקים בה את בתיהם.
רקע
בישראל, לאורך שנים, סובלים מרכזי המסחר והבילוי העירוניים מהזנחה ומירידה בנפח המסחר. התחרות הקשה עם מרכזי הקניות ועם חנויות הרשתות הנמצאים מחוץ לערים, מקשה על כושר ההישרדות של המרכזים המסחריים העירוניים.
המרכז המסחרי העירוני בירוחם היה בעבר מקום שוקק חיים והומה אדם, ושימש מרכז קניות ובילוי. הוא אפילו הונצח בשירו של מאיר אריאל, בצהרי היום: "ירדנו לירוחם לשתות פחית של צהרים במרכז המסחרי המאובק", אך במהלך השנים הלכה ופחתה פעילותו. בית הקולנוע שבו נסגר, ושינויים אדריכליים יצרו חיץ בינו ובין הכביש הראשי והפכו אותו סגור ומבודד מעין אדם. כיום, חלק מהחנויות אינן פעילות אלא משמשות כמחסנים, חזיתותיהן נותרות סגורות במשך כל שעות היום, והמקום משדר תחושת עזובה וחידלון. בעלי החניות ממשיכים להציע את מרכולתם, אך ללא "עובר ושב". (תרתי משמע)
סקר שנערך בקרב תושבים בירוחם מצביע על כך שרבים מהם עורכים חלק נכבד מקניותיהם, פרט למוצרי מזון בסיסיים, במרכזי הקניות של הערים הסמוכות ולא במרכז המסחרי בירוחם. הסיבה לכך נובעת, לדברי התושבים, בשל מגוון המוצרים המצומצם המוצע למכירה בחנויות במרכז, מחירם הגבוה, זמינותם ואיכותם, שאינם מספקים את צורכיהם. יזמה ממשלתית, המבוססת על מודל הנפוץ באירופה ובצפון אמריקה הנקרא B.I.D. – Business Improvement District מנסה להתמודד עם התופעה באמצעות פרויקט לחידוש מתחמי מסחר עירוניים, שאותו מוביל משרד הפנים.
דרכי פעולה
הפרויקט לחידוש המרכז המסחרי בירוחם הוא יזמה משותפת של המועצה המקומית ומשרד הפנים במסגרת תכנית ממשלתית לחידוש מרכזים מסחריים עירוניים. כחלק מתהליך חידוש המרכז המסחרי נערכו פעולות לשיתוף הציבור שהביאו לגיבוש תכנית פעולה המתייחסת הן להיבטים פיזיים והן להיבטים הנוגעים לתהליכי עבודה עם הסוחרים עצמם.
שיתוף ציבור – מובילי הפרויקט פרסמו קריאה לתושבים ובעיקר לסוחרים ובקשו מהם להצביע על בעיות ולהציע רעיונות לחידוש המרכז המסחרי.
נוסף לכך ביצעו ראיונות עומק עם תושבים ובעלי עניין וערכו סדנת שאררט לתכנון הפיזי של המרכז, בהובלת צוות מתכננים מהמכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן גוריון ויועצים עסקיים. התהליך הביא לגיבוש תפיסת פיתוח, שתהפוך את המרכז המסחרי לכיכר העיר, ותחזירו לימיו הטובים, כמקום מרכזי חי ופעיל, המשמש למגוון פעילויות: מסחר, בילוי ותרבות.
שיפוץ פיזי של המרכז המסחרי – צוות הפרויקט מוביל תכנית לשיפוץ פיזי של המרכז המסחרי המבטא את התפיסה של "כיכר העיר", וכולל הסדרה ופיתוח של תשתיות והתאמתן לצרכים המתחדשים של המרכז.
מתן ייעוץ, תמרוץ והכוונה – צוות הפרויקט זיהה את עסקי המזון כעסקי הליבה של המרכז, ככאלה המושכים קהל רב. הפרויקט סיפק לעסקים במתחם ובעיקר לעסקי המזון, ייעוץ עסקי ושיווקי, והנגיש אפשרויות נוספות לקבלת מענק ייחודי מהרשות לפיתוח הנגב.
הקמת מִנהלת עסקים למתחם – צוות הפרויקט הקים מנהלת משותפת לנציגי העירייה, לבעלי הנכסים ולבעלי העסקים, המהווה גורם אחראי על המתחם ועל פיתוחו.
תוצאות
בתהליך שיתוף הציבור וגיבוש תפיסת הפיתוח של המרכז המסחרי לקחו חלק מאות אנשים, ביניהם סוחרים, לקוחות, בעלי תפקידים, נציגי ארגונים ותושבים.
גובשה תכנית פעולה לשיקום המרכז המסחרי ולפיתוחו, השמה במוקד את שיפור האיכות והמגוון של הפעילויות במרכז המסחרי. פעילות מסחרית לצד פעילות קהילתית, בהיזון הדדי בין הכלכלה המקומית וחיי הקהילה.
ניתן ליווי פרטני לכעשרים עסקים במרכז, הכולל הכוונה וייעוץ לשיפור פעילויותיהם, כולל שיווק, פרסום והקלת נגישות העסקים למכרזים ולהזדמנויות עסקיות. חלקם קיבלו או עומדים לקבל מענק כספי ייעודי מהרשות לפיתוח הנגב, בעקבות הייעוץ שקיבלו.
המנהלת הפכה להיות כתובת לעסקים במתחם ולגופים שונים בעלי עניין לפעול בו. ביזמתה התקיימו אירועים קהילתיים שונים תחת כיפת השמים, שהפכו את המתחם למבוקש בקרב מוסדות ציבור שונים. במהלך הקיץ האחרון התקיימו במתחם הקרנות סרטים ופסטיבל פיוט, שאליהם הגיעו מאות אנשים מירוחם ומהאזור כולו.
תובנות עיקריות
למעורבות תושבים ובעלי עניין מקומיים יש תפקיד מהותי בתהליכי פיתוח כלכלי מקומי. על פיתוח כלכלי להיבנות מתוך ראיה רחבה והוליסטית המתייחסת לצרכים כלכליים וחברתיים גם יחד. הסתכלות זו מאפשרת, לראות את התושבים הן כבעלי עסקים, הן כלקוחות, הן כמי שלוקחים חלק בפעילות קהילתית-תרבותית. על מעורבות קהילתית להתקיים בכל שלב ושלב בתהליך – מהשלבים הראשונים של הבנת הצרכים, של גיבוש הרעיון ושל תפיסת הפיתוח, ועד לשלבים של הוצאת התכנית לפועל.
המרכיבים הפיזיים, התכנוניים והאדריכליים הם חלק בלתי נפרד מתהליכי פיתוח כלכלי. הסיכויים לייצר שינוי גדולים יותר כאשר מתבצעים תמיכה וליווי לעסקים המקומיים לצד השקעה ועיצוב המרחב האורבני.
מיסוד גורם מארגן מקומי, שלוקחים בו חלק בעלי העניין השונים הוא מרכיב מפתח בהובלת תהליך מורכב המחייב ראייה מערכתית ארוכת טווח.